כלום לא עזר לאלרגיה של העור - עד שהסבון הוחלף

מירי ב. הבינה בפעם הראשונה שלבת שלה יש בעיה רצינית אחרי שלילה שלם היא בכתה וצרחה ושום דבר לא הרגיע אותה. הילדה, שהייתה אז רק בת שלושה חודשים, לא הפסיקה להתגרד עד זוב דם. הכרית והשמיכה הקטנטנות שלה היו מלאים בדם, והפנים והמפרקים התכסו בפצעים מכוערים. כך, לילה אחרי לילה, הילדה התגרדה ולא נרדמה. "הלכנו לרופא ילדים, ששמענו שהוא אחד הטובים בארץ", מספרת מירי, "והוא העלה את החשד שלילדה יש אסתמה של העור. הוא ביקש שניפטר מהווילונות ומהשטיחים ומכל מה שעושה אבק בבית, ואחר כך לעשות לילדה אמבטיות עם סבון בלנאום כדי לייבש את העור. חוץ מזה הוא נתן לנו משחות לתינוקות כדי לשמן את העור שלה".

מירי חזרה מהרופא והקפידה לבצע את כל ההנחיות: היא הוציאה את השטיחים והווילונות, עשתה לילדה אמבטיות, שימנה את עורה, אבל שום דבר לא עזר. "כמה שהתאמצנו המצב רק החמיר", היא מספרת. "הפצעים התפשטו גם על הגב ועל הבטן, והילדה כל־כך התגרדה ששמנו לה כפפות, מה שכמובן עצבן אותה עוד יותר. גם עכשיו, כשאני נזכרת במה שעבר עלינו, יש לי צמרמורת".

רוב מוצרי האמבטיה מכילים כימיקלים רעילים (צילום: אינדקס אופן)

הסיוט נמשך שנתיים שבמהלכן קבעה שורה ארוכה של רופאים שוב ושוב את אותה אבחנה והמליצה על טיפול זהה. אז החליטה מירי להיפרד מהרופאים הקונבנציונליים ולנסות טיפול אלטרנטיבי. "הלכנו להומיאופת שנתן לנו טיפות רמדי. הוא אמר שבהתחלה המצב יחמיר אבל אחר כך הגוף ינקה את עצמו. נתנו לילדה את הטיפות ואכן המצב החמיר. אם קודם 50% מהגוף שלה היה מכוסה בפצעים, עכשיו כבר 90% ממנו היה נגוע. אחרי סבל כבד של כחצי שנה, שבמהלכה נתנו הזדמנות לתרופות ההומיאופתיות, הפסקנו את הטיפול והלכנו לנטורופתית. לפי ההנחיות שלה הפסקנו לתת לה מוצרי חלב והוצאנו מהתפריט צבעי מאכל וחומרים תעשייתיים. כבר הגענו לגיל חמש ושום שינוי לא נראה באופק".

מלכודת רעלים

תחנה נוספת עשתה מירי עם הילדה אצל רופא סיני שעשה לה טיפול בכוסות רוח ונתן לה שיקוי מר עם טעם נורא. "הילדה שיתפה פעולה אבל לצערי הגירודים והפצעים לא". בו זמנית עברה הילדה בדיקות מסובכות. בכל שבוע היא הייתה צריכה להגיע לבית החולים כדי לשלול סוג אחר של אלרגיה: קרדית האבק, אבקני פרחים ומה לא. בזמן הבדיקות היא גם נמנעה מאכילת דברי חלב פרה, זיתים ותפוזים. גם סדרת הבדיקות הזאת לא העלתה תוצאות. "זמן קצר אחר כך", מספרת מירי, "הלכנו לבדיקה ממוחשבת שעלתה הון, אבל פשוט לא היה אכפת לנו. אלא שגם זה לא עזר. הילדה נמצאה אלרגית לכל החומרים בעולם, וזה כמובן לא קידם אותנו בכלום. אחר כך היא ניגשה לאבחון איזוקינטי, שבמהלכו היא החזיקה אלרגן ביד אחת ובשנייה בדקו לה את חוזק היד. לפני הטיפול היא הייתה בבידוד 24 שעות. זה היה טיפול קשה מאוד, אבל גם פה לא נמצאה שום מסקנה".

בגיל עשר הפצעים קצת נעלמו מהפנים והתפשטו בעיקר על הגב, על הבטן ועל הצוואר. לדברי מירי, העור של בתה נראה זקן כמו של אשה מבוגרת. מה שהציל אותה במשך כל השנים היו סטרואידים, אלא שאחרי שלושה ימי רגיעה היו הפצעים חוזרים בעוצמה כפולה – "השתעבדות מאוד אומללה שהייתה שווה בשביל כמה ימים של שקט. האלרגיה הייתה חמורה כל־כך ששלוש פעמים בשבוע הייתי לוקחת אותה מבית הספר, כי היא פשוט לא יכלה לנשום. זה היה נורא. היא הפסידה המון לימודים, אני הוזעקתי באמצע העבודה, קטסטרופה. כל המשפחה הייתה מותשת, ומיואשת.

החומרים התמימים הפכו למלכודת רעלים (צילום: אינדקס אופן)

"ואז, יום אחד פגשתי במכולת במקרה חברה מהילדות שסבלה מאלרגיות. שטחתי בפניה בדמעות את צרותיי עם בתי ואז היא שאלה: 'תגידי, בדקתם אם היא אלרגית לסבון, לשמפו ולמשחת שיניים?' הייתי המומה מהשאלה, כי זה נראה לי שוב שטויות שלא יביאו לכלום. ואז היא סיפרה שבמשחת השיניים ובשמפו יש חומר שנקרא סודיום לאוריל סולפט (SLS) , חומר רעיל שגורם לאלרגיה, ובכלל, תכשירי האמבטיה מלאים בחומרים כימיים. בקיצור, החומרים התמימים האלה נהפכו למלכודת רעלים. למרות שזה נשמע לי מוגזם וחשבתי לעצמי 'נו, מה עוד אנשים ימציאו כדי לקחת כסף מאנשים', בעלי דווקא לא זלזל ברעיון ואמר: 'ניסינו הכל אז למה שלא ננסה גם את זה?' וזה מה שקרה".

בהמלצת החברה קנתה מירי שמפו, מרכך וסבון מתוצרת Neways האמריקאית, שמייצרת תכשירים ללא רעלים וחומרים מסרטנים כמו SLS, שמן מינרלי, אלומיניום, אסבסט, פלואור ופרופילן גליקול, ששכיחים בתעשיית הקוסמטיקה. נוסף על כך קיבלה הילדה מנטורופתית תוסף תזונה מסוג MSM להתמודדות עם דלקת (צורה אורגנית של גופרית) ורספירול שמסייע למערכת הנשימה (תוסף המורכב משומר, חזרת, בוצין, מרמר מצוי ואבפטוריון), וכן משקה שמופק מצמח נוני, שמנטרל רעלים בגוף.

"השינוי היה מיידי, פנומנלי", מדגישה מירי. "אחרי חודש תפסנו את עצמנו לא מאמינים שהילדה לא נטלה סטרואידים, אין כמעט פצעים והאלרגיה נעלמה. אחרי חודשיים כל הפצעים נעלמו והעור שלה נראה שוב צעיר. פשוט שינוי מדהים. לחשוב שדווקא ריבוי האמבטיות, המשחות והניקיון שהקפדנו עליו עם כל הסבונים, הוא זה שבסופו של דבר רק החמיר את הבעיה? מי יכול היה לחשוב על זה בכלל? לקח לנו 15 שנה למצוא את הפתרון, אבל מרגע שעלינו עליו זה עבד כמו קסם. זה פשוט שינה לנו, לכל המשפחה, את החיים. חשוב לי שהקוראים שסובלים מתופעות כאלה, גם אם הן קיצוניות פחות, ינסו תכשירים ללא רעלים - פתרון פשוט כל־כך שחוסך הרבה סבל".  

דבר המומחים

אסתמה של העור או אלרגיה ממגע

ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה ולאימונולוגיה: "אסתמה של העור, או בשמה המקובל דרמטיטיס אטופית, היא פריחה עורית כרונית ומגרדת מאוד (אקזמה), שעשויה להופיע בכל גיל ולהימשך לפעמים שנים רבות. המחלה פוגעת בעיקר בילדים אלרגיים ונובעת מרגישות יתר של העור כלפי גורמים סביבתיים או תזונתיים.

"האבחנה לעתים קלה מאוד רק על־פי סיפור המחלה, המראה ופיזור הפריחה. בילדים הסובלים מאסתמה של העור חשוב לבצע בדיקות אלרגיה כלפי גורמים סביבתיים ותזונתיים, כמו קרדית האבק, פרוות, נוצות, אבקני צמחים ומזונות שונים ובהתאם להנחות את הילד והמשפחה על מניעה נכונה. הטיפול עצמו מתבסס על שמירת לחות העור, על מניעת הגרד ועל שימוש במשחות נוגדות דלקת, בעיקר על בסיס סטרואידים. לאחרונה נכנסו לשימוש גם משחות שאינן מכילות סטרואידים, כמו פרוטופיק ואלידל. משחות אלה עשויות להביא להטבה ניכרת, אך שימוש ממושך מדי עשוי לגרום לתופעות לוואי מקומיות על פני העור. לעתים קרובות, למרות הטיפול, האקזמה אינה חולפת ועלולה להיות קשה מאוד ומתסכלת. למצבים כאלה אנחנו ממליצים בדרך כלל על טיפולים אנטי־אלרגיים מיוחדים, כמו חיסונים או פוטותרפיה (טיפול באור).

"הסיפור של מירי מראה בעצם שהילדה לא סבלה מאסתמה של העור, אלא מאקזמה קשה עקב חשיפה לחומרים כימיים. לאלרגיה ממגע אנו קוראים דלקת עור אלרגית, או בלועזית קונטקט דרמטיטיס. החומרים שאנחנו משתמשים בהם, כמו סבון, שמפו, קרם גוף, סבון כביסה, תמרוקים ואפילו צבעי הבגדים, הם למעשה תערובת אינסופית של חומריים כימיים מסוגים שונים, כמו פורמאלדהיד, סודיום לוריאל סולפאט, חומרי קצף, חומרי שימור, חומרי צבע וריח, חומרי חמצון ומייצבים. על כל בקבוק או מוצר אפשר לראות רשימה של החומרים הכימיים שהוא מכיל, שרבים מהם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות לא צפויות.

"יש הרבה תמרוקים המתהדרים בהגדרה של 'היפואלרגיים' (אנטי אלרגיים) או 'טבעיים', אבל למעשה אין בכך שום ביטחון אינדיבידואלי. גם תמרוקים שהיצרנים הגדירו ככאלה לא תמיד בטוחים לשימוש, כי מדובר בדרך כלל בתערובת של חומרים צמחיים טבעיים עם חומרים כימיים שונים.

"כדי לאבחן את הבעיה יש קודם כל לחשוד בה ואז לבצע בדיקות אלרגיה המכוונות לבעיה זו. הבדיקות מבוצעות באמצעות טלאים ספוגים בחומר החשוד המודבקים על הגב למשך כמה ימים. המטופל יוצא מהבדיקה מצויד ברשימה של החומרים שהוא אלרגי להם, כולל השמות הכימיים והנגזרות השונות שלהם, ובאמצעותה הוא יכול להימנע מהם".

• העובדה המצערת שבעיות רפואיות, ולו הפשוטות ביותר, לא נפתרות בשל טעויות באבחון, מטרידה רבים. קוראים המעוניינים לשתף אותנו במקרה שלהם מוזמנים לכתוב למדור "תשמעו סיפור".