דליפת מידע רגיש לרוסיה - טעות או קונספירציה?
האם החומר המסווג, אודות אנשי עסקים בכירים, שהועבר מהרשות להבנת הון בישראל לגוף המודיעין הרוסי, היה מעשה מכוון או טעות אנוש? ועדת חוקה, חוק ומשפט דנה בנושא
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דנה היום (ג') בפרסום על מידע מסווג אודות אנשי עסקים וחברות בישראל - ביניהם דוויד פדרמן והאוליגרך ליאוניד נבזלין - שדלף מהרשות להלבנת הון בישראל, לגוף מודיעין רוסי. הפרשה פורסמה לראשונה בתחקיר "7 ימים" של "ידיעות אחרונות",
הוועדה, המפקחת על הרשות למניעת הלבנת הון ומימון הטרור, ניסתה לברר האם המידע הועבר עקב טעות אנוש, כפי שהוגדר במשרדי הרשות לאיסור הלבנת הון, או שאין מדובר בתקלה בלבד, אלא בקונספירציה מכוונת היטב, כפי שרמזו חלק מאנשי העסקים.
אחד מהמשתתפים בישיבה היה עו"ד פול לנדס, היועץ המשפטי של הרשות להלבנת הון, שסיפר על התקלה, שגרמה להעברת המידע לגוף המודיעין הרוסי במקום לשב"כ. זמן קצר לאחר מכן, דיבר עו"ד יהודה שפר, מנהל הרשות להלבנת הון, שנזף בלנדס וטען שדבריו אינם נכונים, וכי המידע כלל לא הועבר לרוסים.
חברי הוועדה תמהו על דברי המשתתפים ואף מצאו סתירות בדבריהם. אחת השאלות המרכזיות היתה מדוע השב"כ קיבל מידע על התקלה מייד לאחר שקרתה, בעוד רשות החברות הממשלתיות דווחה על כך רק חודש לאחר מכן.
חברי הכנסת יוצאי רוסיה, זאב אלקין (קדימה) ויולי אדלשטיין (ליכוד), תמהו איך קרה שדווקא החומר הנוגע לאנשי העסקים האוליגרכים - שיחסיהם עם נשיא רוסיה פוטין רגישים ביותר - נשלח למוסקבה.
ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) אמר כי סימני השאלה מחייבים את שר המשפטים למנות בודק עצמאי של הפרשה, ולא לסמוך על אנשי הביטחון שלו או על השב"כ, וזאת "כדי לחזק את אמון הציבור שאכן היתה זאת תקלה ולא עוד מזימה". המשך הדיון נקבע לשבוע הבא.
