מקלטי המס תחת מתקפה
לפני כשבועיים הטילה גרמניה אבן גדולה לאגם השליו והפסטורלי של מקלטי המס באירופה כפתחה בחקירה של מאות אנשים מהאליטה החברתית והכלכלית במדינה, החשודים בהעלמת מסים באמצעות חשבונות בנק בליכטנשטיין. מאז הגלים רק ממשיכים להתפשט לכיוונים ויעדים נוספים. האם זה סופה של תעשיית הפיננסים החשאית בעולם?
לפני כשבועיים חשפה גרמניה כי פתחה בחקירה של מאות אנשים מהאליטה החברתית והכלכלית במדינה, החשודים בהעלמת מסים באמצעות חשבונות בנק בליכטנשטיין. בשבועיים שחלפו מאז, התפשטה הפרשה כמו אש בשדה קוצים, חצתה גבולות ויבשות, והעמידה במרכז הבמה ותחת מתקפה כבדה את תעשיות הפיננסים החשאיות בעולם, שסודיותן היא החמצן שלהן.
הפרשה פרצה לאחר ששירות המודיעין הגרמני רכש בכסף רב - כ-7 מיליון דולר - רשימת לקוחות של קבוצת הפיננסים LGT. ממשלת גרמניה אישרה את התשלום למודיע, שנחשף מאז כהיינריך קיבר, שעבד ב-LGT בין השנים 1999 לסוף 2002.
ליכטנשטיין טוענת כי האיש גנב את רשימת הלקוחות לפני כ-6 שנים, ניסה במהלך הזמן הזה לסחוט בנקים בנסיכות, ובסופו של דבר מכר אותה לכל המרבה במחיר. בנוסף, נטען כי ספרד הוציאה צו מעצר נגד קיבר ב-1997 בחשד למעורבותו בהונאת נדל"ן, וכי באוקטובר 2001 הוטל עליו קנס בסך 550 אלף דולר בליכטנשטיין.
הרשויות בליכטנשטיין פתחו בימים האחרונים בחקירה פלילית נגד קיבר על מכירת פרטי הלקוחות, והוא מואשם כעת בגניבת סוד מקצועי ומסירתו למדינה זרה. מקום הימצאו אינו ידוע.
חקירות בכל העולם
מקורו המפוקפק של המידע אינו מרתיע ככל הנאה איש. מאז החשיפה, שילמה ממשלת בריטניה 200 אלף דולר על מידע דומה, שאיפשר לה לפתוח בחקירה של כ-100 מעשירי המדינה. מדינות רבות פנו לגרמניה בבקשה לשתף אותן במידע שהשיגה, וגרמניה הודיעה שהיא מוכנה לחלוק מידע עם כל מדינה שאזרחיה יופיעו ברשימה.
איטליה וצרפת מיהרו להצטרף, ואמרו כי פתחו בחקירת אזרחי המדינה שהופיעו ברשימת הלקוחות. גם ספרד הודיעה כי היא בוחנת מידע הקשור למספר אזרחים ספרדים שהופיעו ברשימה.
מוקדם יותר השבוע אישרה שבדיה כי היא נמצאת בין 9 מדינות OECD שבודקות מידע לגבי חשבונות בנק בליכטנשטיין. חקירות נפתחו גם בהולנד, ניו זילנד, קנדה ויוון. ביום רביעי נודע כי גם רשות המסים הישראלית ביקשה מגרמניה מידע על ישראלים שאולי השתמשו בליכטנשטיין כמקלט מס (על ההיבט הישראלי של הנושא, ראה מסגרת).
195 גרמנים הודו באשמה
בגרמניה, החלה הפרשה כבר לגבות ראשים. הראשון שנפגע היה מנכ"ל דויטשה פוסט, קלאוס צומווינקל, שהתפטר כמעט מיד לאחר החשיפה, לאחר שדווח כי הוא חשוד בהעלמת מסים בהיקף של כמיליון אירו ופורסמו תמונות בטלוויזיה של רשויות המס פושטות על ביתו.
התובע הכללי של גרמניה, הנס אולריך קרואק, מסר כי בעשרת הימים הראשונים של החקירה בוצעו פשיטות על משרדים ובתים של כ-150 חשודים. לדבריו, 91 מהם הודו באשמה והחזירו מסים בהיקף של כ-30 מיליון אירו, והסכום גדל מדי יום. עוד נמסר כי 104 גרמנים הסגירו את עצמם לידי רשויות המס. בסך הכל, חשודים בפרשה כ-1,000 גרמנים, ביניהם אנשי עסקים, כוכבי ספורט ובדרנים.
ה"ברלינר צייטונג" אף דיווח כי כמה חברי פרלמנט מעורבים בפרשה, ביניהם 3 חברים במפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP), וייתכן שאף 2 חברים במפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD), שנמצאת כיום בקואליציה. מהמפלגות נמסר כי אין בידן מידע בעניין.
בתוך כך דווח כי 3 בנקים גרמנים חשודים בכך שסייעו ללקוחותיהם להעלים מסים באמצעות העברת מיליארדי אירו לקרנות בליכטנשטיין. התובע הכללי קרואק אמר עוד כי החוקרים מפנים כעת את תשומת ליבם לבנק זר נוסף שחשוד במעורבות בהעלמת מסים.
התובע לא מסר את שמו של הבנק החשוד, אך ה"סוד-דוייטשה צייטונג" דיווח השבוע כי מדובר בחברה בת של קבוצת הבנקאות השווייצרית וונטובל, שפועלת בליכטנשטיין. וונטובל הכחישה את ההאשמות.
ליכטנשטיין תחת לחץ
נסיכות ליכטנשטיין, הממוקמת בין אוסטריה ושווייץ, נמצאת ברשימה השחורה של ה-OECD, ומוגדרת ביחד עם אנדורה ומונקו כ"מקלט מס שאינו משתף פעולה".
ליכטנשטיין. הנסיכות הגיבה בזעם על הפרשה
כלכלת ליכטנשטיין היתה חקלאית ברובה עד אחרי מלחמת העולם השנייה, אז החלה הנסיכות להשתמש במסים נמוכים וסודיות בנקאית כדי למשוך את המשקיעים העשירים ולהפוך את עצמה למרכז פיננסי. 26% מכלכלת ליכטנשטיין, שהיקפה כ-4 מיליארד דולר, מבוססת על תעשיית הפיננסים, כמעט פי 2 משווייץ. אוכלוסייתה מונה 35 אלף איש, והתוצר לנפש עומד על 96 אלף דולר.
קבוצת הפיננסים LGT, שנמצאת בבעלות משפחת המלוכה של ליכטנשטיין, מנהלת הון בהיקף של כ-100 מיליארד פרנק שווייצרי. בית המלוכה שולט בשטח מאז שנוצרה הנסיכות ב-1719.
הנסיכות הגיבה בזעם על הפרשה, וניסתה להדוף את הלחצים הפוליטיים ההולכים ומתגברים ולהגן על חשאיות המערכת הפיננסית שלה.
נסיך הכתר הליכטנשטייני אלואיס אמר בשבוע שעבר כי גרמניה מתקיפה את ריבונותה של הנסיכות, וטען כי קיים הכרח לשמור על פרטיות לנוכח כוחותיה המתגברים של המדינה. לדבריו, "בתקופה שבה מדינות אחרות מתערבות יותר ויותר בחייהם הפרטיים של האזרחים, האזרחים חשים בצורך גדול בהגנה על זכותם לפרטיות".
הנסיך אלואיס אמר עוד כי ליכטנשטיין תנקוט בצעדים משפטיים כדי להגן על חשאיות לקוחות המערכת הבנקאית שלה. עם זאת, נמסר כי ליכטנשטיין תאיץ שינויים מתוכננים בתקנות הבנקאיות שלה, שיבססו הבדל חוקי ברור בין קרנות צדקה ובין קרנות פרטיות.
קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שנפגשה בשבוע שעבר עם ראש ממשלת ליכטנשטיין ,אוטמר הסלר, אמרה כי היא מצפה מהנסיכות לסייע להביא לסיום את הקלות המס ה"בלתי הוגנות והמזיקות", ולשתף פעולה עם ההסכמים האירופים שדורשים ממדינות לסייע בחקירות העלמות מסים. ראש מפלגת ה-SPD, קורט בק, הלך רחוק יותר, וכינה את הנסיכות "הגרסה המודרנית של הברונים השודדים".
שר האוצר הגרמני, פר שטיינברואק, הציע סדרה של צעדים שתקשה על ליטכנשטיין להרוויח כסף מהעלמות מס. בנוסף, אמר שטיינברואק בראיון לעיתון מקומי כי המדינה מנסה לגייס את האיחוד האירופי למאמץ משותף כדי לחייב את ליכטנשטיין לציית לחוקי המס של האיחוד.
לדבריו, הוא מתכוון להעלות את הסוגיה בפגישת שרי האוצר של האיחוד בבריסל בשבוע הבא. אך, לדבריו, אם לא תושג התקדמות ברמה האירופית, "גרמניה תנקוט בצעדים", ביניהם הטלת מס על העברת כספים לליכטנשטיין.
הלחצים מתרחבים למדינות נוספות
השבוע החלה גרמניה להפעיל לחצים גם על מונקו להצטרף למאמצים הבינלאומיים למאבק בהעלמות המסים. הנסיך אלברט, העומד בראש הנסיכות, נפגש ביום רביעי עם מרקל, ולפי דיווחים הסכים לשתף פעולה עם הרשויות הגרמניות ולשפר את העברת המידע בין המדינות.
פוליטיקאים בכירים בגרמניה אמרו כי הם מתכוונים להרחיב את החקירות גם למדינות אחרות שבהן קיימים חוקי סודיות בנקאית חמורים, כמו שוויץ, לוקסמוברג ואוסטריה. אך שוויץ מיהרה להרחיק את עצמה מהפרשה. שר האוצר השווייצרי הנס רודולף מרץ אמר כי אינו רואה כיצד החקירות קשורות לשוויץ, שמצייתת לתקנים הבינלאומיים למניעת העלמת מסים.
שוויץ היא היעד הגדול בעולם להון זר - בבנקים השווייצרים מופקדים נכסים זרים בהיקף של כ-2.9 טריליון דולר. אך המדינה אינה נחשבת למקלט מס שאינו משתף פעולה, מאחר והיא חתומה על עשרות הסכמים דו צדדיים לשיתוף מידע במקרה של חקירות העלמת מסים.
בשנים האחרונות הלכו וגברו הלחצים על המדינות שמוגדרות כמקלטי מס לשתף במידע על מחזיקי חשבונות בנק, על רקע המאבק הגובר שמובילה ארה"ב בטרור ובהלבנות הכספים.
ארגון ה-OECD מעריך כי ב-2007 הוחזקו במדינות שנחשבות למקלטי מס נכסים בהיקף של בין 5 ל-7 טריליון דולר. רשת צדק המסים, ארגון לא ממשלתי שפועל נגד מקלטי מס, מעריך כי אובדן ההכנסות ממסים ברחבי העולם כתוצאה מהעברת הכספים למקלטי מס מגיע ל-255 מיליארד דולר בשנה. הסנאט האמריקני מעריך כי ארה"ב מאבדת הכנסות ממסים בהיקף של 350 מיליארד דולר כל שנה, מהם 100 מיליארד דולר במקלטי מס מחוץ למדינה.
