שדכן במלכודת
"בת כמה היא?", שואל ידיד על מועמדת, כשמסתבר לו שהיא צעירה ממנו רק בשבע שנים. "היא לא מוצאת חן בעיני האקסית שלי", "היא אוהדת בית"ר", "היא לא גינתה את רצח רבין". אסף וול, שדכן ותיק, מוותר על שליש גן-עדן ומחזיר את המפתחות
"נזם?", עיקם החבר את האף, "היא לא נראית לי דתית".
"ליצחק אבינו זה לא הפריע שלרבקה היה נזם" הזכרתי לו.
"נכון. אבל אני לא יצחק, אני צריך מישהי באמת דתית".
דייט אחר שארגנתי נמצא בהקפאה עד תום ההליכים. למה? הוא עדיין "מברר עליה". חצי שנה הוא כבר מברר עליה. חבל שהוא לא בירר כך על אולמרט לפני שהצביע בשבילו. "אולי פשוט תפגוש אותה כבר במקום לברר כל כך הרבה?", אני מנסה לגלגל את הדייט קדימה. "השתגעת?", הוא זוקף גבה, "לא קונים חתולה בשק".
"בת כמה היא?", שואל ידיד אחר על מועמדת אחרת. כשמסתבר לו שהיא צעירה ממנו רק בשבע שנים, משמע בת 25, הוא פוסל אותה. "לא מתאים לי עכשיו זקנה מרירה", הוא אומר.
"היא לא כמו שדמיינתי את אשתי", הסביר אחר. "איך דמיינת את אשתך?" הקשיתי לאור העובדה שניהל עם המועמדת שיחה טלפונית אחת בלבד. "לא חשבתי על זה", הוא מגרד בראשו, "אבל בטח לא ככה".
"היא לא מוצאת חן בעיני האקסית שלי", "היא אוהדת בית"ר", "אני לא יוצא עם רואות חשבון", "אח שלה היה בגדוד 13", "היא לא גינתה את רצח רבין", "אין לי כוח לנסוע עד חיפה", "היא למדה במדרשיה", הן רק חלק מתשובות הפסילה שקיבלתי. בנוסף הסתכסכתי עם חצי עולם בגלל כל ניסיון שכשל. "על מה חשבת כששלחת אותי לדייט עם היצור הזה?", אני סופג לעתים קרובות, "איך לעזאזל חשבת שנתאים?".
מהעבר השני גם הבנות אינן מאכזבות. "אתה מציע לי לוזר ממדעי הרוח?", שואלת בזלזול כלכלנית צחיחה. אני מנסה להניא אותה מפסילת המקצוע, ומזכיר שגם ג'קי לוי התחיל בחוג לפילוסופיה, אבל היא כבר לא על הקו. "הוא עובד במיקרוסופט", שוללת אחרת. ומה רע בזה?, אני משתומם. "אני מפתחת בלינוקס וחתומה על איסור ניגוד אינטרסים". "אני מחפשת רק נסיך אמיתי", מסבירה אחת מחברותיה של אשתי שכלל לא עלה בדעתה כי נסיכים טהורים הם נשאים של שלל מחלות גנטיות. אחת מנפנפת לי מועמד שאינו נמנה על העדה הנכונה מבחינתה. אני מביא לידיעתה כי פסילה על רקע עדתי עלולה להסתיים ברצח ראש הממשלה, אבל אפילו זה לא עוזר.
די, נמאס לי לארגן דייטים.
כן, אני יודע שיש מחסור רב ברווקים, אבל הפנוי האחרון ברזרבה שלי מוגדר על ידי גורמים מקצועיים כ"אישיות גבולית". זה מה שאתן רוצות? הרי גם אתן נוהגות לעתים כפיגוע ביולוגי מתקתק וחומרני. אז אתם כועסים ובעיקר כועסות עלינו, הנשואים, שהתברגנּו ושכחנו אתכם. אבל רובכם לא ממש מקלים עלינו. אתם אמנם מביעים את רצונכם הכן להתחתן, אבל פעמים רבות זה נראה כאילו תעשו הכול כדי שזה לא יקרה. לכן החלטתי מכאן ואילך להשאיר את ענייני השידוכים לגורמים מקצועיים ומוסמכים, דהיינו: אשתי ואלוהים, עבורי אין הבדל.
להתראות בשמחות.
אסף וול. שליש גן-עדן? זה לא בשבילי
צילום: זיו רון
היעד. אחרי חודשי בירורים מתחילים לצאת
צילום: גבי ניומן
מומלצים
