כן, גברתי ראש הממשלה
מוזיאון הקומיקס בחולון יציג במהלך "פסטיבל אשה" תערוכה של הקריקטוריסט המנוח זאב שבמרכזה ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר
במסגרת אירועי "פסטיבל אשה", ישיק מוזיאון הקומיקס והקריקטורה בחולון תערוכה חדשה כמחווה לגולדה מאיר. התערוכה, "גברתי ראש הממשלה", פרי עבודתו של הקריקטוריסט המנוח זאב פרקש תפתח ב-2 במרץ ותנעל בתחילת חודש מאי.
אוצר התערוכה, המאייר והקריקטוריסט נסים חזקיהו, אומר: "קלסתרון פניה של ראש הממשלה הרביעי של ישראל היה בבחינת מתת אלוהים עבור כל קריקטוריסט פוליטי. היא היתה אייקון שנולד לקריקטורה בזכות החוטם הייצוגי והפיגורה".
זאב, מגדולי אמני הקריקטורה הפוליטית של ישראל, זיהה לדבריו של חזקיהו את נתוני של גולדה מאיר ובחמשת שנות כהונתה כראש ממשלת ישראל, העניק לה טיפול יסודי, מעמיק ועשיר פרי מכחולו השנון.
זאב ז"ל בעבודה. גדול הקריקטוריסטים של ישראל
מעבר לשרשרת הכינויים שזוהו עם אישיותה כמו "המטבח של גולדה", "סל הקניות של גולדה", "האמא הלאומית" ו"נעלי גולדה", יצר זאב גלריה עשירה במיוחד של דימויים ואמירות סביב דמותה, שהחליפה פרצופים, תלבושות והעמדות אין ספור. גם המטבח הפוליטי של גולדה שימש כהשראה ליצירתו של זאב והיא זכתה לשלל קריקטורות בחברת סירים, מערוכים וקומקומי תה שאפשר יהיה לראות גם בתערוכה.
לצד אלה, הרבה זאב לשחק גם באחד המרכיבים הקומיים המוכרים לא אחת מבמת התיאטרון והיא החלפת הזהות המינית. גולדה נתפסה כ"גבר של הממשלה" ובכך הציג זאב לא פעם את הגרסה המצ'ואיסטית של ראש הממשלה, טריק שתמיד הוסיף נופך סאטירי לאמירותיו.
מתוך התערוכה: גולדה תחת מכחול הקריקטורה של זאב
"זו תערוכת קריקטורות ראשונה שנעשית סביב דמותה של גולדה", אומר חזקיהו שזוקף את הרעיון לזכותה של מנהל המוזיאון גלית גאון. בתערוכה יוצגו 25 עבודות מתוך מאות שצייר זאב לאורך השנים. "הכמויות של העבודות שזאב הקדיש לגולדה הן בלתי נדלות. אני חושב שאם היינו מציגים את כולן הן היו ממלאות את כל שטחו של מוזיאון ישראל".
אז איך בכל זאת בוחרים?
"בחרתי את מה שלדעתי מייצג בצורה הכי מגוונת את הדימויים שזאב עשה והם רבים, טובים ונהדרים. לא פתחתי את זה לתקופות אבל לקחתי דימויים בולטים והשתדלתי לטעום קצת מכל דבר כי פעם הוא צייר אותה בתור גוליבר, פעם בתור ספורטאית ופעם בתור לייזה דוליטל מתוך 'גברתי הגאווה' או מחליקה על הקרח. הוא פשוט אהב לצייר אותה".
נדמה לי שהיא פחות אהבה את התוצר הסופי.
"הרבה פחות. אני חושב שהיא לא כל כך היתה חזקה בחוש הומור. היא היתה די מיושנת ולא אהבה שעושים צחוקים מהדיוקן שלה, אבל אני מניח שאף אדם לא אוהב לראות דיוקן של עצמו שבו אפו הולך לפניו. נהגו לומר על הפנים של גולדה שהם מורכבים משני דברים – אף וזהו".
זה מאד מעניין הקו הזה שבין הומור מתוחכם לגסות.
"זאב לא צייר קריקטורות פוגעניות או ארסיות נגדה וזה תמיד נעשה עם הרבה מאד כבוד כלפיה. היה משהו מאד מעוגל בקווים שלו כשהוא צייר אותה. קל מאד לקחת דמות כמו שלה להתפרע עליה ולהקצין אותה. וזאב, למרות שבתקופת כהונתה קרו דברים טראומטיים שבראשם מלחמת יום כיפור, צייר אותה תמיד ביד אוהבת. על פי מה שראיתי באינספור העבודות, מרגישים שיש הערכה לדמות".
לצד הקריקטורות יוצגו בתערוכה גם עמודים מתוך "על כל פנים", המדור השבועי האגדי של זאב במוסף סוף השבוע של עיתון הארץ שהוצג כמאמר מצויר. בין היתר יוצגו עמודים מתקופת מלחמת יום הכיפורים בו מוצגת גולדה כאשה גיבורה שמכניעה ביד אחת את סאדאת וביד השניה את אסד. "זה יפה לראות איך ההיסטוריה מתורגמת לקו ברור ופשוט ומצחיק", אומר חזקיהו.
מתוך התערוכה של זאב. "כמות יצירות שיכולות לכסות את מוזיאון ישראל"
על הצלילה לתוך עבודתיו של זאב הוא אומר: "העבודות של זאב הם כתבי הקודש שלי. בזכותו הגעתי למקצוע הזה. ראיתי את העבודות שלו כשהייתי בכיתה ח' והתאהבתי בנושא. ביקשתי לפגוש אותו ואז התאהבתי גם במקצוע הזה ומאז נשארנו ידידים ועם הזמן הפכתי בעצמי לקריקטוריסט. זאב הוא דוגמא מאד מיוחדת בנוף.
הוא השאיר אחריו כזו כמות של יצירה שלדעתי זה יכול להספיק לכמה וכמה תערוכות נפרדות. אני מקווה מאד שזה יקרה בהמשך".
אז זו למעשה יריית הפתיחה?
"בוא נגיד שיש לי עוד הרבה תוכניות ורעיונות לתערוכות מעבודותיו. כמו למשל סדרת העבודות שלו שהן השלכות על יצירות אמנות מפורסמות וזה לדעתי שווה תערוכה בפני עצמה שאני מניח שאעשה את זה בשלב כזה או אחר. יש כמובן גם את כל העבודות שהוא עשה בנושא תיאטרון, הוא צייר לאורך שנים כמעט את כל ההצגות שהציגו בארץ וגם זו מורשת שצריך לשמר. הוא תכנן לפני מותו להוציא ספר שיאסוף את מכלול ציורי התיאטרון שלו, אבל הוא לא הספיק. גוף העבודה של זאב הוא אוצר שחשוב לשים עליו זרקור. היום כבר אין קריקטוריסטים ברמה שלו".