שן עתיקה מגלה כי האדם הניאנדרטלי הרבה לנדוד
בדיקות שנערכו על שן בת 40,000 שנה, שריד בודד לאדם הניאנדרטלי שנשתמר ביוון, מראות כי הוא שהה במקומות מרוחקים מאוד במהלך חייו
אנליזה שבוצעה לשן - השריד היחיד לאדם הניאנדרטלי שנשתמר ביוון - גילתה כי האדם הקדמון בילה לפחות חלק מחייו
הרחק מהאזור בו מת. "הניידות של האדם הניאנדרטלי היא נושא שנוי במחלוקת", אמרה הפלאונתולוגית קתרינה הרבטי ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית שבלייפציג, גרמניה.
לדברי הרבטי, חלק מהמומחים לתחום מאמינים כי הניאנדרטלים נדדו באזורים מוגבלים מאוד בשטחים, אך אחרים מאמינים כי הם היו ניידים יותר, במיוחד בעת הציד. עד עתה, לרשות החוקרים עמדו רק ממצאים עקיפים לכך, ביניהם האבנים שנמצאו בכליהם, אומרת הרבטי. "עם זאת, הבדיקה שלנו מביאה ראייה ישירה ממאובן ניאנדרטלי של ממש", היא מציינת.
"אלו בני אדם, לא עצים"
את השן מצא הצוות באתר חפירות בסמוך לים, במחוז הדרומי פלופוניס שביוון, ב-2002. הצוות בדק את כמות האיזוטופ סטרונציום (סוג של מתכת הנפוצה במזון ובמים) שבאמייל בשן. כמויות הסטרונציום משתנות במקומות שונים.
החוקרת אלני פנגופולו, מהמכון לפלאונתולוגיה-ספלאולוגיה שבדרום יוון, אומרת כי כמויות הסטרונציום שבשן מראות כי אותו אדם התגורר לפחות 20 קילומטרים מאתר החפירות בו התגלתה השן שלו. "הממצא מוכיח כי הייתה להם רשת של יישובים, רשת רחבה ומאורגנת יותר ממה שחשבנו", אמרה.
אבל ישנם מדענים שמפקפקים על חשיבות התגלית וטוענים כי היא טריוויאלית. "הייתי מופתע אם האדם הניאנדרטלי לא זז יותר מ-20 קילומטרים במהלך כל חייו, או אפילו במהלך שנה אחת. אנחנו מדברים על בני אדם, לא על עצים", אומר החוקר קלייב פינלייסון, מנהל מוזיאון גיברלטר.
הממצאים אותם חשף הצוות ממכון מקס פלנק פורסמו ב-Journal of Archaeological Science.
לפנייה לכתב/ת 
