בחוץ טאבון וכבשים; על הגג פאנלים סולאריים

במבט ראשון נראה הכפר הבדואי דריג'את כמו כל כפר בלתי מוכר אחר. אחרי שיורדים מהכביש הראשי לדרך עפר שמתפתלת בין הגבעות, נכנסים למתחם של בתים נמוכים עם חצרות, שלצידם רכבי שטח מאובקים, עיזים וכבשים. אך במבט שני מתגלה התמונה האמיתית והמפתיעה.

תוכנית ממשלתית ניסיונית הפכה את דריג'את - כ-50 קילומטר צפונית-מזרחית לבאר-שבע - לכפר הבדואי הסולארי היחיד בישראל; היחיד בעולם למעשה. כשבכל העולם המערבי מדברים על אנרגיות מתחדשות ועל הצורך בחשמל נקי מזיהום, בדריג'את מדברים "סולארית שוטפת" כבר כמה שנים. על הגגות ניצבים פאנלים סולאריים המספקים חשמל לבתים, תאורת הרחובות מוזנת מאנרגיית השמש וגם המסגד הצנוע שבמרכז הכפר עונה על ההגדרה "המסגד הסולארי הראשון בעולם".

בית סולארי בכפר דריג'את (צילום: שרון ברוורמן)

המהלך החל לפני כשנתיים וחצי, בתמיכת משרד התשתיות הלאומיות ובהשקעה של מיליון שקלים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל. תחילה הותקנו משטחים פוטו-וולטאים (פאנלים סולאריים) על גג 20 בתים של תושבי הכפר שנבחרו להשתתף בניסוי. בהמשך הוצבו פאנלים גם בחצר המסגד וגם בבית הספר המקומי, שכיתת המדעים שלו מוארת הודות לאנרגיית השמש.

"היום יש כבר קנאה", אומר יושב ראש המועצה המקומית, יצחק אבו חמאד. "תושבים שבביתם אין תאורה סולארית מבקשים להצטרף לתוכנית או אפילו רוכשים בעצמם פאנלים סולאריים כי הם מבינים את הכדאיות". הצלחתו של הפרויקט, הביאה לדבריו להתעניינות רבה גם מצד כפרים שכנים, כמו כפר אבו כף, אבו קרינאת ואבו עשייבה.

התחלה מלווה בחששות

ההתחלה לא הייתה פשוטה. עד 2004 עוד נחשב דריג'את לכפר בדואי לא-מוכר, שסיפק לעצמו חשמל בעזרת גנרטורים ולא היה מחובר לרשת המים הארצית. הגנרטורים פעלו כארבע שעות ביממה בלבד, והתקלות הרבות הקשו מאוד על החיים בכפר. "הגנרטורים בכפר פעלו משנות ה-70' וכך היינו רגילים. אבל זה היה פתרון בעייתי שגם עלה הרבה כסף". לדבריו, בשל מחירי הסולר, החשמל שמופק מהגנרטורים היה יקר פי שלושה מחיבור חשמל רגיל.

את הפגישה עם פקידי הממשלה ב-2005, זוכר אבו חאמד היטב. "אחרי שנתתי את הסכמתי (להצטרף לפרויקט - י.ע-ד) עדיין חששתי. חשבתי לעצמי שאולי זו טעות, או שלא מדובר בתוכנית רצינית", הוא מספר. אבל לדבריו הוא ידע כבר אז שעלות הפעלת הגנרטורים רק תעלה, ולכן הסכים ליוזמה לרתום את שפע קרני השמש באזור לטובת התושבים. 

המסגד הסולארי הראשון בעולם (צילום: שרון ברוורמן) 

כבשים, עצי זית וחשמל מהשמש

כיום סבורים התושבים שהם הרוויחו בגדול. ב-20 הבתים בהם מותקנים פנאלים סולאריים מספרים הדיירים על אפס תקלות כמעט, וגם העלות הכספית נמוכה באופן משמעותי. התושבים נדרשים לשלם 700 שקלים לשנה דמי אחזקה בלבד. "גם עכשיו, בחורף, יש לנו חשמל כל הזמן - 24 שעות ביממה", סיפרה עביר אבו חמאד (20), סטודנטית להנדסת תוכנה שמתגוררת עם הוריה באחד מהבתים הסולאריים בכפר. 

אמה של עביר, פאיזה, ממשיכה אמנם להכין את הפיתות בטאבון שבחצר, אך כל מכשירי החשמל בביתה - החל מהמקרר ועד למיקרוגל והמחשב הנייד - פועלים על אנרגיה סולארית. על הגג ניצבים שמונה משטחים סולאריים והם מחוברים למצבור סוללות בחצר - כמה מטרים בלבד ממקום המרבץ של עדר הכבשים המשפחתי. "אנחנו ממשיכים להחזיק כמה חיות וגם על עצי הזית אנחנו לא מוותרים. הכל פה הולך ביחד", מסבירה עביר.  

מגדלת עשרה ילדים בעזרת השמש. תאגריד (צילום: שרון ברוורמן)

תאגריד, אם לעשרה ילדים המתגוררת בבית רחב ידיים בכפר, מרוצה מהפרויקט. "בהתחלה לא הייתי בטוחה שהעניין הזה יעבוד, אבל האמת היא שמאז שהפאנלים פה - הכל עובד כל הזמן". גם בביתה של תאגריד פועלים כל המכשירים - הטלוויזיה, המגהץ וגם מכונת הכביסה זוללת-האנרגיה - ללא תקלות.

בחודש מאי זכה הכפר בתחרות עולמית בנושא אנרגיות מתחדשות וקיבל הכרה בינלאומית בהישגיו. תחושת ההצלחה שורה גם במסדרונות משרד התשתיות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל - שמאשרים כי מדובר בפרויקט מרשים ועתיר הישגים. לפיכך תמוהה העובדה שהיוזמה, נכון להיום, תקועה. מלבד משתתפי הניסוי אמנם היו כמה משפחות שרכשו פאנלים סולאריים במימון עצמי, אך הממשלה אינה מתקצבת עוד את הפרויקט.

תאורת רחוב סולארית. כפר דריג'את (צילום: שרון ברוורמן) 

"התוכנית המקורית היתה להפוך את כל הכפר לסולארי", מסביר אדי בית הזבדי, מומחה בתחום האנרגיה ממשרד התשתיות והאחראי על הפרויקט.

"לצערי, למרות ההצלחה, לא הצלחנו להגיע לשלב הבא של התוכנית, שכלל חיבור 60 בתים נוספים". בית הזבדי מציין כי עלותו של שלב ב' נאמדת בכ-800 אלף דולר, אך היא נעצרה בשל העדר תקציב. "כרגע זה נשאר ככה - רק 20 בתים, אבל אני מתפלל שהפרויקט ימשיך". 

מבחינתו של מאיר סהר, מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, יש מקום לאופטימיות. "הפרויקט לא המשיך משום שאנו זקוקים לתרומה", הוא מסביר. "מבחינתי מדובר בפרויקט חשוב ומוצלח, ואנו מקווים למצוא תורם או גוף חיצוני שיהיה מוכן להשקיע את הסכום כדי לקדמו".