תקשורת לא עוינת
הבחירות ברוסיה מתקיימות היום (א'), אבל התוצאות הידועות מראש הפכו את מסע הבחירות למצעד קוריוזים מחממי לב במעצמה הקרה והמתפוררת. מועמד שמגלם את ניאו מ'המטריקס' ומתמודד שדורש שיירו במתחרה הם רק חלק מהם
השאלה היא לא מי הולך לעצור את הניצחון הזה, כי כבר מאוחר מדי - הקלפיות יסגרו היום, ב-20:00 שעון ישראל. השאלה היא מי התיר למדבדב להיות המועמד הוודאי היחיד. בין היתר, היתה זאת התקשורת הרוסית.
במהלך ארבעת השבועות שקדמו לבחירות, ניסו כלי התקשורת ברוסיה להכיר לציבור את המיני פוטין החדש שלהם. אף אחד מהם לא ניסה לפצח את דמותו, כולם השתעבדו בקלילות מדאיגה להוראות הקרמלין, ואפשרו לו כמה שיותר זמן מסך.
"קל לנחש שהשלטונות רוצים שהתקשורת תתמוך במדבדב", אומר אנטון נוסיק, בלוגר רוסי, ישראלי לשעבר. "למרות שלפעמים הופיעו בטלוויזיה פרצופים חוץ מהפרצוף של מדבדב. למשל, בפרסומות לאולווייז וטמפקס אין מדבדב".
אז למה דווקא מדבדב? כי פוטין אמר. פוטין אמר עוד קודם לכן שרוסיה צריכה שלטון חזק, ואת זה בדיוק הוא יישם במהלך שנות כהונתו. עכשיו, כשפוטין מצטנן - רוסיה משתעלת, וכשפוטין רוצה שתבחרו במועמד שלו לנשיאות – זה מה שרוסיה תעשה.
הנה קורס מקוצר בבחירות לנשיאות ברוסיה, שרוב הישראלים יודעים עליהן דבר אחד: הן קשורות לרוסיה. ברוסיה אל תאמרו אין מועמדים טובים, תאמרו: אין מספיק וודקה. המועמדים הם חבורה קומיקסית למדי. ממדבדב האלמוני - אחד מסגני ראש ממשלת רוסיה, דרך ולדימיר ז'ירינובסקי הקיצוני, אנדריי בוגדאנוב הדמוקרט הקיקיוני ועד גנאדי זיוגאנוב, הקומוניסט הוותיק.
המועמדים לנשיאות ברוסיה רשאים היו להציג שני סוגים של תעמולה בטלוויזיה בעת הבחירות: תשדירי בחירות ועימותים, בשלושה ערוצי טלוויזיה ממשלתיים. איך יתכן שמדבדב קיבל זמן חשיפה עצום לעומת המועמדים האחרים? נתחיל מזה
ששעות שידור העימותים היו מוזרות במיוחד - שבע בבוקר ואחת-עשרה בלילה, אבל לא מוזרות כל כך, כשמבינים שמישהו מבקש להחביא אותם.
השיבוצים בשעות הנידחות הללו נבעו משיקולי רייטינג, אבל לא רק. היו כאן גם שיקולים פוליטיים. ערוצי הטלוויזיה הממלכתיים סרים למרות אחת, והיא פוטין. בנוסף, האווירה הפאסיבית והלא מתעניינת של הציבור בבחירות מדביקה גם את הטלוויזיה, למעט פעילות אחת שהערוצים אימצו באופן אקטיבי מאוד: הצגת מדבדב לבוחריו. זאת למרות שמדבדב ויתר מראש על השתתפות בעימותים.
היכן הוא כן הואיל להופיע? בתשדירי הבחירות. תשדירים חסרי מעוף ששודרו במשך 20 יום והרדימו את הציבור, יותר מאשר עוררו אותו לבצע אקטים דמוקרטיים.
"התשדירים נורא משעמים", מסביר הבלוגר נוסיק. "אצל הקומוניסטים רץ בבחירות אותו פרצוף מ-1993. והדמוקרטי? בוגדנוב הוא בובה מוחלטת שבא כתחליף מלאכותי של קאסייאנוב, שהיה אופוזיציה של ממש. מה כבר יכול להגיד אדם בתשדירים שלו, שיודע שלא יצביעו עבורו? בכלל, אתה מסתכל על תשדירי הבחירות כמו על זרימת מים בצינורות ביוב, מן רעש כזה חסר תוכן, מסר או משמעות ולא יצירתי לחלוטין".
לא רוצים הרפתקאות על התחת
פעליו המופרכים של מדבדב, שזוכים לחשיפה עצומה במהדורות החדשות, התעצמו לאחרונה מאוד. יום לפני הבחירות מעלה צפייה במהדורות חדשות רוסית טיפוסית אפס אזכורים לבחירות הקרבות. שתי הידיעות הפותחות עוסקות בהרחבה בפעולות המדיניות האחרונות שביצע מדבדב, והוא שוטח בהן את משנתו הפוליטית.
הפרופגנדה הזאת נעשית באמתלה של כיסוי חדשותי, בעוד המועמדים האחרים מסתפקים בזמן שהוקצב להם על ידי ועדת הבחירות בתשדירי התעמולה. אלא שהפארסה הזאת מתרחשת גם יום לפני הבחירות, עת מדבדב אמור להיעדר ממסכי הטלוויזיה והאחרים מנועים מגישה לתקשורת, משום שזמנם של תשדירי התעמולה תם.
שלט חוצות של מדבדב ופוטין. פרופגנדה באמתלה של כיסוי חדשותי
יריביו הגישו מחאה לוועדת הבחירות המרכזית על חלוקה לא נכונה של זמן המסך המוקדש לתעמולת הבחירות. לטענתם, 85.1 אחוזים מהשידורים מוקדש למדבדב, 7.2 אחוזים לז'ירינובסקי, 5.3 לזיוגאנוב ו-2.4 לדמוקרטים. הכל יחסי, אבל היחסים כאן מוקצנים מדי, אפילו למדינה מוקצנת כמו רוסיה.
התשובה של הוועדה המרכזית לענייני בחירות היתה שהחוק מתייחס רק לתשדירים שקשורים ישירות לבחירות ואינו אוסר על מועמד שגם ממלא תפקיד, להיות חשוף כבעל תפקיד. ראש הוועדה אמר שהבוחרים לא היו שמחים אם 'סגן ראש הממשלה היה צריך להנמיך את האקטיביות שלו בגלל שהוא נמצא בתהליך של בחירות'.
בנוסף לזמן תשדירי התעמולה הניתן חינם, ישנה אפשרות למועמדים לרכוש זמן שידור תעמולה נוסף. המועמד הדמוקרטי טען שהערוצים מעמעמים את המחיר באופן כללי ומעלים אותו מאוד באופן ספציפי, כשהמבקש לרכוש אותו הוא דמוקרט. ברוסיה החדשה זורם הרבה מאוד כסף, אבל אל תטעו: כסף לא קונה שם חופש מידע. מי שיצא נגד פוטין, מצא עצמו בכלא. רשת הטלוויזיה RTV שמשדרת אקטואליה בלוויין מכונה "אנטי רוסית", מפני שהיא מטיחה ביקורת בפוטין
"קשה להסביר את הדברים האלה למי שלא בא מתרבות של צנזורה פוליטית", מסביר נוסיק. "בשבילנו זה מובן מאליו שאם הבוסים לא רוצים שקספרוב, מתנגדו של פוטין, יקבל זמן אוויר, מי שייתן לו זמן אוויר יסכן את המשרה שלו ו'יחפש הרפתקאות על התחת שלו', כמו שאומרים ברוסית. בין הבירוקרטים שנותרו בראש הטלוויזיה הלאומית אין מחפשי הרפתקאות. הם רוצים לשבת ביציבות על אותן כורסאות עוד קדנציה, מה שמחייב אותם לא לקחת שום סיכון".
"אני ארגיע אותם"
הסיסמא של מדבדב בקמפיין הבחירות שלו היא "ננצח ביחד", ולא בטוח אם ב"ביחד" כוונתו לעם הרוסי או לפוטין. אליבא דה נוסיק, הזוגיות הזו היא "כמו אולמרט ושרון או כמו האייטלולה ואחמדי ניג'אד".
הצימוד של מדבדב לפוטין הכרחי - הוא אינו יכול להיכנס לבדו למעיל הפרווה העצום שמותיר מאחוריו פוטין. פוטין הוא אייקון לאומי, סמל סקס ויותר מכך הוא רוסיה עצמה – במהלך שנות שלטונו התמזגה דמותו של פוטין עם רוסיה והפכה לישות אחת. בדימוי הזה, שהתקשורת דאגה לפטם, מנסים לכלול כעת גם את מדבדב, אבל לא יותר מדי. פוטין לא הולך להיעלם מהשטח - הוא יהפוך לראש ממשלה.
גם המועמדים האחרים נכחו בתמונת התעמולה, אפילו אם בשוליה, אלא להם לא היה משהו מועיל להגיד. המועמד הקומוניסטי זיוגאנוב, למשל, הציע את תשדירי הבחירות המשעשעים ביותר בשיממון הכללי, למרות שהמבוכה שעולה מהם מאפילה על התעוזה היצירתית שלו. כך למשל הוא מגלם את ניאו מ"המטריקס" בתשדיר הבא, או מתאר את פאר הקומוניזם בתשדיר בעל השיק הסובייטי הזה, בו מתארח לנין, בכבודו אם כי לא בעצמו.
ז'רינובסקי בפעולה. דרש שיוציאו את המועמד הדמוקרטי להורג בירייה (AFP)
כמו מדבדב, גם ז'רינובסקי, מועמד הימין הקיצוני הנצחי, זכה לעיקר הפרסום שלו שלא דרך תשדירי תעמולה. ההתמחות הפוליטית שלו היא ניהול פרובוקציות ואי-יישוב סכסוכים אלימים עם יריבים פוליטיים. באחד העימותים הנוכחיים הוא התפרץ על הנציג של המועמד הדמוקרטי, ואף דרש שיירו באיש. סלוגן הבחירות שלו הוא "אני ארגיע אותם!"
בוגדאנוב גם הוא אינו נטול קוריוזים. למעשה הוא משמש כקוריוז המרכזי של הבחירות הנוכחיות, למרות שהתחרות השנה קשה. מדובר במועמד בעל קארה מתולתל, שרץ על משבצת הדמוקרט משום שהדמוקרט האמיתי, קאסיאנוב, הוצא מהמרוץ באמתלת זיופי קולות. בתשדירי הבחירות שלו, שמצולמים במצלמה ביתית, הוא מדבר בעיקר על עצמו. במהדורות החדשות הוא מוזכר בעיקר בהקשר אחד: כחבר ב"בונים החופשיים", מסדר ששנוא במיוחד על הרוסי הטיפוסי.
אחרי הבחירות נודיע לכם למי הצבעתם
כשמדברים היום (א') על הבחירות, הנימה הרווחת היא חשש מאחוז הצבעה נמוך שיפגום בלגיטימיות של הנשיא הצפוי להיבחר, מדבדב. לכן המפרסם הגדול בקמפיין הזה הוא דווקא הוועדה המרכזית לבחירות, שמפמפמת את האירוע כמו משוגעת כדי להעלות את אחוז ההצבעה. במסע התעמולה הזה, שעלה 220 מיליון רובל (כ-9 מליון דולר), יום הבחירות מכונה "החג הראשון של האביב" וסמלו הוא סמל V בצבעים של דגל רוסיה.
"יש כמות עצומה של מודעות מטעם הוועדה בכל אמצעי תקשורת אפשרי", מספר נוסיק. "אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה מודעות בכל פינה במוסקבה: פוסטרים, בילבורדים, מודעות באינטרנט, תשדירים עם הרבה מאוד כוכבי בידור וספורט. זה אומר שמישהו דאג שהמסר יגיע לכל אחד. דואגים שאנשים יגיעו לקלפי, לא אכפת
להם במי יצביעו כי יודעים היטב שאלה שיגיעו - יצביעו נכון".
יש כלי תקשורת שמוחים נגד המצב?
"ה'ניו יורק טיימס'".
וברוסיה?
"יש אתרים, יש עמודי דעות, יש ביקורת על כך שאין מאבק של ממש. לפעמים גם בטלוויזיה ניתן לשמוע מלה על כך שאין אג'נדה אמיתית. יש מי שקורא שלא להצביע כי עושים מאיתנו צחוק, אבל 80 מיליון לא ילכו גם ככה להצביע, כי אין טעם. כמו בברה"מ שכל פעם שהיה לה מנהיג חדש נודע לעם על המנהיג אחרי שכבר מונה ולא לפני כן, אותו דבר עם המועמד מדבדב - נודע לנו שנצביע עבורו".
ולפחות את התוכנית המדינית שלו מציגים בתקשורת?
"הוא ימשיך את 'תוכנית פוטין', שהומצאה כסיסמת בחירות של פוטין. בבחירות האלה אין נושאים שעומדים על הפרק. גם בלילה בו נבחר ולדימיר פוטין לנשיאות רוסיה בפעם השנייה, גבר סיפור על שריפה באולם תערוכות מרכזי במוסקבה בצורה מוחלטת ובולטת על העובדה שנבחר נשיא לרוסיה. הסיפור של הבחירות ברוסיה זה שאין סיפור. בבלוג שלי כתבתי שיש קונצרט של זמר טוב מאוד שמתחיל ב-21:00 ביום א', אז שאותם אנשים שאדישים לגורל של מולדתנו יבואו לאותו קונצרט ו'לא ידעו' מי נבחר לנשיא רוסיה. לא נורא, הרי עשרות קומנטרים בחדשות כבר קבעו שמי שייבחר, יהיה הבחירה הנכונה".
