מס שפתיים
רואי חשבון ועורכי דין מתלוננים שרק שלושה שופטים בישראל מתמחים ממש בענייני מיסוי. לטענתם, היתר פוסקים לעתים הלכות תלושות, סותרים את עצמם, וזורעים בלבול במערכת העסקית. את הרעיון להקים ערכאה ייעודית, הנהלת בתי המשפט דוחה על הסף. "כלכליסט" בודק - מי פוסק בענייני המסים שלכם
"היעדר מקצועיות בבתי המשפט בתחום המיסוי מביא לפסיקה שרירותית, לא עקבית ותלושה מהמציאות הכלכלית, ומגביר את האי־וודאות בקרב רואי החשבון מצד אחד, ורשות המסים מצד שני", אומר עו"ד משה שקל, ראש משרד שקל ושות'.
כבר שנים שעורכי דין ורואי חשבון העוסקים בתחום מתלוננים כי בתי המשפט מתקשים להתמודד עם תחום המיסוי המורכב. הנושא אף עלה בכנס לשכת רואי החשבון שהתקיים השבוע בים המלח: במסגרת מושב על תכנוני מס העלה רו"ח נדב הכהן את הסוגיה, כשהזכיר שני פסקי דין לא עקביים של בית המשפט העליון בעניין עסקאות מלאכותיות. הכהן התייחס לפסק דין דורון ראובני, שניתן לפני כמה חודשים ועסק בתכנון מס, שבמסגרתו הועבר מוניטין לחברה־בת שלאחר מכן התמזגה עם חברה אחרת. בית המשפט העליון הורה להתעלם מהעסקה, בקובעו שהאופן שבו נעשתה העסקה הושפע ממטרה אחת ויחידה, והיא לחסוך מס.
אולם בפסק דין יצחק סיוון, שדן לפני שנתיים באותה סוגיה ובו תכנון המס היה לכאורה אגרסיבי יותר — בית המשפט לא מצא מקום להתעלם מהעסקה, אף שחלק נכבד מההסכם היה לצורכי מס בלבד. "שני פסקי הדין עוסקים באותה שאלה, ומגיעים לתוצאה שונה", אמר הכהן. "קשה להסביר כיצד הם מתיישבים זה עם זה".
מאז ויתקון, אין מומחה מיסוי בעליון
"נדמה שתחום המסים, יותר מכל תחום אחר, דורש התמחות והתמקצעות עקב ריבוי שינויי החקיקה והפסיקה", אומר שקל. "קשה לצפות שכל אדם יידע את התחום על בוריו. בעבר ישב בבית המשפט העליון השופט אלפרד ויתקון, שהיה בקיא לפרטי פרטים בתחום המסים, אבל מאז עזיבתו את כס השיפוט אין שם דמות שבאה מעולם המסים".
בבתי המשפט המחוזיים המצב אינו טוב יותר. "בתל אביב יושב השופט מגן אלטוביה, שמבין את המשמעויות הכלכליות בבסיס החוק, ופסיקתו מעמידה את ההיגיון הכלכלי בראש סדר העדיפויות", מחמיא רו"ח יגאל רופא ממשרד פאהן, קנה ושות'. רואי חשבון אחרים מציינים לטובה גם את השופטות שולמית וסרקרוג ממחוזי חיפה ומרים מזרחי ממחוזי ירושלים.
אבל בשלושת אלה, הם אומרים, אין די: השילוב בין עומס העבודה לבין חוסר ההתמקצעות במיסוי נותן את אותותיו, הן בתוצאות פסקי הדין והן בהתמשכותם. "כשהולכים למגן אלטוביה עם ערעור, לוקח כארבעה חודשים לקבוע תזכורת למשפט, ואחר כך נקבעים דיונים לשנה וחצי קדימה", מספר עו"ד רמי אריה. "מאחר ואין שופט נוסף שמבין במיסוי, הכול תקוע ויש פקק אחד גדול. גם תיקים כלכליים מסובכים מופנים אליו, וזה מגביר עוד את העומס".
התוצאה: תיק מיסוי ממוצע נמשך שנים ארוכות, מה שמאפשר לשני הצדדים להפעיל מנוף: פקידי השומה, היודעים שנישומים חוששים מעינוי דין מתמשך, מפעילים עליהם לחץ להגיע לפשרה גם כשהדבר אינו מוצדק. הנישומים, מצדם, מעכבים את תשלומי המס, בהנחה שהדיונים יימשכו שנים.
"אני עוסק במיסי יבוא", מספר עו"ד אביגדור דורות ממשרד שדות ושות', "ויש לי בעיה גדולה. התיקים שלי לא מופנים לשופטי מיסוי, ואז אני בכלל לא יודע איפה התיק ייפול. לעתים זה משחק דווקא לטובת הנישום, כי השופט יקנה טיעונים חלשים. האי־ודאות משחקת לרעת שני הצדדים".
בית המשפט פסק במס הלא נכון
רואי החשבון ועורכי הדין העוסקים בתחום מציגים דוגמאות רבות לביסוס טענתם. שקל מזכיר בהקשר זה את תיק פזגז מעורר המחלוקת: אז ייצג את פזגז, שביקשה לנכות הוצאות מימון על הלוואות שנועדו לממן חלוקת דיבידנדים. בית המשפט המחוזי קבע שיש להתיר את ההוצאה, אבל בדיון בערעורה של רשות המסים, בסוף 2007, קיבלה שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל את הערעור, ופסקה שאין קשר ישיר בין ההוצאה לייצור ההכנסה, וקבעה שאין לאפשר לחברה את ניכוי הוצאות המימון.
אבל, מזכיר שקל, רק שנים ספורות קודם, ב־2004, הוא ייצג בעליון את חברת פי גלילות, בתיק שבו פסקה ארבל באופן הפוך לחלוטין. "הסוגיה היתה דומה, המקרים היו זהים, ואני טענתי את אותן טענות מול אותה השופטת", הוא קובל. "לפי ההיגיון, היו אמורים להגיע לאותה מסקנה — ועדיין הפסיקה היתה הפוכה".
לדורות יש סיפור מיסוי מביך נוסף: ב־2001, הוא מספר, דן בית המשפט העליון בעניינה של חברת יורוקום, שמכרה סוללה למכשיר סלולרי.
"יורוקום טענה שהסוללה יוצרה באירופה, ולפי הסכמי סחר לא צריך לשלם עליה מכס", מספר דורות. "העליון קיבל את הטענה, ואז עשה טעות מביכה, וקבע שלאור הייצור באירופה, הסחורה פטורה גם ממס קנייה.
"עוד באותו יום הגישו לעליון בקשה לכתוב פסק דין חדש. אחרי חודש וחצי, בית המשפט באמת הוציא פסק דין מתוקן. אין דבר כזה בעולם: בית המשפט העליון לא יכול לתקן פסק דין לאחר שכתב אותו וההחלטה נשלחה לצדדים".
מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה: מערכת בתי המשפט נתונה בשנים האחרונות ללחצים של גופים בעלי עניין ליצירת בתי משפט מיוחדים.
ענייני המיסים אינם מורכבים יותר מנושאים אחרים כגון רשלנות רפואית, פטנטים, בניה וכיוצ"ב. לא ניתן להקצות מערכת שיפוט נפרדת או לייחד שופטים מעבר להתמחויות הקיימות.
לפנייה לכתב/ת 
