ניסויים בחיות: האם המדענים איבדו את המצפון?
ח"כ מנחם בן ששון מציע לצרף למועצה לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים גם נציגים של ארגוני חולים. ממילא נמצאים נציגי ארגוני בעלי החיים שבמועצה בעמדת מיעוט - שלושה מול 23 נציגים מהאקדמיה. המהלך הציני הנוכחי מבקש לנצל את החולים האומללים על מנת לסלק מדרכם של המדענים את ערכי המוסר והאנושיות, אותם הם רואים כ"אבני ריחיים" על צוואר המדע
האם הבטתם פעם בעיניו של קוף פעור-גולגולת הנמצא בתהליך של ניסוי? באם שגוריה נקרעים ממנה בכח כדי להישלח לניסויים? בארנבת שמקיזים דם מעיניה או דוחפים לה כמויות של סיגריות מעשנות לפה, כשהיא מרותקת לסד? בעלי החיים העוברים ניסויים במעבדות מביטים בנו – בני האדם – בתחינה ומבקשים: "לפני שאתם ניגשים לפגוע בנו, חישבו היטב אם זה נחוץ. עשו הכל לחסוך מאיתנו סבל ולפתח חלופות. האם אנחנו יכולים לסמוך על אנושיותכם?".
בשנת 1990 הגשתי בשם הארגון "חיים לבעלי-חיים" עתירה לבג"ץ שדרשה להעמיד לדין חוקר שתפר עפעפיים של גורי חתולים במסגרת ניסוי מדעי. הטענה בעתירה היתה שהניסוי מיותר וכרוך בגרימת סבל לבעלי-החיים. המדינה התגוננה בטיעון שהחוק איננו מסדיר מצב שכזה, ושיש ליצור חקיקה חדשה. בעקבות יוזמה של ח"כ דאז אברהם פורז (שינוי), ובהתערבות בג"ץ חוקקו בשנת 1994 שני חוקי צער בעלי חיים - האחד עוסק בהגנה על בעלי חיים והשני בניסויים בבעלי חיים.
במהלך הדיונים על החוק בכנסת התעמתו הצדדים. נציגי המדענים, שהתנגדו לחוק, אמרו: "מי אתם ההדיוטות שתפקחו עלינו המדענים?" טענה זו הקפיצה את חברי הכנסת וכן את כל מי שמבין שבמדינה מתוקנת איש אינו ניצב מעל לחוק, אפילו אם הוא מדען.
גם שימוש בחיות כפוף לעקרונות של אנושיות
בסופו של דבר עבר החוק. הניסויים בבעלי חיים בישראל נכנסו תחת פיקוח ונקבעו כמה עקרונות חשובים וביניהם מטרת החוק: "להבטיח מזעור של הסבל הנגרם לבעל חיים ומניעת עריכת ניסויים מיותרים". בין היתר נקבע גם איסור עריכת ניסוי אם ניתן להשיג את מטרתו בדרכים חלופיות סבירות.
וכך נקבע גם המידרג המוסרי במדינת-ישראל, שעל-פיו גם שימוש בבעלי-חיים למטרה של קידום הרפואה האנושית כפוף לעקרונות של אנושיות, חמלה ומידתיות, על-פיהם רוצה המדינה להתנהל. החוק הקים מועצה ציבורית לפיקוח על ניסויים בבעלי-חיים, אך בלחץ המדענים אייש אותה ברוב מוחלט של נציגי הקהיליה המדעית. רק שלושה נציגים מתוך 23 חברי המועצה מייצגים את הארגונים להגנת בעלי חיים.
כאחד משלושת הנציגים האלה, אני יכול להעיד ממקור ראשון כי המיעוט האוטומטי מכשיל אותנו במרבית ההצבעות. חלק ניכר מהדיונים במהלך השנים התמקד בהתעקשותנו על פיקוח ראוי, מול רצונם של נציגי המדענים לצמצם את הפיקוח ככל שניתן. דוגמא לכך אפשר למצוא בהתנגדות המדענים לפרסום הפרוטוקולים של ישיבות המועצה - דבר שלבסוף נכפה עליהם בלחץ ציבורי. גם סירובם של המדענים לאסור על ניסויים בבעלי חיים לצרכי הוראה, בנימוק של חופש אקדמי, הוא עדות לעמדתם העיקשת.
לא לשכוח את המוסר לצד איזמל המנתחים
דרישתם של אוהבי בעלי-החיים היא פשוטה וברורה: לנוכח הסבל ואי-הנעימות שמסב האדם במכוון לבעלי החיים במעבדות, יש להקפיד על קיום האיזונים המוסריים שקבע החוק, ויש לפקח עליהם בצורה שקופה, יעילה והוגנת. דרישה זו אינה נוחה, בלשון המעטה, למדענים. הם רואים בפיקוח "הצרת חופש המחקר", ומנסים לפעול לסיכולו, בין היתר בטענה שהארגונים "עוצרים" כביכול את התקדמות המדע.
על רקע זה עלתה יוזמת החקיקה האחרונה של ח"כ מנחם בן ששון (קדימה) לשנות את הרכב המועצה לפיקוח על ניסויים לבעלי-חיים – לרעת בעלי החיים. בן ששון רוצה לצרף לשורות המועצה נציגי של ארגוני חולים. השימוש הציני שיוזמי ההצעה מבקשים לעשות בחולים האומללים מעידה לאיזו דרגה מוכנים המדענים לרדת כדי לסלק כל מכשול מדרכם.
מדענים הרואים בחוק ובערכיה הנאורים של חברה אנושית אבני ריחיים על צווארו של המדע, הם כנראה בין אלה אליהם התכוון תיאודור רוזוולט באומרו: "השכלה ללא ערכים היא פצצת הזמן של חברת המחר".
זוהי מהות המאבק שאנו מנהלים בשמם של בעלי החיים במועצה לפיקוח על ניסויים – שלושה נציגים מתוך 23 - ואת קולם זה מבקשים היום ח"כ בן ששון וחבריו המדענים להחליש. אכן, המדע מבצע שירות חשוב לאנושות, אך גם בעוסקנו בו – בל נאבד צלם אנוש. ראוי כי מדענים המבצעים ניסויים בבעלי-חיים יכללו בין האיזמלים גם את המצפן המוסרי.
עו"ד אהוד פלג, כיהן בעבר כיועץ המשפטי של "נח" – ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים
