מחקר ענק: נוגדי דיכאון לא יעילים בדיכאון קל
חוקרים בבריטניה סקרו 47 מחקרים על תרופות נוגדי דיכאון ומצאו כי יעילותן אינה גבוהה מזו של תרופת פלצבו שאינה מכילה כל חומר פעיל. מומחה ישראלי: לא לכל דיכאון צריך תרופות
סערה בעולם הפסיכיאטריה: חוקרי אוניברסיטת Hull בבריטניה מצאו כי נוגדי דיכאון מהדור החדש דוגמת פרוזק וסרוקסט אינם יעילים יותר מגלולות פלצבו המכילות סוכר בלבד, ללא כל חומר פעיל. המחקר החדש פורסם בכתב העת PLoS Medicine בגליונו החדש.
הפרוזאק, פורצת הדרך, הייתה התרופה הראשונה ממשפחת נוגדי הדיכאון המכונה SSRI, בעקבותיה הגיחו תרופות נוספות ובהן פבוקסין, לוסטרל, סרוקסט, ציפראמיל, ציפראלקס ואחרות. הדיכאון נגרם הן בשל הפרעה בוויסות שני שליחים עצביים: סרוטונין ונוראדרנלין. התרופות מקבוצת ה-SSRI מצליחות להשהות את הספיגה של סרוטונין, וכך משאירות אותו זמן רב יותר במרווח בין תאי העצב (מרווח הקרוי סינפסה), כך הוא משפיע למשך זמן רב יותר, ומשפר את מצב הרוח.
לתרופות מקבוצת ה-SSRI יתרון במיעוט תופעות הלוואי, בהשוואה לתרופות אחרות. בתחילת השימוש מופיעות מעט בחילות, כאבי ראש, והארכת זמן עד לשפיכה (יתרון אצל אלה הסובלים גם משפיכה מוקדמת), לעיתים מתלווה גם השמנה מעטה. אולם תרופות אלה גורמות פחות לישנוניות, אצירת שתן ויובש בפה בהשוואה לתרופות האחרות, והן מאפשרות אורח חיים נוח וקל יותר.
התרופות עבדו בדיוק כמו תרופות דמה
החוקרים סקרו נתונים מ-47 מחקרים קליניים. החוקרים התמקדו בתרופות העובדות באמצעות הגברת רמות המעביר העצבי סרוטונין במוח. אלה כוללים את התרופות פלואוקסטין (פרוזק), פרוקסטין (סרוקסט), וונלפקסין (אפקסור) כולן משווקות גם בישראל.
החוקרים מצאו כי התרופות אכן הביאו תועלת לאלה הסובלים מדיכאון קל, אולם היעילות לא הייתה גבוהה מזו שהושגה אצל אנשים שקיבלו תרופת דמה. בקרב אנשים הסובלים מתסמינים חמורים היעילות התרופתית הייתה גבוהה יותר, אולם לדעת החוקרים הסיבה לכך נעוצה בכך שחולים אלה מגיבים פחות טוב לתרופת פלצבו, ולא בשל יעילות התרופות.
לדברי החוקרים, רבים מאמינים שהתרופות אכן עובדות אולם זה בזכות אפקט הפלצבו: האנשים חשים טוב יותר משום שהם נוטלים תרופה המבטיחה לסייע להם. "ההבדל בשיפור בין המטופלים שנטלו פלצבו לבין אלה שנטלו נוגדי דיכאון לא היה גבוה", סיכם ראש צוות החוקרים, פרופ' אירווינג קירש, "פירושו של דבר שאנשים הסובלים מדיכאון יכולים להסתייע גם ללא טיפולים כימיקליים".
ראש צוות החוקרים: "תרופות - רק לדיכאון חמור"
קירש עוד הוסיף כי בהתבסס על הממצאים, אין סיבה לרשום נוגדי דיכאון לכל חולה הסובל מדיכאון. "ראוי שתרופות תירשמנה רק לאלה הסובלים מדיכאון חמור", גורס קירש, "ורק כאשר טיפולים חלופיים כשלו".
יצרניות הפרוזק וסרוקסט, שני נוגדי הדיכאון הנפוצים ביותר בעולם, אמרו שאינם מסכימים עם הממצאים. דובר חברת גלקסו-סמית'-קליין, יצרנית סרוקסט, אמר כי המחקר בדק רק מידגם קטן מהמידע הקיים על יעילות התרופה. חברת אלי-לילי, יצרנית הפרוזק מסרה כי קיימת עדות רפואית ומדעית נרחבת שהראיתה כי התרופה היא נוגדת דיכאון יעילה.
מומחה ישראלי: לשקול היטב האם להפסיק טיפול
"גם טיפול בפלצבו הוא בחלק מהמקרים טיפול", אומר ל-ynet ד"ר הדר שלו, פסיכיאטר מהמרכז הרפואי סורוקה, "ההטבה איתו יכולה להגיע עד 30% של שיפור ולא רק במחלות נפש. רוב הסובלים מדיכאון קל ובינוני מטופלים ע"י רופא משפחה, בעוד שידוע שבמקרים כאלה טיפול תומך פסיכותרפי או דינמי נחשב יעיל מאוד במצבים כאלה ולכן ייתכן שאם החולים היו מגיעים לפסיכיאטר, הוא היה אומר מראש שהם אינם זקוקים כלל לנוגדי דיכאון".
עם זאת מזהיר ד"ר שלו כי דיכאון קל ובינוני עלולים בקלות להפוך לדיכאון קשה. "חולה שאינו מטופל יכול להידרדר בקלות וללא ספק הטיפול האולטימטיבי בדיכאון קשה הוא תרופתי שבו שיעור האובדנות הוא גדול כמו גם החמרת מחלות גופניות".
"הטיפול בנוגדי דיכאון נחשב לבטוח מאוד, עם מיעוט תופעות לוואי", מסכם שלו, "צריך לשקול היטב האם להפסיק אותו או לא. אין לזלזל במחקר או במשמעויותיו, אבל אסור להפסיק את הטיפול ללא ייעוץ מקצועי של פסיכיאטר. בתוך כך מומלץ גם לרופאי המשפחה שלא לנפק נוגדי דיכאון בלי חשבון. כדאי להיוועץ בפסיכיאטר כדי לשקול כל מקרה לגופו ולהתאים את הטיפול המיטבי, תרופתי או פסיכותרפי לפי מצב החולה".
יש לכם שאלות נוספות? היכנסו לפורום דיכאון
