בג"ץ: מחסומי דרכים לגביית מס - לא ראוי

שופטי בג"ץ העירו היום (ד') כי השימוש במחסומי משטרה לצורכי גביית מסים במזרח ירושלים ובשכונות פלסטיניות, מהווה שימוש לרעה בסמכות וגורמת לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם. הדיון התקיים במסגרת עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל, בדרישה להפסיק לאלתר הנוהל.

"איזה מן הליך זה? אדם לא יכול אפילו לבדוק רגע בניירותיו ולא יכול לבדוק אם הוא חייב כסף. ברור שסמכויות שפוגעות בזכויות אדם חייבות להיות מאוד קונקרטיות. יש כאן שימוש לרעה בסמכות. זו פרקטיקה לא ראויה", אמרה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש.

השופט עוזי פוגלמן ציין: "ההליך במחסומים לא מאפשר להעמיד את הנושא לביקורת שיפוטית. זה בית דין שדה. תופסים את האדם ולא נותנים לו לטעון. יש כאן פגיעה לא מידתית בזכויות אדם וצריך לשקול זאת מחדש. צריך גם לחשוב איזו חברה היינו רוצים להיות, להסתכל על כל זה במבט כולל".

השופט יורם דנציגר הדגיש כי לפי הפקודה ניתן להיכנס גם לחצר ביתו של החייב. איפה כתוב שניתן לעשות זאת בשטח ציבורי? קשה להתעלם מהדוגמאות שמובאות בעתירה ומצביעות על אפליה במחסומים. לא מתייחסים לתושבים שעוברים ברגל, בתחבורה ציבורית. מחפשים רק את בעל הרכב שניתן לעקלו".

במהלך הדיון אמרה נציגת הארגון, עו"ד טלי ניר, כי סמכות המשטרה להקים מחסומי דרכים מוגבלת בחקיקה לתכלית של שמירה על ביטחון הציבור בלבד והשימוש בהם לשם גביית חובות - כפי שנעשה לדבריה באורח שגרתי במזרח ירושלים - לא אושר מעולם על ידי המחוקק. "הרשויות אימצו שיטות עבודה של עברייני השוק האפור, תוך הפעלת סחטנות, איומים ואולטימטומים, ומבלי שניתן לאדם להתגונן או לערער על החלטותיהן ועל פעולותיהן.

"הנהג מופתע בדרישה לתשלום חוב שלא תמיד ידע עליו. מופעל עליו לחץ לשלם מיד והוא מאויים בעיקול רכבו באמצע הנסיעה. אין לו שום אפשרות להוכיח או להציג מסמכים שיעידו על כך שהחוב שולם או שלא היה קיים בכלל. זוהי שיטה משפילה שפוגעת בכבוד האדם, בחופש התנועה ובזכותו של אדם להליך הוגן", הוסיפה ניר. נציג פרקליטות המדינה אמר בתגובה כי לרשויות הגבייה והמשטרה "יש סמכות לעקל רכוש של חייבי מס וביטוח לאומי בכל מקום שבו מאותר רכושם של החייבים, ובכלל זה ברחוב, בקניון, במקום העבודה, בחניון וכדומה".

בג"ץ העניק למדינה ארכה של 60 ימים על מנת שזו תוכל לשקול מחדש את עמדתה, ולחדד מדוע היא סבורה שמדובר בפרקטיקה חוקית. בנוסף, הודיעו השופטים כי הם מצפים מהמדינה שלא לעשות שימוש בהליך הזה כל עוד חוקיותו נבדקת.