בלי מכרז והשכלה: כך קודמה אמו של ראש העיר
דו"ח מבקר המדינה מעלה חשדות למינוי לא-כשירים של מקורבים בבת-ים, בעכו ובמודיעין. הגדיל לעשות שלומי לחיאני, שגם אמו נהנתה משדרוג. בכל עיר שנבדקה נמצאו הסכמים חשאיים - ולכן גם לא חוקיים - שנחתמו ערב הבחירות ולאחריהן. עוד בדו"ח: חובות ארנונה ומים במאות-מיליונים נמחקו שלא כדין
בעוד תשעה חודשים יתקיימו בארץ בחירות לרשויות המקומיות. רבים מהמועמדים יהיו ראשי ערים ויישובים מכהנים. במערכת הבחירות הקודמת, גילה משרד מבקר המדינה, חלקם עברו לכאורה על החוק, כאשר הסתירו מהתושבים ומהמועצות הסכמים פוליטיים שביצעו ערב הבחירות ואחריהן.
עוד בדו"ח המבקר:
- ליקויים חמורים בניהול מרכז השלטון המקומי
המבקר בדק את מערכות הבחירות בעיריות תל-אביב, בת-ים, עכו, מודיעין, ראש-העין, הוד-השרון ומודיעין. לפי הבדיקה, שלמה לחיאני מבת-ים, שמעון לנקרי מעכו ומשה ספקטור ממודיעין חתמו על הסכמים לא-חוקיים, לכאורה, שבהם העניקו משרות בעירייה תמורת תמיכה פוליטית.
בעכו, זמן קצר לאחר הבחירות התפטר אחד מחברי המועצה, שתמך במועמדותו של לנקרי. מיד לאחר מכן הוקמה בעירייה מחלקה חדשה, וראה זה פלא: הפעיל הפוליטי התמנה מיד למנהלהּ. מקרה דומה אירע במודיעין: חבר מועצה התפטר זמן קצר אחרי הבחירות, וקיבל תפקיד של יועץ בחברה הכלכלית של העיר, בלא מכרז. המבקר מצא כי ראש המועצה היה מעורב במינוי באופן אישי. "המקרים הללו מעלים חשש שהמינויים נעשו בזיקה להסכם פוליטי", נכתב.
משרד המבקר גילה עשרות הסכמים פוליטיים סודיים, אשר נרקמו בכתב ובעל-פה בין סיעות ומועמדים בכל ששת העיריות שנבדקו. אותם הסכמים, שראשי הערים היו מעורבים כמעט בכולם, נחתמו מאחורי גבם של התושבים, והגם שתוכנם היה לרוב לגיטימי - המבקר קובע כי הפוליטיקאים עברו לכאורה על החוק, כיוון שערכו אותם בסתר.
השדרוג של גברת לחיאני
לחיאני חתם על הסכם עם שני חברים במועצת העיר, במסגרתם יפעלו לניצחונו בבחירות ובתמורה יתמנו כסגני ראש עיר בשכר. הבדיקה העלתה כי בתקופת כהונתו, הוא מינה חברים ונציגי ציבור לוועדות בחינה לבחירת מועמדים. בחלק מהמכרזים היו רוב חברי ועדת הבחינה בעלי זיקה לראש העיר, הרכב שבבחינת משרד מבקר המדינה הוא אינו ראוי. כמו כן, מצאה הביקורת כי ברוב הפרוטוקולים שניהלו ועדות הבחינה בעירייה לא צוינו נימוקי הוועדות לבחירת הזוכה.
בין השאר נמצא כי אמו של לחיאני, אסתר, קודמה בתפקיד בדרך של ניוד ללא מכרז, בלי שעמדה בתנאי ההשכלה הנדרשים לתפקיד, וקידומה בדרגות נעשה בניגוד לחוקת העבודה: בסוף 2003 פרשה מתפקידה מנהלת ענף גני הילדים במחלקה לגיל הרך. תפקיד זה מחייב מכרז. בינואר 2004, חודשיים לאחר היבחרו של לחיאני לראשות העיר, מונתה לתפקיד אמו. היא הועסקה בעירייה מ-1982, ובתפקידה האחרון הייתה סייעת בגן ילדים. מהביקורת עולה כי מינויה של לחיאני נעשה למרות שלא היו לה הכישורים הנדרשים לתפקיד. בתגובתו מדצמבר 2007 לטיוטת הדו"ח מסר ראש העיר כי לאור ממצאי הביקורת, נדרשה אמו להשיב לעירייה את הסכומים העודפים ששולמו לה.
"מפלגות וחברי מפלגות לא קיימו את הוראות הדין, המחייב לגלות הסכמים פוליטיים לציבור ולנבחריו", כותב המבקר מיכה לינדנשטראוס. "הסכמים סודיים פוגעים פגיעה ממשית בזכות הציבור לדעת, ביכולתם של הבוחרים לבחור ובטוהר השלטון". הדו"ח מצטט אמירות קודמות של שופטים: "הבטחת משרה במסגרת הסכם פוליטי היא בלתי-חוקית ופסולה, וחל עליה איסור מוחלט. שלטון לא קונים בכסף או בשווה-כסף. הבטחת משרות כזאת פוגעת באמון הציבור במערכת הפוליטית ומשחיתה את המידות בשירות הציבורי". ומזכיר משרד המבקר: "בחוק הבחירות נקבע כי המפר את הוראות החוק דינו מאסר שישה חודשים".
לנקרי וראש העיר ראש-העין, משה סיני, מסרו למבקר בתגובה כי לא חתמו לפני הבחירות על הסכמים פוליטיים שלא פורסמו. לחיאני מסר כי פרסם את ההסכמים בתקשורת ובלוחות המודעות, אולם המבקר קבע כי היה עליו להציג אותם בפני מועצת העיר.
מעיריית בת-ים נמסר בתגובה: "העירייה והעומד בראשה רואים בביקורת כלי ניהולי המסייע לשיפור מתמיד של הארגון. עם קבלת דוח הביקורת הוכנסו לעירייה נהלים המפנימים את הערותיו. באשר לתהליכי קליטת, ניוד וקידום עובדים, הכל נעשה על פי נהלים שהיו נהוגים בעירייה במשך עשרות שנים ואושרו על ידי היועצים המשפטיים.
"בהתאם לכך כל ארבעת בכירי העירייה שמוזכרים בדו"ח נבחרו במכרזים כדין - מכרזים שנבדקו ע"י בתי המשפט ונמצאו כשרים. כל הארבעה (גם אם ראש העיר הכיר את חלקם קודם לכן) הינם מקצוענים מן המעלה הראשונה, שעמדו במבחן התוצאה ברמה הגבוהה ביותר, שכן תרומתם למהפכה שעברה העיר ברורה וחד-משמעית.
"באשר לאמו של ראש העיר, אשר עובדת בעירייה 25 שנה - עם כניסת ראש העיר לתפקידו הוא ביצע בעירייה תוכנית הבראה שהצליחה מאוד, והיא שאיפשרה את המהפכה שעברה העיר. במסגרת התוכנית הופרשו מהעירייה כ-200 עובדים, ו-150 עובדים נוידו ניודים פנימיים למלא חלק ממשרות אלה - אחת מהן הייתה אמו של ראש העיר. התפקיד שאליו נוידה הינו תפקיד זוטר (לתפקיד פקידה, ולא מנהלת ענף). לאחר קבלת דו"ח הביקורת החזירה אמו של ראש העיר את התוספת שלה זכתה בתפקידה החדש - כ-100 שקל בחודש.
בעל בריכה טען שהמונה התקלקל - חוב המים נמחק
הרשויות המקומיות מוחקות חובות ארנונה במאות מיליוני שקלים באופן לא תקין - כך קובע דו"ח מבקר המדינה. תושבים וחברות ברחבי המדינה חייבים לרשויות יותר מ-16 מיליארד שקלים, וזאת אחת הסיבות למצב הכספי הגרוע של חלק מהרשויות.
בשנים 2007-2006 בדק משרד המבקר את גביית החובות בעיריות תל-אביב, פתח-תקוה, אור-יהודה והמועצות המקומיות כפר-יונה וג'לגו'ליה, ומצא כשלים חמורים בכולן. משרד הפנים קבע נהלים המאפשר לרשויות למחוק חובות, בתנאי שהוא מאשר זאת. אלא שהרשויות מחקו חובות שלא לפי הנוהל. חלק מהן מחקו חובות בלי אישור ממשרד הפנים, וחלקן מחקו לאחר שקיבלו מהמשרד אישור לא תקין.
השערורייה החמורה ביותר אירעה באור-יהודה: העירייה, השרויה בגירעון, מחקה חובות ב-6.8 מיליון שקל, מבלי לבקש לכך אישור. ראש העיר דאז, יעקב בוכבוזה, אף שלח מכתב תמוה לחייבים, בו פירט: "הפחתת החוב נעשתה שלא על דעת משרד הפנים. אם המשרד יחליט בעתיד על קיום החוב ויינקטו כלפיך צעדים, הרי שחברי מועצת העיר ובעלי התפקידים בעירייה אינם אחראים כלפיך והחוב ישוב למצבו החוקי". העירייה מחקה את החובות מבלי שאספה מידע על הסיבה לחובות, מבלי לבדוק את הליכי הגבייה כלפי החייבים ומבלי לבדוק אם לחייבים יש נכסים נוספים. על כך כותב המבקר: "החלטות העירייה וראש העירייה סטו מאוד מהדין ומהנוהל התקין".
גם עיריית פתח-תקוה מחקה חובות ב-83 מיליון שקלים בלי אישור, לאחר שפנתה למשרד ולא נענתה. העירייה מסרה למבקר המדינה כי לא קיבלה תשובה שלילית ולכן "סברה שאינו מתנגד". ואילו בצד השני הבהירו למבקר: "משרד הפנים הודיע לעירייה חד-משמעית שאין לה סמכות למחוק חובות בלא אישור". המבקר קובע כי גם העירייה וגם המשרד התנהלו באופן לקוי.
תושבי תל-אביב-יפו צברו חובות ארנונה ומים של לא פחות מ-1.68 מיליארד שקלים, והעירייה מחקה חלק מהם באופן לקוי. כך, לדוגמה, נמחק חוב מים של 575 אלף שקל לבעל בריכת שחיה, שטען כי מונה המים התקלקל, בלי לבדוק אם הקלקול אכן התרחש. במקרים אחרים נמחקו לתושבים ומוסדות 90%-80% מחובותיהם בטענה ש"אושר לעירייה למחוק חלק מהחוב". עיריית תל-אביב גם מחקה חובות לחברות מסחריות פעילות, אף שאסור לעשות זאת, כיוון שהנוהל מתיר למחוק חובות של חברות סגורות בלבד.
ואילו מועצת ג'לג'וליה גילתה התחשבות והפחיתה לתושבים את ריבית הפיגורים, ובכך צמצמה חובותיהם בכ-1.1 מיליון שקלים. "מדובר במחיקת חובות, והמועצה הייתה צריכה לקבל אישור ממשרד הפנים", פוסק המבקר. עוד מוזכר בדו"ח כי מועצת כפר-יונה אישרה באופן לא-תקין הנחות בארנונה לעובדים במועצה. המועצה מסרה בתגובה כי מדובר בעובדים שסבלו מקשיים כלכליים.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בכוונת המשרד לפרסם הנחיות אחידות לנושא מחיקת חובות הארנונה ברשויות ולעגן אותן בחקיקה, במטרה למנוע מצב בו יופעלו נהלים שונים ברשויות השונות".
לפנייה לכתב/ת 
