בעיות זיכרון וחשיבה? הכירו את התוספים שיעזרו לכם

הזיכרון הוא שם כולל לשורה של תהליכים מוחיים המאפשרים לנו לקלוט מידע חדש, ללמוד ולאחסן אותו באופן שנוכל לשלוף אותו בשעת הצורך ולעשות בו שימוש. במידה רבה, הזיכרון מגדיר את זהותנו והופך אותנו למי שאנחנו. אובדן זיכרון פירושו אובדן צלם אנוש, ואכן, כששואלים אנשים מזדקנים מה מפחיד אותם יותר מכול, הם מציינים במקום הראשון את אובדן הזיכרון, ולא מחלות קשות או מוות.

הזיכרון שלנו משול לספרייה ענקית ואינסופית. אנו יכולים ללמוד ולצבור מידע עד ליום האחרון בחיינו, אבל כמו בכל ספרייה, כדי שניתן יהיה לשלוף בקלות ספר מבוקש – כלומר מידע – יש צורך לקטלג ולאחסן אותו בצורה נכונה. תהליכי קליטת המידע, קטלוגו ואחסונו מתבצעים בשלבים. בשלב הראשון אנו קולטים את המידע באמצעות חושינו: חוש הראייה, חוש השמיעה, הריח והמגע. לאחר שהמידע נקלט בחושינו, הוא מאוחסן זמנית בזיכרון לטווח קצר, שאותו אפשר להמשיל לפרוזדור המוביל לספרייה, ומן הפרוזדור, הוא עובר לאולם הספרייה עצמו – מאגר הזיכרון לטווח ארוך. במאגר זה נשמר המידע שאנו רוכשים וצוברים במהלך החיים – כמו חומר שלמדנו, מידע שקלטנו מאמצעי התקשורת או מאנשים אחרים, חוויות רגשיות וזיכרונות אישיים.

בין הזיכרון לטווח הקצר והארוך מתקיימים קשרים הדדיים. ריח של בושם שנקלט דרך חוש הריח בהווה והועבר לזיכרון לטווח קצר, יכול להזכיר לנו אירוע שהתרחש בעבר, ומנגד, זיכרון של אירוע שקרה בעבר יכול לגרום לנו לחוש התרגשות, שמחה או צער בהווה. קשרים הדדיים אלה בין שני סוגי הזיכרונות הם המאפשרים למידה של חומר חדש והיזכרות בחומר שנלמד בעבר.

מדוע אם כן, קורה שאנו שוכחים, ולמה ה"באגים" בזיכרוננו הולכים ומתרבים עם הגיל?

מתברר שתקלות בזיכרון קורות לכולנו, וגם בגיל צעיר, ולכך יש סיבות רבות, כמו מתח, עייפות ולחץ. בנוסף, השכחה היא מנגנון בעל תפקידים חשובים, כגון סינון מידע לא-רלוונטי או דחיקת זיכרונות שגורמים לנו כאב. לכן אין סיבה לבהלה גם אם שכחנו את שם הסרט שבו צפינו לפני יומיים או מה אכלנו הבוקר, ובוודאי שאין משמעות הדבר שמדובר בתחילתה של מחלת אלצהיימר. התקלות האלה אומנם מתרבות עם הגיל, אולם מדובר בתהליך טבעי בדיוק כמו היווספותם של קמטים ושיער לבן. בתהליך ההזדקנות "מתעייפים" המנגנונים המטפלים במידע – הקולטים, המפרשים והממיינים אותו – ועושים עבודה טובה פחות, כך שהמידע אינו מקוטלג ומאוחסן היטב. כתוצאה מכך, אנו מתקשים לשלוף אותו.

עם זאת, הנטייה הגוברת לשכחנות היא גם תוצאה של חוסר שימוש בזיכרון. אנשים רבים מזניחים בשלב מסוים את המאמץ והאתגר השכליים, מתוך הנחה שכבר מיצו את יכולותיהם. אולם זוהי טעות, שכן המוח כולל רשתות ענקיות של תאי עצב, שבהן כל תא מקושר לאלפי תאי עצב אחרים, וכל פרט, שנלמד במהלך החיים ואוחסן, מקוּשר ומחובר למידע אחר. כאשר מפסיקים ללמוד, נחלשים הקשרים ברשתות והיכולת המנטלית יורדת. המוח דורש תחזוקה, הזנה והעשרה מתמידים. ככל שמגרים את המוח ומספקים לו סביבה אתגרית, תובענית ומחדשת יותר, כך משתפר תפקודו, ומחקרים מראים כיום שעובדה זו נכונה לכל גיל, ולא רק לגיל הרך כפי שסברו בעבר.

אלו תוספי התזונה שיעזרו לכם לשפר בעיות זיכרון וחשיבה:

גינְקוֹ בִּילוֹבָּה

במחקרים נמצא שתוסף צמחי זה מעלה במובהק את קצב חילוף החומרים במוח ומביא להטמעה ולניצול מוגברים של גלוקוז בתאי המוח. התוצאה היא שהוא ממריץ את תפקוד המוח ומשפר את תהליכי הזיכרון ויש לו השפעה חיובית ניכרת על קצב החשיבה.

מינון מומלץ: יש ליטול מינון מקסימלי על פי הוראות היצרן (כיוון שמדובר במיצוי של צמח, ליצרנים שונים מינונים שונים) ולפזר את הנטילה על פני היממה. עם זאת, כדאי להימנע מנטילת התוסף לפני השינה, שכן בגלל השפעותיו הממריצות הוא עלול לגרום לקשיי הירדמות.

אצטיל-L-קרניטין

מחקרים מראים שתוסף זה שומר על פעילות מוחית תקינה, משפר תפקודים קוגניטיביים (תפיסה-הכרה) ואף מעכב תהליכי הזדקנות במוח.

מינון מומלץ: 500 מיליגרם ליום מחולקים ל-1–2 מנות במשך היום. את התוסף יש ליטול על קיבה ריקה ולאכול רק לאחר 40 דקות ומעלה.

אומגה-3

מכיוון שהמוח בנוי ברובו מרקמת שומן, וחלק גדול מהשומנים בו הם מסוג אומגה-3, הרי לתוספת של חומצות שומן מסוג זה השפעה רבה מאוד על פעילותו. מחקר חדש אף הראה, כי נטילה קבועה של תוסף אומגה-3 יכולה להקטין בכ-70 אחוזים את הסיכוי ללקות במחלת אלצהיימר ובסוגי שיטיון נוספים.

מינון מומלץ: 6 כמוסות ליום בעלות ריכוז סטנדרטי – 2 כמוסות עם כל ארוחה. לחלופין, ניתן להסתפק בנטילת 3 כמוסות בעלות ריכוז כפול (360 מיליגרם EPA ו-240 מיליגרם DHA).

• מתוך "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה" מאת ד"ר אודי בר ויפה שיר-רז (520 עמ'), הוצאת כתר