למה מתנגד השר עזרא לשיקום קרקעות מזוהמות?

הצעת חוק חדשה המבקשת לתת מענה לטיפול באלפי דונמים של קרקעות מזוהמות בישראל נתקלת בהתנגדות מכיוון מפתיע: השר להגנת הסביבה גדעון עזרא. הצעת החוק אמורה הייתה לעלות לדיון היום (א') בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם הדיון נדחה כדי לאפשר לממשלה לבדוק את עמדתה מחדש.

את הצעת החוק גיבשו חברי הכנסת אופיר פינס (עבודה), דב חנין (חד"ש) ומיכאל מלכיאור (עבודה-מימד) והיא נועדה להבטיח טיפול מקיף בזיהום קרקעות על ידי חומרים מסוכנים בסביבת מפעלי תעשייה, בסיסי צה"ל, תחנות דלק ועוד. באזורים אלה זוהמה הקרקע בחומרים אשר דלפו או נשפכו על הקרקע, או חילחלו לתוכה.

ברשימת החומרים המזהמים ניתן למצוא חומרי נפץ ודלקים מסוגים שונים, שעל-פי ההערכות, הביאו לזיהום שטחי קרקע נרחבים וכן לזיהומם של מאות מיליוני מטרים מעוקבים של מי תהום. מיפוי ראשוני שביצע המשרד להגנת הסביבה איתר כ-300 אתרים שהוגדרו אתרים מזוהמים, והמשרד עצמו אף מציין כי מדובר רק בקצה הקרחון.

עזרא: אנחנו "מוצפים" בהצעות חוק פרטיות 

אלא שהשר עזרא מתנגד להצעה בטענה שיש בה פגמים ומכיוון שהוא עצמו מקדם במקביל ניסוח של הצעת חוק ממשלתית בנושא. במכתב ששיגר לאחרונה לחברי ועדת השרים הסביר עזרא כי נוהל הטיפול בזיהומים, כפי שהוא מוצע בהצעת החוק, מסורבל, לא יעיל ולקוי.

עזרא טוען כי הצעת החוק צפויה לגרור דיונים משפטיים ארוכים בנוגע לכל מקרה, והדבר יעכב את הטיפול בזיהומים. הוא טען גם, כי הניסיון לחייב את הגורם האחראי לזיהום לשקם המלא של הקרקע במלואה לא יצלח. "שיקום זה עשוי להיות מיותר במקרים מסוימים לדעת המשרד להגנת הסביבה", כתב. 

לאחרונה מתח עזרא במספר הזדמנויות ביקורת על מה שכינה "גל של הצעות חוק פרטיות", שמשרדו מתקשה להתמדד עימן הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת מנגנוני האכיפה העומדים לרשותו. כך למשל הוא מתח ביקורת על הצעת החוק של הח"כים חנין ואסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) בנושא שקיות הפלסטיק.

בשיחה עם ynet אמר עזרא בהקשר זה: "יש בעיות רבות בחוק הזה. ההצעה אינה נותנת פתרון למצב שבו מחוץ למרכולים ינסו גורמים פרטיים למכור שקיות בחצי שקל או בחינם (כאשר בתוך החנות הן יימכרו בשקל כדי להפחית את השימוש בהן - י.ע-ד)". גם במקרה זה הבהיר עזרא כי בכוונתו להתנגד להצעה ולנסח במקביל הצעת חוק ממשלתית, מקיפה יותר לדבריו.   

בהתייחסו להצעת חוק הקרקעות המזוהמות כתב עזרא במכתבו לוועדה, כי סוגיית מניעת זיהום קרקעות בישראל ושיקומן מהווה סוגיה מרכזית בסדר היום של המשרד להגנת הסביבה, ולכן יש לאפשר עדיפות לחקיקה הממשלתית אותה מקדם משרדו בנושא.

ח"כ פינס: למשרד אין יושרה מקצועית

מעמותת "אדם טבע ודין", שהייתה שותפה לגיבוש הצעת החוק, נמסר בתגובה: "העובדה שהשר בחר לפתע להתחיל בניסוחה של הצעת חוק ממשלתית, תוך שהוא מציין בין היתר, כי חיוב המזהם לשקם את הקרקע עשוי להיות מיותר, מצביעה על מגמה מדאיגה של התנערות הממשלה מאחריותה לשיקום קרקעות המדינה. צעד זה מהווה המשך ישיר של מדיניות חסרת האחריות של המשרד להגנת הסביבה בטיפול בבעיה".

בעמותה הדגישו כי מגמת המשרד להגנת הסביבה לפיה יזמי הנדל"ן הם אלה שיבצעו את סקרי הקרקע וישקמו את הזיהום מדאיגה ומסוכנת, ומצביעה על התנערות מאחריות כלפי הציבור. בעמותה אף מזכירים מקרים ספציפיים של זיהום קרקעות, כמו מתחמי תע"ש ברמת השרון, נוף ים ובית הכרם. "בכל המקרים האלה העדיף וממשיך להעדיף המשרד להגנת הסביבה להמתין ליזמי הנדל"ן, כדי להטיל עליהם את האחריות לערוך סקרי סיכונים ושיקום מלא של הקרקע, במקום המדינה".

"עם כל הכבוד לדאגה הכנה של המשרד להגנת הסביבה לחסרון הכיס של הגורם המזהם, הציבור מצפה ממנו לדאוג בראש ובראשונה לאינטרס הציבורי ולבריאות הציבור", אמר עו"ד עמית ברכה, מהמחלקה המשפטית של העמותה.