קבלו ביטול!
אחרי שביטל את חנוכה לוקח אסף וול השראה מהעורך החרדי שמחק את תמונת רות גביזון ומבטל את האמהות החד-הוריות, הרווקות, הזקנים וההומואים. קבלו ביטול
"אתה רואה מה שאתה חושב שאתה רואה, אבל אתה לא רואה מה אתה באמת רואה". (סרג'יו קונסטנסה מסביר לויקטור חסון את נפלאות המדיצינה).
מוזר, הרהרתי לעצמי. הייתי מוכן להישבע שלפני שנייה ישבה חברת הוועדה, רות גביזון, על הכסא שניצב כעת ריק מאדם. עצרתי את אחת הקצרניות באולם. "מי יושב על הכסא הזה?" שאלתי כשאני מצביע על הכסא היחיד שנותר ריק. הקצרנית הסתכלה עלי במבט חשדני. "אני בלי המשקפיים", ניסיתי להפיג את חשדותיה.
"זו פרופ' גביזון אדוני", השיבה קצרות ומיהרה להתרחק ממני.
צעיר בלבוש חרדי שצפה בי מן הצד, חייך משהבחין במבוכתי והזמין אותי בתנועת יד לשבת לצידו.
"העיניים שלך בסדר גמור", פנה אלי ישירות ברגע שהתיישבתי.
"אתה אחראי לעניין הזה?", שאלתי בתמיהה.
"אני ולא אחר", ענה הבחור.
"איך עשית את זה?", השתוממתי, "להעלים ככה בן אדם...".
"זה סטארט-אפ חדש של חכמי טבריה וזקני המקובלים בצפת", חייך הצעיר כממתיק סוד, "אפילו אריה וייס ודוד גוטקינד אינם מסוגלים לכך."
"מי?" שאלתי.
"הארי הודיני ודייויד קופרפילד. יהודים. באמת חשבת שהם נולדו בשמות האלו?"
"לא חשוב", האצתי בו, "איך עושים את זה?"
"טוב, הענין הוא כזה" לחש הצעיר ואני נדרכתי בקשב רב. "כדי להעלים אדם מסוים ולהסתירו לנצח בצל כנפי השכינה, יש להשתטח על קברו של אליהו הנביא ולומר ח"י פעמים את הפסוק 'בְּקוּם רְשָׁעִים, יִסָּתֵר אָדָם' ".
"וזה עובד?", פקפקתי.
"עיניך הרואות", השיב הצעיר ונעלם במורד המדרגות.
לא המתנתי אף רגע נוסף. נכנסתי אל מכוניתי ושמתי פעמי אל קבר אליהו הנביא.
כבר ביציאה מן המתחם המקודש יכולתי להרגיש בתוצאות. שלושה מבני העדה האתיופית שניצבו בתחנת האוטובוס הסמוכה דקות קודם לכן, נעלמו לפתע כלא היו. "אולי אני מתקשה להבחין בגוונים הכהים", חשבתי לעצמי. מיהרתי לשלוף שטר של דולר שנותר בארנקי ולהפוך אותו על צידו השחור. דווקא אותו ראיתי מצוין. "אולי זה באמת פועל", הרהרתי.
ברמזור הראשון אליו הגעתי, התחלתי ליהנות מכל העסק. הקבצן שהתקרב אלי בזמן מופע הרמזור האדום הפך לבלתי נראה במחי מצמוץ בודד. ברדיו, בדיוק כשהתכוונו להעלות אחד ממפוני ההתנתקות שיספר על הטרגדיה שפקדה את משפחתו, נאלם לפתע המכשיר. "זה אדיר!", שאגתי בשמחה בתוך הרכב, "העולם הפך להיות מושלם!".
הגעתי הביתה במצב רוח מרומם ומיד הדלקתי את מכשיר הטלוויזיה. בערוץ 10 שידרו את "הישרדות" ואני ניסיתי את הפטנט החדש. קודם העפתי מהמסך את כל הזקנים מגיל 40 ומעלה. אחר כך את מי שנדמה היה לי שסובל מעודף משקל. כך נשארתי עם ערימת קוביות בבטן ויחידה מובחרת של פצצות בביקיני. תענוג.
לאט לאט החל העולם סביבי להתרוקן. אתיופים, רוסים, חד-הוריות, פועלים זרים, פמיניסטיות, את כולם מחקתי. לא רוצה אותם בסביבה, שלא יקלקלו לי את הילדים. זקנים, שמנים, נכים והומלסים – זה לא אסתטי. גרושים וגרושות - גם לא טוב, למחוק. כנ"ל רווקות מעל גיל 22. הריונות ללא נישואין? דבר כזה לא צריך בכלל להיות בעולם. אם אלוהים היה רוצה שרווקות תבאנה ילדים מבלי להתחתן, הוא לא היה בורא כל כך הרבה גני אירועים בשרון. גם אותן לטאטא. זהו. עכשיו העולם שלי נראה הרבה יותר טוב.
רגע, כמעט שכחתי את ההומואים. בעולם שלי לא יהיו הומואים, ודאי לא הומואים דתיים. זאת סטייה מתועבת ולכן הנני מתכבד בזאת לבטל את כל ההומואים. לכן הומואים יקרים אני מבטל את כולכם כעפרא דארעא. אתם מבוטלים שמעתם? מ-ב-ו-ט-ל-י-ם!
