טרמינל 5: זה לא בשמיים

דמיינו לעצמכם את המצב הבא: אתם מגיעים לשדה התעופה, כמעט באיחור כמו תמיד, מוכנים כבר לעמוד בתור ולהילחץ מקוצר הזמן, אבל הפלא ופלא - דלפקי הצ'ק-אין ריקים, אין אף אחד בתור, הכל מסתיים בתוך דקות ספורות ואתם חופשיים לדרככם, לשתות כוס קפה או להסתער על חנויות הדיוטי פרי. נשמע כמו חלום רחוק?

ומה עם תרחיש כזה - אתם שבים לארץ עייפים אך מרוצים, אחרי סופשבוע בטורקיה, טיול תרמילאים במזרח או עוד פגישת עסקים בבריסל, וכל מה שבא לכם לעשות זה לאסוף את המזוודה ולצאת מהשדה; כולנו כבר מתורגלים ומוכנים להמתנה הצפויה, אבל הפעם, עם הגיעכם למסועים, אתם מגלים שלא תצטרכו לבזבז עוד עשרים דקות עד שהתיקים יואילו להגיע - הם כבר מחכים לכם שם. לא מאמינים?

אז זהו, שהעתיד כבר ממש תיכף כאן (או לפחות שם), ובסוף החודש הבא צפויים שני התרחישים הללו להפוך למציאות, עם פתיחתו של טרמינל 5 בשדה התעופה הית'רו הסמוך ללונדון. חברת בריטיש איירווייז, המפעילה את הטרמינל, אירגנה הצצת טרום-בכורה לחוויית הדור הבא של שדות התעופה, וככה זה הולך להיראות:

טרמינל 5, רגע לפני שההמונים מסתערים 

שלב 1: צ'ק-אין

אחד ממושגי המפתח של התפיסה שמציג שדה התעופה הוא קיצור תורים. לפי התוכנית, שנשמעת מהפכנית למדי בסטנדרטים ישראליים, בשום שלב משלבי הבידוק לא אמור להיות יותר מאדם אחד שממתין בכל תור. אחת הדרכים לעשות זאת היא לעודד את הצ'ק-אין באינטרנט, שאמור להקל את חיי הנוסעים ולקצר משמעותית את תהליך הבידוק. 

אולם, גם אלה שלא עשו כן והגיעו לשדה התעופה מבלי לעבור את התהליך בבית, יוכלו לבצע צ'ק-אין עצמי בעזרת אחת מ-96 עמדות הבידוק הממוחשבות הפרוסות לאורכו של הטרמינל, בסיועם של דיילים שיעברו

בין העמדות. בעמדות הותקנו תפריטים ברורים בחמש שפות, סורק דרכונים שאמור לזהות האם יעד הנסיעה מחייב הנפקת ויזה כלשהיא וגם כלוב מתכת שבעזרתו ניתן לבדוק האם גודלו של תיק היד מותאם לנהלי החברה (את העמידה במשקל המקסימלי, 23 ק"ג, יצטרכו הנוסעים כנראה להעריך בכוחות עצמם). לפי ההערכות, בתוך זמן קצר צפויים 80% מהטסים לבצע את ההליך באופן עצמאי, באינטרנט או בשדה, ולהצטייד בסופו בכרטיס עלייה למטוס.

עשו זאת בעצמכם. עמדות לבידוק עצמי 

שינוי נוסף שאמור למנוע הצטברות עומסים הוא ביטול הפניית הנוסעים לבידוק לפי טיסות. המצב הנהוג כיום הוא כי לכל טיסה או חברת תעופה מותאם איזור בידוק ספציפי - מה שגורם פעמים רבות להתארכות התורים בחלק מהטיסות בעוד דלפקים אחרים נותרים ריקים מאדם. בניגוד לכך, טרמינל 5 לא יגביל את איזורי הבידוק. כל העמדות יטפלו בכל הטיסות, וכל נוסע יוכל לבצע את הצ'ק-אין לנוחיותו במקום שיבחר, בסמוך לכניסה הקרובה ביותר מאזור החנייה, למשל.

שלב 2: מסירת המטען ובידוק ביטחוני

לאחר הצ'ק-אין עוברים הנוסעים המעוניינים למסור מזוודות לאחד מ-96 הדלפקים המאויישים. בריטיש איירווייז, שנחשבת לאחת החברה הגרועות באירופה מבחינת איבודי מזוודות, גורסת כי תהליך הטיפול במזוודות בטרמינל 5 יהיה מיוחד במינו וישלב כמה מהטכנולוגיות המתקדמות בתחום הקיימות כיום בעולם.

כך, למשל, מרגע מסירת המזוודות ועד להגעתן לעמדת ההעמסה של המטוס, בתוך רבע שעה לכל היותר, יסעו המזוודות ללא מגע יד אדם על גבי מסועים שאורכם הכולל מגיע ל-18 ק"מ, במהירות של עד 50 קמ"ש.

בחברה מספרים כי המערכת מאפשרת איתור כל פריט מטען בכל רגע נתון. בחמישה ניסויים שכל אחד מהם השתתפו 2,000 מתנדבים, טיפלה המערכת ללא שגיאות ב-2,000 פריטי מטען. אגב, גם נוסעי הטיסות הנכנסות לטרמינל אמורים ליהנות מהמערכת המתקדמת. לפי התוכניות, המזוודות הן אלה שאמורות להמתין לנוסעים על מסועי איסוף המטען, ולא הנוסעים למזוודות.

לאחר מסירת המזוודות, מגיע תורו של הבידוק הביטחוני. גם במקרה זה, יוכל כל נוסע לבצע את הבידוק באחד משני האיזורים היעודיים לבחירתו, שבשניהם בסך הכל 21 עמדות. גם כאן מדובר בטכנולוגיה חדישה שאמורה לשפר את חייו של הנוסע ולבצע את הבידוק ללא הצורך בחליצת נעליים, בהסרת חגורות, הוצאת המחשב הנייד מהתיק וכדומה. כאמצעי נוסף להתמודדות עם איחורי הטיסות, מחוייבים הנוסעים לבצע את הבידוק הביטחוני עד 35 דקות לפני מועד ההמראה.  

ישאר רגוע ומרווח ממש כמו לפני הפתיחה?

בריטיש איירווייז מדגישה כי כל תהליך הצ'ק-אין והבידוק כולו אמור להימשך כעשר דקות. התרחיש אמנם נראה מבטיח ואופטימי, אבל אני, ישראלית סקפטית שכמותי, לא יכולתי שלא להקשות בשאלות - איך בדיוק יתנקזו נוסעים מ-96 דלפקים לשני איזורי בידוק שבהם רק 21 עמדות בידוק ביטחוני? הייתכן שהמיכשור הטכנולוגי (אליו לא נחשפנו) אכן יפשט ויזרז בצורה כה משמעותית את ההליך הביטחוני? האם סביר ש-80% מהנוסעים אכן יצליחו במשימת הצ'ק-אין העצמי? לא קיבלתי תשובות לשאלות הללו, ובעיקר הובטח לי שהכל דינמי, ובעת הצורך יוכנסו שינויים במערך הקיים.

בעת ביקורי בשדה, טרם פתיחתו לקהל, הוא היה כמובן ריק מאדם. אם להאמין להבטחות בריטיש איירווייז, גם לאחר הפעלתו, הוא צפוי להיות צפוף ועמוס בערך באותה המידה. נחיה ונראה.

בירוקרטיה ותחזית אופטימית

אנחנו בארץ, שיודעים להעריך בירוקרטיה טובה מהי, לא הופתענו לשמוע שנדרשו תשע שנים לקבלת כל האישורים להקמת הטרמינל. ארגוני איכות הסביבה וגם שכנים מודאגים התנגדו לבנייה. ארגון World Development Movement אפילו גרס שפליטת הפחמן מהטיסות שבשדה תהיה שווה לזו של מדינת קניה כולה. בסופו של עניין נקבעו תקנות המגדירות את פעולת הטרמינל והעבודה החלה.

גג האוגר מי גשמים וקירות שקופים לחיסכון בחשמל 

בריטיש איירווייז טוענת כי בטרמינל 5 הושקעו מאמצים רבים על מנת להקפיד כי איכות האוויר ורמת הרעש לא יינזקו כתוצאה מהקמתו. ג'ונת'ן קאונסל, האחראי לפיתוח הטרמינל, מספר ל-ynet כי "בתהליך הבנייה הושם דגש על מחזור, ולמעשה 90% מהחומרים שנמצאו באתר מוחזרו. בנוסף, ישנו שימוש מינימלי ב-PVC וחומרים דומים, וכל העץ מגיע ממקומות שאושרו על ידי ארגונים סביבתיים ולא מיערות גשם. בנוסף, גג המבנה יאגור מי גשמים ו-85% מהמים שבטרמינל ימוחזרו".

כמובן שהמטרה של כל אלה היא רק למזער את הנזקים הסביבתיים שנגרמים ממילא מטיסות, מטוסים וכל הנלווה עליהם. אולם נראה כי בניגוד למתרחש בארצנו, באנגליה נמצאים הנושאים האלה קצת יותר גבוה בסדר העדיפויות הציבורי.

דווקא בימים שבהם גוברים הקולות בארץ להקים שדה תעופה נוסף, משום שנתב"ג עתיד לכרוע תחת העומס ממש בשנים הקרובות, ואפילו נשקלות הצעות תמוהות כמו הקמת אי מלאכותי מול חופי תל אביב, נעים לדעת שאפשר גם אחרת. ואולי גם לנו יהיה פעם טרמינל יעיל ומשוכלל. 

הכותבת הציצה לטרמינל באדיבות חברת "בריטיש איירווייז"