הערבית שלו אילמת
שלושה שירים מתוך שיריו של אלמוג בהר: הערגה לערבית, המוות ומפגשים עם אבות חכמים
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי אִלֶּמֶת
חֲנוּקָה מִן הַגָּרוֹן
מְקַלֶּלֶת אֶת עַצְמָהּ
בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה
יְשֵׁנָה בָּאֲוִיר הַמַּחֲנִיק שֶׁל מִקְלְטֵי נַפְשִׁי
מִסְתַּתֶּרֶת
מִבְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה
מֵאֲחוֹרִי תְּרִיסֵי הָעִבְרִית.
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי גּוֹעֶשֶׁת
מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין הַחֲדָרִים וּמִרְפְּסוֹת הַשְּׁכֵנִים
מַשְׁמִיעָה קוֹלָהּ בָּרַבִּים
מְנַבֵּאת בּוֹאָם שֶׁל אֱלֹהִים
וְדַחְפּוֹרִים
וְאָז מִתְכַּנֶּסֶת בַּסָּלוֹן
חוֹשֶׁבֶת אֶת עַצְמָהּ
גְּלוּיוֹת גְּלוּיוֹת עַל שְׂפַת עוֹרָהּ
כְּסוּיוֹת כְּסוּיוֹת בֵּין דַּפֵּי בְּשָׂרָהּ
רֶגַע עֵירֻמָּה וְרֶגַע לְבוּשָׁה
הִיא מִצְטַמְצֶמֶת בַּכֻּרְסָא
מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת לִבָּהּ.
הָעֲרָבִית שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת
מִתְחַזָּה בְּשֶׁקֶט לְעִבְרִית
וְלוֹחֶשֶׁת לַחֲבֵרִים
עִם כָּל דְּפִיקָה בִּשְׁעָרֶיהָ:
"אַהְלָן אַהְלָן".
וּמוּל כָּל שׁוֹטֵר עוֹבֵר בָּרְחוֹב
שׁוֹלֶפֶת תְּעוּדַת זֶהוּת
מַצְבִּיעָה עַל הַסְּעִיף הַמְּגוֹנֵן:
"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד, אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד".
וְהָעִבְרִית שֶׁלִּי חֵרֶשֶׁת
לִפְעָמִים חֵרֶשֶׁת מְאֹד.
משוררים מתים
מְשׁוֹרְרִים מְתִים
כּוֹתְבִים טוֹב
מִמֶּנִּי
טוֹב מִן הַמְּשׁוֹרְרִים הַחַיִּים
טוֹב מֵאֵלּוּ שֶׁעוֹד לֹא נוֹלְדוּ.
כְּשֶׁאֶהְיֶה מְשׁוֹרֵר
מְשׁוֹרֵר מֵת
אוּלַי אֶכְתֹּב טוֹב
מִמֶּנִּי
טוֹב מִן הַחַיִּים
טוֹב מִן הַמְּשׁוֹרְרִים אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ.
שיר בחמישה מובנים
1. אֲנִי קוֹנֶה לִי רַחְמֵי נְיָר בִּפְסוּקֵי דְּיוֹ
וּמְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַשְּׁקִיעָה עַל עָרְפִּי הַמְּלֹהָט.
אֲנִי מְחַבֵּר בֵּין צְלִילִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מוּבָן רַק בְּעִבְרִית
וּמְבַקֵּשׁ לִקְסֹם אֶת דַּרְכֵּךְ אֵלַי, אֶל הַדַּף הַזֶּה.
2. כְּאֵב לִבִּי הוּא חֵלֶק מִלִּבִּי
כְּמוֹ שֶׁשִּׂמְחַת לִבִּי הִיא חֵלֶק מִלִּבִּי
כְּמוֹ שֶׁדִּמְעוֹתַי הַחֲסֵרוֹת הֵן חֵלֶק מִבִּכְיִי:
בְּעִבְרִית גַּם נַחַל אַכְזָב הוּא נַחַל.
3. פִילוֹסוֹף יְוָנִי אָפֵל גִּלָּה: בְּעֵרוּת נִמְצָאִים
כָּל בְּנֵי הָאָדָם יַחַד בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם,
וּבְלֶכְתָּם לִישֹׁן פּוֹנֶה כָּל אִישׁ
לְעוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ. וַאֲנִי בַּחֲלוֹמִי הָיִיתִי אִתָּךְ
וְהִתְעוֹרַרְתִּי לְבַד.
4. חָכַם סִינִי לִמֵּד: רַב
מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁלִיךְ מִמַּה שֶׁיֵּשׁ
לְהוֹסִיף. כִּי הַשּׁוֹכֵחַ מוֹסִיף,
וְאִלּוּ הַזּוֹכֵר גּוֹרֵעַ. וַאֲנִי לֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ דָּבָר.
5. קֹהֶלֶת אָמַר: אֵין זִכְרוֹן.
וּמֵאָז לְמַּדְתִּיו מִשְׁפָּטוֹ מְלַוֶּה
אֶת חַיַּי.