בית המשפט קבע: סף השכרות עולה
בית המשפט לתעבורה מבקר שוב את האכיפה המשטרתית בכבישים, והפעם בנושא שכרות: השופט אברהם טננבוים קובע כי יש להעלות את הרף המותר לשתיית אלכוהול ונהיגה
שופט התעבורה אברהם טננבוים מכה שוב במשטרה ובמשרד התחבורה - והפעם בנושא אכיפת נהיגה בשכרות. בהכרעת דין שניתנה ביום חמישי האחרון, קבע טננבוים כי יש לתת מרווח ביטחון גבוה יותר מהמקובל כיום בבדיקת השכרות שעורכת המשטרה.
על-פי החלטת השופט טננבוים, המתייחסת לבדיקת שכרות באמצעות מכשיר המודד ריכוז אלכוהול באוויר נשוף (מכשיר ה"ינשוף"), רק במקרים בהם תוצאת המדידה תהיה מעל 305 מיקרוגרם, ייחשב הנהג לשיכור. זאת, לעומת המצב כיום, בו נהג נחשב לשיכור במקרים בהם התוצאה של מדידת הנשיפה היא מעל 255 מיקרוגרם (מק"ג). החישוב מתבסס על המידה הקבועה בחוק (240 מק"ג) בתוספת סטיית מדידה של 15 מק"ג.
בדיקת אלכוהול במכשיר נשיפה (צילום ארכיון: שאול גולן)
מאגף התנועה במשטרת ישראל נמסר בתגובה כי קביעתו של השופט טננבוים אינה נפסלת על הסף. "אנחנו מכבדים את החלטת השופט", אומר ל-ynet דובר האגף, רפ"ק דורון בנאמו. "ראש אגף התנועה, ניצב אבי בן חמו, מתכוון לערוך בקרוב דיון בנושא בהשתתפות נציגים מהאקדמיה וממשרדי התחבורה והבריאות. לאחר הדיון, תגובש החלטה בעניין". עם זאת, בנאמו מציין כי עד להודעה חדשה, תמשיך המשטרה לאכוף את עבירת השכרות בהתאם לנהלים הקיימים כיום.
הנאשמים דווקא הורשעו
החלטתו של השופט טננבוים, המרבה להתעמת עם משרדי הממשלה ועם המחוקק, התקבלה במשפטם של שני נהגים שהואשמו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. בשני המקרים, תוצאת המדידה במכשיר הינשוף הייתה מעל 305, ולכן הורשעו בסופו של דבר הנהגים.
אולם טננבוים קיבל את טענות ההגנה, לפיהן מכשיר הינשוף אינו מכויל ומטופל בצורה הולמת, ולכן יש להגדיל את סטיית המדידה המקובלת. הטענות העיקריות שהעלה עורך הדין מטעם הנאשמים, עו"ד דוד קולקר, נוגעות לאופן האחזקה והכיול של מכשיר הינשוף:
- משטרת ישראל אינה מפעילה את מכשיר הינשוף בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ולהמלצות הארגון הבינלאומי למטרולוגיה חוקית (OIML). בתגובה, טענו באי כוח המשטרה כי הסטנדרטים של הארגון אינם מחייבים בישראל. לכך התייחס השופט ואמר: "בקצרה, יתכן כי מכשירים המופעלים ומכוילים על-פיהם הם מדויקים יותר, אלא שאין בכך צורך על-פי החוק בישראל".
- הבדיקה היומית שעורכים השוטרים למכשיר הינשוף עלולה להוביל לטעויות מדידה, וזאת מאחר שאינה מדויקת מספיק ומתבססת על תהליך פגום.
- הכיול החצי-שנתי של מכשיר הינשוף אינו מדויק, וזאת מאחר שהוא נעשה על-סמך ריכוז אלכוהול אחד בלבד. בעניין זה, קובע טננבוים כי "יש ליצור מעין 'סולם' ובו ערכים נמוכים, בינוניים וגבוהים של ריכוז אלכוהול. רק כך נוכל לדעת בוודאות כי תוצאות המכשיר אמינות לגבי כל רמות השכרות".
בדבריו מציין טננבוים כי מכשיר הינשוף התקבל בישראל, תוך שהמשטרה מסתמכת אך ורק על קביעת אמינותו במדינות אחרות. "איש מהתביעה לא ידע לומר האם נעשה מבדק של המכשיר בישראל, והתשובה היא שכנראה לא נעשה כזה. לא נעשתה לו כל בדיקה על-ידי מכון התקנים ו/או גוף אחר, ובוודאי ובוודאי לא נערך כל ניסוי מבוקר או אפילו צל של ניסוי כזה".
להגדיל את מרווח הביטחון
לאחר שקיבל את עמדת ההגנה בנושא אחזקת וכיול מכשיר הינשוף, החליט השופט כי יש להגדיל את מרווח הביטחון הנהוג כיום. "לא ברצון הגעתי לכך", אומר השופט, "אך אין מנוס מכך. לאחר שייבדק העניין בקפידה ולאחר שיגיעו ראיות חדשות, ייתכן וישתנו המסקנות. אין לנו אלא לקרוא שוב למחוקק ולרשויות לתקן מצב זה, ויפה שעה אחת קודם".
בקביעת מרווח הביטחון החדש, התבסס טננבוים על עדות מומחים מטעם ההגנה, שהעריכו כי לאור הטעות המשוערת בהפעלת מכשיר הינשוף, סטיית המדידה נעה בין 10% ל-20%. טננבוים בחר בגבול העליון של הסטייה, והוסיף לחישוב את הסטייה המותרת כיום על-ידי המשטרה. וכך, עלה רף השכרות מ-255 מק"ג ל-305 מק"ג.
"חייבים אנו להדגיש כי בקובענו מספר זה", מסביר טננבוים, "הלכנו לטובת הנאשם, כמקובל במשפט פלילי... אין ספק כי יש מידה של שרירותיות בקביעת גבול זה, אך זהו המצב בקביעת כל גבול, ואין בידינו לשנות זאת".
בסיכום הדברים, מביע טננבוים תקווה כי בעיות מסוג זה ייפתרו בעתיד הקרוב, הודות להצעת חוק של משרדי התחבורה והמשפטים. לפי הצעת החוק, שאושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בשבוע שעבר, כל מכשירי האכיפה של המשטרה יוכרו כאמינים, וזאת בכפוף לסדרת בדיקות שיקבע מכון התקנים הישראלי.
החלטה לא מחייבת
עו"ד אילון אורון, מומחה משפט לענייני תעבורה, מסביר היום ל-ynet כי החלטתו של השופט טננבוים אינה מחייבת שופטים אחרים במערכת המשפט, אולם היא בהחלט יכולה לשמש תקדים חשוב. "אם השגותיו ונימוקיו בנוגע להפעלת מכשיר הינשוף יתקבלו על-ידי שופטים אחרים, ההחלטה בדבר הגדלת מרווח הביטחון תוכל להתוות את יחס בתי המשפט גם במקרים אחרים".
אורון מציין כי התיקון עליו החליט השופט טננבוים היה צפוי, אך סביר להניח כי לא ישפיע על תיקים שכבר הוכרעו בבתי משפט. "זה דומה למה שהיה עם אקדח הלייזר: בבתי המשפט הועלו הרבה מאוד השגות בנוגע להפעלתו, ובסופו של דבר בית המשפט העליון נתן פסק דין ששינה נהלים. אולם, נאשמים שתיקיהם כבר נידונו והוכרעו - לא 'נהנו' מכך".
פגיעה במלחמה בנהיגה בשכרות
בתגובה להחלטת השופט טננבוים, אומר ל-ynet מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, כי "נהיגה בהשפעת אלכוהול היא תופעה מתרחבת. מנתוני המשטרה עולה כי 7% מכלל הנהגים ההרוגים נמצאו תחת השפעת אלכוהול, ומחקרים אחרים גורסים כי מספרם מגיע עד כדי 15%. התופעה מדאיגה במיוחד בקרב הצעירים. מדיניות אור ירוק היא לתבוע 0% אלכוהול בנהיגה בקרב צעירים עד גיל 21, על מנת לשדר מסר ברור שנהיגה תחת השפעת אלכוהול אסורה בהחלט".
בהתייחסו להחלטת טננבוים להגדיל את סטיית המדידה המותרת בבדיקת השכרות, אומר אבואב: "אנחנו חוששים כי ההחלטה של השופט עשויה לרפות את כוחה של המשטרה באכיפת איסור הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ובכך לפגוע בניסיון להקטין את ממדי התופעה המסוכנת הזו למינימום. כל המחקרים מוכיחים, כי אלכוהול משפיע לרעה על כישורי הנהיגה - מן הטיפה הראשונה יש ירידה ביכולת הריכוז, חוסר יכולת שליטה על הרכב, תגובה לקויה למצבים מסוכנים בכביש, והערכה שגויה של מרחקים ומצבים בכביש".
לפנייה לכתב/ת 
