ככה נולדתי, דו-מיני, נהנה מכל העולמות
יש גברים שאני נמשך אליהם, יש נשים שאני נמשך אליהן. לפעמים אני נמשך רק למין אחד, לפעמים אני נמשך רק למין השני. בעיניי זה מצב של win-win. נראה לי עצוב, אלה שמקטלגים את עצמם ובוחרים לחיות רק בקבוצה אחת
לפי ההגדרות הסקסולוגיות המקובלות בטח יגדירו אותי כדו-מיני.
ההומואים לרוב יגדירו אותי כהומו, כי לשיטתם אין כזה דבר גבר דו-מיני, אלא רק הומו המתכחש לעצמו.
הסטרייטים לרוב יגדירו אותי כהומו, כי לשיטתם ברגע שגבר שכב עם גבר אחר אין הוא יכול להיות משהו אחר.
כולם רוצים להגדיר, לקטלג, ואם אפשר - גם להוציא מהארון. אבל בשלב מסוים בחיים הבנתי שלהגדרה הזו אין משמעות לגבי, כי לי עצמי אין החלטה סופית בעניין. לכן היום אני נמנע מלהגדיר ועושה מה שבא לי.
בכל זאת, אנסה לתאר את עצמי: יש גברים שאני נמשך אליהם, יש נשים שאני נמשך אליהן. אני נהנה לקיים יחסי מין עם אלו שאני נמשך אליהם. יש זמנים שאני נמשך רק למין אחד, יש זמנים שאני נמשך רק למין השני, יש זמנים שאני לא נמשך לאף מין. אני גם לא מסוגל לסקס עם אשה או גבר שאני לא נמשך אליהם - אולי זה נשמע טריוויאלי, אבל יש הרבה כאלה. יוצא שהגוף שלי די בררן, לא מסוגל לזיין "כל מה שזז", כמו שאומרים על גברים מסוימים. אולי זו דרכו של הטבע להגביל את כמות האנשים שאתה מסוגל לקיים איתם יחסי מין.
מסובך? גם לדעתי, אבל אתם יכולים להגדיר אותי איך שבא לכם, זה לא משנה לי. ככה נולדתי, ולקח לי הרבה זמן להבין את זה.
היום אני שלם עם עצמי. אני נהנה. זה כיף להיות מסוגל ליהנות מכל העולמות. להיות עם אלה שמעניינים אותך, לא משנה מה המין שלהם. בעיניי זה היום מצב של win-win. נראה לי עצוב, אלה שמקטלגים את עצמם ובוחרים לחיות רק בקבוצה אחת.
לכל מין יש את היתרונות והחסרונות שלו במיטה
בעיניי, לכל מין יש את היתרונות והחסרונות שלו במיטה. אם תשאלו אותי מה היא האוטופיה שלי, אז זה לחיות עם גבר ואשה שאני אוהב ונמשך אליהם. ככה אתה נהנה רק מהיתרונות.
פעמים רבות חשבתי שהחיים היו פשוטים יותר אילו הייתי נמשך רק למין אחד. במצב כזה אין לך כל כך ברירה במיטה. לרוב אם תעשה את הצעד, תוכל להשתייך לקבוצה אחת שתקבל אותך. נכון שאם אתה נמשך רק לגברים אז התהליך קשה יותר, אבל אם עברת אותו בשלום - לרוב החיים רגועים יותר, אתה מסוגל פיזית לסקס עם מין אחד, או שבחרת להיות רק עם מין אחד.
לעומת זאת, אצלי לאורך השנים, כשבחרתי מראש להיות רק עם גברים או רק עם נשים (פעם זאת ופעם אחרת), הגעתי בסוף לתסכול, כמו אחד שנמשך רק לגברים אבל חי עם אשה בגלל הסביבה. נראה שהיום עניין הגדרת המיניות חשוב כל כך. כל כך מעניין את האנשים לאיזה צד אתה משתייך, עד למצב בו גם הסטרייטים וגם ההומואים מנסים להוציא מהארון כל מי שאי-פעם שכב עם גבר, כאילו זו איזו מטרה עליונה.
אוקיי, אז היתה תקופה שהיה חשוב לתקן אפליה קיימת ושאנשים יצאו מהארון כדי לעודד נוער לבחור בדרך הנכונה להם. יש שיגידו שזה עדיין המצב. אבל לדעתי, אנחנו מחטיאים את המלחמה האמיתית שצריכה להיעשות. למרות שהמצב היום חופשי יותר מבעבר, אנחנו מתחילים להתקבע במצב הזה. לדעתי יש לשאוף לחברה שאורח החיים בה יהיה טוב יותר, בריא יותר ונכון יותר מהמצב היום.
המטרה הסופית צריכה לדעתי להיות חברה בה לא משנה או מעניין אף אחד אם אתה עושה סקס עם גבר או עם אשה, כמו שזה לא ממש משנה אם גבר נמשך לבלונדינית או שחרחורת. רק אז נחיה באמת בחברה משוחררת ללא אפליות על רקע משיכה מינית, בלי ניסיונות להגדיר אנשים ובלי ניסיונות לקטלג אותם, מה שעושות שתי הקבוצות.
ככה כל אחד שוכב עם מי שבא לו, גבר, אשה, או מה שביניהם. בלי תסכולים ובלי קשיים. זה יהיה נורמלי, טבעי, ברור, ללא מחשבה שנייה על מי אתה או מה אתה בכל שלב בחיים. כי ככה גידלו אותך. וכשאתה גדל, אתה מתנסה בשני המינים, אם בא לך, עד שאתה מבין מה אתה אוהב ואיך אתה רוצה לחיות, בלי להתקבע מראש לאורח חיים אחד, כזה או אחר כי החברה "הסטרייטית" או "ההומואית" דורשת ממך לבחור.
אני מקווה שאולי נזכה לחיות בחברה כזו. ולכו תדעו, אולי בחברה כזו כולם יהיו "דו-מיניים". זה גם יהיה הרבה יותר כיף, לא רק לי.
- רוצים לקרוא טורים של הומואים ולסביות על יחסים? הקליקו כאן
אוטופיה: לחיות עם גבר ואשה בוזמנית
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים