אישור הרחבת המבצע ברצועה - אולי ביום רביעי
ראש הממשלה ממתין עם ההחלטה לדיון הקבינט לביטחון לאומי שאמור להתקיים במחצית השנייה של השבוע. שר הביטחון ושרת החוץ תובעים להרחיב את הפעולה. הדיון בקבינט יתקיים בצל ביקורה של מזכירת המדינה רייס בירושלים, ואינו צפוי בהכרח להניב החלטה על מלחמה
בד בבד עם הפעולה החטיבתית בצפון רצועת עזה נערכת הממשלה לקמפיין בינלאומי להסברת עמדות ישראל. שרת החוץ, ציפי לבני, שוחחה בעניין זה בשבת עם מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליזה רייס, שאמורה להגיע לאזור ביום שלישי. כמו כן שוחחה לבני בנושא עם שר החוץ של סלובניה, נשיאת האיחוד האירופי התורנית. "לישראל יש זכות להגן על אזרחיה", אמרה לבני לעמיתיהּ. "אסור לפלסטינים להשעות את השיחות על רקע הפעילות הצבאית בעזה, כי גם אנו המשכנו במשא ומתן, למרות התגברות ירי הקסאם".
מנכ"ל משרד החוץ, אהרון אברמוביץ', כינס עם צאת השבת דיון כדי להיערך אל מול המתקפה הבינלאומית על ישראל. זאת, על רקע הפגיעה בעשרות פלסטינים בפעולות צה"ל בצפון הרצועה בסוף השבוע. שגרירי ישראל ברחבי העולם הונחו לפעול מול הממשלות המקומיות ומול התקשרות הבינלאומית כדי להדוף מתקפה. כמו כן נדרשו להסביר את המצב הבלתי נסבל בדרום, שבו כ-200 אלף אזרחים חפים מפשע חשופים לירי רקטות חסר אבחנה.
ראש החץ - ברק ולבני
בינתיים ממשיכה מערכת הביטחון להיערך למבצע רחב היקף לפגיעה בתשתיות הטרור ובממשלת החמאס ברצועת עזה. שר הביטחון, אהוד ברק, מוביל בתיאום עם שרת החוץ, ציפי לבני, את הקו התובע הרחבה של הפעולה. השניים אינם סבורים שיש להיכנס עתה למלחמה כוללת בעזה. ואולם ברק גורס כי יש להגביר עוד את הלחץ הצבאי על משגרי הקסאם, לצד הצעדים האזרחיים הננקטים כנגד ממשל חמאס.
ראש הממשלה אהוד אולמרט, ממתן את מערכת הביטחון. בשלב זה הוא אמנם אישר את הפעולה החטיבתית בצפון הרצועה, כמו גם פעולות נוספות, אך הוא אינו ממהר לפעולה רחבת היקף. למוד לקחי מלחמת לבנון השנייה, ועל רקע מסקנות וינוגרד, יקיים ראש הממשלה בצהריים התייעצות ביטחונית רמת דרג, כדי לבחון את פרטי ההסלמה האחרונה.
ההתייעצות אמורה להתקיים אחרי סקירה ביטחונית ודיון במצב סביב עזה בישיבת הממשלה. הדיון בקבינט לביטחון לאומי יתקיים בצל ביקורה של מזכירת המדינה רייס בירושלים, ואינו צפוי בהכרח להניב החלטה על מלחמה.
מקורות בירושלים אמרו אמש בשיחות עם ynet כי "דברים עלולים להשתנות". אין ספק שהכנסת אשקלון לשגרת ירי רקטות הגראד הינה הסלמה שתובעת מישראל תשובות צבאיות. לדברי המקורות, אל מול ירי הרקטות הגובר יצטרכו ראש הממשלה והשרים לקבל הכרעה קשה.
התחושה היא שככל שנוקף הזמן, אובדת יכולת ההרתעה של ישראל והממשלה תצטרך לתת לכך תשובה. המקורות הוסיפו כי מכיוון שאמצעים דיפלומטיים לא עוצרים את חמאס וארגוני הטרור מירי, לא מן הנמנע שישראל תצטרך להכריע את המערכה בכוח צבאי. השאלה שנותרה, לדבריהם, היא העיתוי וההיקף.
לפנייה לכתב/ת 
