2,000 גולשים קוראים לסגור בלוגים פרו-אנורקטיים

נוסח העצומה (השגיאות במקור): "לאחרונה יש בישראבלוג תופעה חדשה, טבעות שמעודדת את בלוגי פרו-אנה. העצומה הזאת מיועדת ליריב (יריב חבוט, מייסד ישראבלוג שמכר את האתר לנענע 10) ולנענע 10 כדי שהם ימחקו את כול טבעות

התמיכה האלו! לכן מאוד מאוד חשוב שתחתמו!". כמו כן מבהירים המוחים כי "העצומה היא נגד פרו-אנה ולא נגד אנורקסיה! (העצומה היא נגד עידוד האנורקסיה בבלוגים!!)".

עשרות אתרים, בלוגים ופורומים משמשים רשת של תמיכה עבור הפרו-אנורקטיות ישראל, כשישראבלוג מהווה זירת פעולה מרכזית וותיקה, המאכלסת הן בלוגים והן טבעות (קבוצות) המאגדות את הכותבים.

הדמות הנשית המכונה "אנה" (קיצור של 'אנורקסיה'. באופן דומה, "פרו-מיה" הוא מונח שפירושו פרו-בולימיה) מייצגת עבור הנערות את המחלה, אך התפישה הרווחת בבלוגים אלו גורסת כי הרעבה עצמית היא בחירה בדרך חיים שנמצאת בשליטתן, ולא מחלה. הבלוגים משמשים אותן לתמיכה, להחלפת טיפים להסתרת המחלה מבני המשפחה והחברים, עידוד חברותיהן לאיבוד עוד ועוד משקל וכדומה.

במקביל לעצומה מתנהלים מספר בלוגים המגנים את נערות הפרו-אנה ולמחיקת הטקסטים שלהן מהאתר. "בהסכמה של הנהלת ישראבלוג לא לסגור בלוגים וטבעות שמעודדים בנות לרזון, ישראבלוג הופכת ליומן הרעבה (...). היא מעודדת לא רק אחרים שאתם לא מכירים, אלא גם את היקרים לכם, שגולשים פה, בידיעתכם ובלי ידיעתכם. בזמן שאתם יושבים ומשלבים ידיים בחוסר מעש, הבת, חברה, אחות, קרובת משפחה קוראת ביומנים האלה, ומפתחת הרגלים מוזרים", נכתב באחד מהם. הבלוג אף הצליח להתגרב לרשימת 20 הבלוגים הנצפים ביותר באתר כולו.

"ישראבלוג מאפשר לכל אחד להתבטא"

מנהלת ישראבלוג, אילנה תמיר, מודה כי הלבטים לגבי סגירת הבלוגים האלו היו לא קלים. במכתב פתוח שפירסמה לחותמי העצומה נימקה את השארת הבלוגים השנויים במחלוקת: "אנחנו מבינים לגמרי את התחושה שלכם ש'צריך לעשות משהו' (...) ישראבלוג נועדה לאפשר לכל אחד להתבטא ולנהל בלוג, כל עוד הוא לא עובר על חוקי המדינה - גם לאנשים שהחיים שלהם מחורבנים, גם אם הם במצוקה נפשית כזו או אחרת, גם אם תפיסות הגוף והדימוי העצמי שלהם בעיתיות

וגם אם אחוזי השומן בגוף שלהם נמוכים בהרבה מהרף הבריא.

"מחיקה של בלוגים לא תיצור בהכרח אפקט חיובי, והיא אולי אפילו תזיק (...) בדיוק מסיבה זו יצרנו עוד לפני כשנה קשר עם הפסיכולוג לירן רוגב, מעמותת שחף, שהקים את הבלוג "לנצח את הפרעת האכילה".

מספר הבלוגים המדוייק הכולל תכנים מחיי היום-יום של נערה המרעיבה את עצמה, תוך כדי סחיפת אחרות, אינו ידוע במדוייק, אך תמיר מעריכה כי מדובר בכ-500 בלוגים. היא מכירה בכך כי מדובר בתופעה שרווחת כמעט בלעדית בפלטפורמת הבלוגים של נענע 10, ומציינת כי "בבלוגיה של תפוז סוגרים אותם".

"שוחחתי בעבר עם הורה שביתו הייתה בלוגרית אנורקסית והתייעצתי איתו בשאלה אם לסגור את הבלוג", היא אומרת. "הוא אמר לי שהבלוג הוא דווקא סוג של ערוץ קשר עם הבת, ואלמלא הפוסטים שהיא מפרסמת הוא לא היה יודע מה קורה איתה. מצד שני, אין לי ספק שיש גם הורים מבסוטים שרואים שהבת שלהם מאבדת משקל ואין להם מושג על קיומו של הבלוג".

- נשאלת השאלה מתי מערבים את הרשויות. כשמישהו "כותב אני אדפוק לעצמי כדור בראש" אתם שולפים IP ומתקשרים למשטרה, אבל מה עושים עם נערה שכותבת "ארעיב את עצמי למוות"?

"זו שאלה טובה", מתלבטת תמיר. "אנחנו מנסים להתייעץ עם מומחים בתחום. אנחנו בקשר עם עמותת שחף, שמסייעת

לסובלים מהפרעות אכילה, ובעתיד יהיו חונכות שיסיירו בבלוגים בישראבלוג ויעזרו. אנחנו בשלבי גיבוש ותקצוב של הנושא".

בהנהלת תפוז מתייחסים לנושא בפחות סבלנות, אך העורכת הראשית, דבורית שרגל, מסבירה כי אין נוהל של מחיקה מוחלטת של בלוג. "אנחנו עוברים מדי יום על הפוסטים החדשים ומאתרים תכנים כאלו. אין מחיקה, אבל מאתרים פוסטים בעייתיים, שגובלים באובדניות, ומנסים ליצור קשר בכתב עם הילדות, לדובב אותן ולדבר איתן", אומרת שרגל.

"במקרים קיצונים מתבקשות הכותבות עצמן, בשלב ראשון, להסיר את התכנים. רק אם הן מסרבות אנחנו מוחקים, ובכל מקרה מנסים ליצור דיאלוג. במקרי חירום של סכנת חיים מיידית לפי מיטב הבנתנו - לאו דווקא בהקשר של אנורקסיה, אנחנו מערבים את הרשויות", אומרת שרגל.

- ובכל זאת, רוב הבלוגים הפרו-אנורקטיים יושבים בישראבלוג.

"באופן כללי, בישראבלוג כותבים הרבה יותר בני נוער מאשר בתפוז. חלק משמעותי מהבלוגרים של תפוז הם בני 18-35".