כל מה שרציתם לדעת על האדם הקדמון
הוא משפיע על שרשרת המזון בטבע, אך לא תמיד יודע כיצד לשמור עליה. כיצד ומתי האדם החל להתערב בסביבתו ומה יקרה אם ימשיך לפגוע בה? מור גרינשטיין ביקר אצל האדם הקדמון וחזר עם התשובות
הכל התחיל לפני כשני מיליון שנה בְּעַרְבוֹת אַפְרִיקָה. אז, בהתאם לממצאים, החל להתפתח סוג של בעל חיים שמכונה כיום - האדם.
היצור הראשון שניתן לכנותו אדם היה הוֹמוֹ הַבִּילִיס ("האדם המסוגל"), שהצליח לְפַתֵּחַ כלים שעזרו לו במשימות היומיום, פיתוח שהעניק לו יתרון גדול על פני בעלי החיים האחרים. מאוחר יותר בתהליך הָאֶבוֹלוּצְיָה, לפני כ-1.6 מיליון שנה, התפתח הוֹמוֹ אֵרקְטוּס ("האדם הזקוף"). התפריט של הוֹמוֹ אֵרקְטוּס כָּלַל גם בשר. אנו יודעים זאת לפי שרידי השיניים שמצאו החוקרים, שמתאימות לאכילת בשר. עובדה מעניינת נוספת היא שהוֹמוֹ אֵרקְטוּס היה הראשון שהשתמש באש, הַמְצָאָה שֶׁהֵקֵלָּה עליו לשרוד, אך גם שינתה את שרשרת המזון.
האש העניקה לאדם יתרון אדיר לעומת בעלי החיים האחרים, בכמה תחומים: קודם כל, היא חיממה את האדם וְאִפְשְׁרָה לו להתגורר גם במקומות קרים יותר. כך החל האדם לנדוד מאזור קַו הַמַּשְׁוֶה הֶחָמִים לְעֵבֶר אֵירוֹפָּה וְאַסְיָה. שנית, האש סייעה לאדם להפחיד את בעלי החיים האחרים, שֶׁהִתְחָרוּ עִמּוֹ על מקורות המזון השונים, התפתחות מיני האדם כהוֹמוֹ אֵרקְטוּס הִקְנְתָה לו כבר אז מעמד בכיר בשרשרת המזון,, עובדה שביססה את מעמדו כטורף-על.
יחד עם מציאת האש התפתח מוחו של האדם וכתוצאה מכך גם הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה שלו. הוא הֵחֵל לפתח כלים משוכללים שהקלו עליו בְּחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם. למשל, בִּכְדֵי לָצוּד מָמוּתוֹת ענקיות הכין האדם הקדמון מלכודת ענקית וכיסה אותה בעלים יבשים. כְּשֶׁהַמָּמוּתָה התקרבה, האדם הקדמון פיתה אותה לצעוד לעבר העלים הללו, וכך היא נפלה לתוך הבור. דוגמה נוספת היא רְדִיַּת הַדְּבַשׁ. בכדי להשיג דבש, האדם הקדמון הצית אש מתחת לכוורות הדבורים וכיסה את המדורה בעלים יבשים. העלים גרמו לעשן רב, שגירש את הדבורים מהכוורת והשאיר אותה ריקה מדבורים ומלאת דבש. האדם הקדמון השתמש בכלים נוספים, אך הקפיצה המשמעותית הגדולה החלה לפני כעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שנה, במה שֶׁמְּכונֶּה היום "הַמַּהְפֵּכָה הַחַקְלָאִית".
האדם מתחיל לשלוט בטבע
לפני הַמַּהְפֵּכָה הַחַקְלָאִית האדם נהג לְלַקֵּט ולצוד את המזון לו היה זקוק כדי להתקיים. אבל, לפני כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שנה הֵחֵל האדם לעבור לִמְגוּרֵי קֶבַע ולגדל בעצמו צמחים ובעלי חיים. המעבר מִצַּיִד לְחַקְלָאוּת היה מַהְפְּכָנִי מבחינת שרשרת המזון, כי האדם כבר הצליח להגן על עצמו מפני בעלי חיים טורפים, ולא היה חסר הגנה כְּבֶעָבָר.
כאשר בני האדם החלו לעסוק בחקלאות ולגדל בעלי חיים, הם עברו, לראשונה בהיסטוריה, ממצב שבו הם לוקחים מהסביבה את הַנִּדְרָשׁ לצורך קיומם, למצב שבו הם מנצלים את סביבתם לצורך הפקת כמויות גדולות של אוכל.
למעשה, בשלב זה בני האדם החלו לְתַרְבֵּת צמחים וּלְבַיֵּת בעלי חיים, מה שהוביל בסופו של דבר גם לשינוי בשרשרת המזון. האדם העדיף את הצמחים "הטעימים" יותר, ואילו צמחים אחרים הוזנחו או נאכלו בידי בעלי חיים אחרים בשרשרת המזון.
גם בִּיּוּת בעלי החיים שינה את שרשרת המזון – האדם השתמש בבעלי חיים לִצְרָכָיו. בַּגָּמָל וּבסּוּס, למשל, השתמש לצורך הובלת משאות, בַּכֶּלֶב - לצורך הגנה על ביתו ועוד.
כך הפך האדם לַשַּׁלִּיט הַבִּלְתִּי מְעורְעָר של מַאֲרַג הַמָּזוֹן בטבע. הַמַּהְפֵּכָה הַחַקְלָאִית הייתה יעילה עד כדי כך, שפחות ופחות בני אדם נאלצו לעבוד את האדמה בכדי לקיים את עצמם, כיוון שכעת היה דַּי וְהוֹתֵר מזון לאוכלוסיה. ואז, החל השלב הבא - חלק מבני האדם החלו לעסוק בעבודות מלאכה, ולייצר כלים ושירותים שונים תמורת מזון, שקיבלו מעובדי האדמה.
שרשרת המזון נפגעת
במאה ה-18, לפני כ-200 שנה, החלה "הַמַּהְפֵּכָה הַתַּעֲשִׂיָּתִית". בתקופה זו החל האדם להתיישב בערים (במקום בכפרים), לייצר מוצרים באמצעות מכונות, להמציא המצאות
עוד מדע לילדים
המעבדה: ניסוי החבית המתכווצת
אלעד רובינשטיין
אנחנו במעבדה יכולים לכווץ חביות מתכת גדולות וכבדות, בכלל בלי לגעת בהן! לא מאמינים? היכנסו למעבדה שלנו ותראו!
חשובות כמו רַכָּבוֹת וּמְכוֹנוֹת קִיטוֹר ועוד.
איך הַמַּהְפֵּכָה הַתַּעֲשִׂיָּתִית קשורה לשרשרת המזון? ובכן, הפגיעה החמורה בטבע נוצרה בעיקר עם ההתפתחות הַטֶּכְנוֹלוֹגִית בתחום החקלאות. על מנת להגדיל את תּוֹצֶרֶת הַיְּבוּל, החקלאים השתמשו בין השאר בשיטות חדשות לְדִישּׁוּן הַקַּרְקַע. שיטות אלה, שכללו שימוש בחומרים כִימִיִּים, עזרו להגדיל את הַתְּפוּקָה הַחַקְלָאִית, אך פגעו, לעומת זאת, בשרשרת המזון. מצד אחד הושְׁמְדוּ הַמַּזִּיקִים וְהַמְּכַרְסְמִים, שהזיקו ליבולים, אך מצד שני נפגעו והורעלו גם אותם בעלי חיים שֶׁהַמְּכַרְסְמִים היו מזונם, כמו הַנְּשָׁרִים.
פרט לכך, עצם המעבר של בני האדם לערים הגדולות גרם לפגיעה בשרשרת המזון - יערות נִכְרְתוּ על מנת לפנות מקום לבניית בתים, לשמש לצורכי הַסָּקָה ולשמש כְּחומֶר גֶּלֶם בתעשיית הנייר, מפעלי תעשייה זיהמו את האוויר בְּעָשָׁן וּפִיחַ, יישובים זיהמו את מֵי הַנְּהָרוֹת ועוד. הפגיעה בשרשרת המזון הייתה קשה מאוד, וגרמה לְהַכְחָדַת מִינִים רבים של בעלי חיים.
כיצד נשמור על האיזון בטבע?
לפני כ-30 שנה פרסמה חוקרת בשם רייצְ'ל לוּאִיז קַרְסוֹן את הספר "הָאָבִיב הַדּוֹמֵם". ספר זה היה למעשה הראשון שעסק בנושא השפעתו של האדם על איכות הסביבה. קַרְסוֹן טענה בספר, כי בגלל מבנה שרשרת המזון בעולם החי, כאשר משתמשים בחומְרֵי הַדְבָּרָה לצורך השמדת חרקים, משפיעים בסופו של דבר על מַאֲרַג הַמָּזוֹן כולו, כיוון שמשפיעים על בעלי החיים הַנִּיזּוֹנִים מהחרקים, ועל בעלי החיים הַנִּיזּוֹנִים מבעלי החיים שנִּיזּוֹנִים מחרקים. בסופו של דבר, מציינת קַרְסוֹן, גם בני האדם מושפעים מֵחומְרֵי הַהַדְבָּרָה הָרְעִילִים.
הספר זכה לפרסום רב, ובעקבותיו אף הוחלט לציין את "יום כַּדּוּר הָאָרֶץ הַבֵּינְלְאומִּי", אך חשוב מכך: תושבי כדור הארץ החלו להבין כי הם פוגעים בטבע, ובסופו של דבר - בעצמם. בעקבות כך החלו ניסיונות לצמצם את הפגיעה בטבע ובשרשרת המזון, ואף התפתח תחום חדש במדע: אֶקוֹלוֹגְיָה.
מדע האֶקוֹלוֹגְיָה עוסק בְּיַחֲסִי הַגּוֹמְלִין בין האדם לסביבתו (כלומר: הטבע), ומנסה, באמצעות מֶחְקָר וּפִיתּוּחַ טֶכְנוֹלוֹגְיוֹת חדשות, לצמצם את הפגיעה בטבע ובשרשרת המזון החשובה לְהִישָּׂרְדוּתֵנוּ. דרך אחת לעשות זאת היא להגדיר מקומות מסוימים בארץ ובעולם כשמורות טבע, בהן אסור לפגוע. בנוסף, נקבעים חוקים הקובעים אלו מינים של צמחים הם מינים מוגנים, שאסור לקטוף, וכן מפותחות שיטות חלופיות לְהַדְבָּרָה כִימִית – כגון הַדְבָּרָה בִּיוֹלוֹגִית.
ההַדְבָּרָה הבִּיוֹלוֹגִית היא, למעשה, שימוש נבון בשרשרת המזון. כלומר, במקום להשתמש בחומרים כִימִיִּים לצורך הַשְׁמָדַת מַזִּיקִים לְמִינֵיהֶם, משתמשים בבעלי חיים שטורפים את המזיקים. הרי לכל יצור בטבע יש אויב, שנמצא מעליו בשרשרת המזון.
כך, באמצעות פיתוח שיטות ידידותיות יותר לסביבה, אנחנו מונעים פגיעה בשרשרת המזון.
הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון פברואר של "גליליאו צעיר " - הירחון לילדים סקרנים
לפנייה לכתב/ת 
האדם הקדמון - הדגמה
צילום: איי פי
