הערכה: 400 קסאמים נפלו בנגב מתחילת השנה

גורמים בפיקוד העורף מסרו ל-ynet לאחר הדיון כי מאז תחילת השנה נורו למעלה מ-400 רקטות לעבר אזור עוטף עזה. אם קצב הירי הנוכחי יימשך, הרי שמדובר בעלייה דרמטית בכמות הרקטות, שכן הקצב השנתי עומד לפיכך על למעלה מ-2,500 קסאמים. האלוף גולן הסביר בוועדה את סדרי העדיפות של פיקוד העורף בנושאי המיגון. "הדבר

החשוב ביותר הוא היכולת לבצע התרעה. הדבר השני בחשיבותו הוא מיגון המרחב הציבורי, ובראש סדר העדיפויות זה מוסדות החינוך", אמר והוסיף כי "המרחק בין פציעה לבין מוות הוא כחוט השערה".

חברי הוועדה שמעו בסקירת האלוף כי מאז 2001 הושקעו בפרויקטים שונים של מיגון למעלה מחצי מיליארד שקל. "העדפנו להשקיע בראש ובראשונה בגני הילדים ובבתי הספר בגלל שהיכולת של ילדים קטנים לרוץ למרחב מוגן היא נמוכה", אמר גולן וציין כי בצה"ל לא מזהים הגדלה של ראשי הנפת ברקטות ולא שיפור ברמת הדיוק בירי.

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, פנה בפתח הדיון לממשלה ולעומד בראשה ואמר: "יש לנו חובה להגן על תושבי שדרות והדיונים צריכים להגיע לסיום. יש לבצע את פעילות המיגון מיד". לדבריו, הדו"חות שפירסם בנושא ממומשים בחלקם, אך חלקם הגדול - טרם בוצע. "חלק מהמספרים שמדווחים על ידי כל מיני גורמים בנוגע למיגון הם לא בהכרח עובדה, אולי בגדר משאלת לב", אמר.

מספר תושבי שדרות הגיעו אף הם לדיון. פנחס עמר שחזר בוועדה את מה שאירע בביתו כאשר הקסאם היכה. הוא סיפר כי הליכתה של רעייתו נפגעה בעקבות הפציעה, וכי היא לא תשוב עוד ללכת כרגיל. "הקאסם הרס לנו את כל הבית. המטבח, החשמל, לא נשאר לנו כלום. כבר חודשיים אנחנו מחוץ לבית. מאז אותו מקרה אנחנו חיים בחרדות, כל טריקת דלת מפחידה אותנו", סיפר.

"במקצועי אני סופר סת"ם. נכון להיום אני לא מסוגל לכתוב. קשה לי מאוד, אני לא מרוכז,

אני לא יודע מה זה לישון בלילה", סיפר עמר, המתגורר עדיין בכפר הנופש באשקלון כפתרון דיור זמני. "אם הייתה לי בקשה אחת ממשלת ישראל הייתי מבקש הגנה מינימלית כאזרח, כמו כל אחד אחר, וזה חדר שיגונן עלי ועל ילדיי", סיכם.