האם אנחנו שותים דלק?

זיהום מי התהום מתחנות דלק הפך באחרונה לבעיה הולכת ומדאיגה, נוכח נתונים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

על פי נתוני משרד הבריאות, למעלה מ-11 אחוזים מקידוחי מי השתייה במחוז תל אביב נמצאו מזוהמים במרכיבי דלקים. יתרה מזאת: כמעט כל קידוח שנעשה בתוואי הרכבת התחתית העתידית של תל אביב ונבדק למרכיבי דלק - הצביע על זיהום חמור בדלקים, שמקורו הכמעט וודאי הוא תחנת דלק סמוכה.

במשרד להגנת הסביבה ציינו כי זיהומים התגלו בלמעלה ממחצית מ-120 תחנות הדלק בתחום שיפוט מחוז תל-אביב. "רובן מזוהמות ונמצאות בהליכים של ביצוע סקרי קרקע או הליכי שיקום. המצב גרוע מאוד", אמר ל-ynet עמיר אשד, סגן מנהל מחוז תל-אביב במשרד, "אנחנו מדינה מפגרת בנושא הזה".

ליטר דלק יכול לזהם מיליון ליטר מי תהום

פוטנציאל הזיהום הסביבתי של תחנות דלק הוא עצום. ליטר דלק שמחלחל לאדמה ומגיע לשכבת מי התהום יכול לזהם כמליון ליטר מי תהום. עד כמה רחבה התופעה? את זה קשה לדעת שכן עד לפני עשור שנים לא היה בישראל חוק המסדיר את פעילותן הסביבתית של תחנות הדלק. המשמעות היא שבמשך עשרות שנים לא פיקח איש על פעילות התחנות הרבות, לא בדק את תחזוקת התשתיות ולא ידע על דליפות או תקלות.

בישראל פועלות כ-1,500 תחנות דלק, מהן כ-850 תחנות דלק ציבוריות וכן כמה מאות תחנות דלק פנימיות - בבסיסי צה"ל, במפעלי תעשייה, בקיבוצים ובמושבים. בתחנות הציבוריות בלבד מאוכסנים על-פי ההערכות כ-100 אלף מטרים מעוקבים של דלק מסוגים שונים, במיכלים תת-קרקעיים.

עד שנחקקו התקנות למניעת זיהום מים (תחנות דלק) בשנת 1997, לא היו מחויבות התחנות לבצע בדיקות שוטפות ולהעביר את נתוניהן למשרד להגנת הסביבה.  החוק שחוקק מחייב אמנם את התחנות לבצע ניטור ובדיקות אטימות, אולם הנושא נותר סבוך.

החשד: זיהום מי תהום ונחל

המקרה האחרון שמדגים את הבעיה קשור לתחנת הדלק "פז הירקון" שבצפון תל אביב. התחנה חשודה כי גרמה לזיהום מי התהום ונחל הירקון הסמוך לה. בדיקות שביצע המשרד להגנת הסביבה גילו באזור התחנה ריכוזים חריגים של תרכובות TPH שמקורן בדלקים, וכן ריכוזים חריגים של בנזן - אחד ממרכיביו הרעילים ביותר של הדלק, שזיהומו נודד במהירות והנזק ממנו לעתים בלתי הפיך.

לצד זה התגלה זיהום במי הנחל ובקרקע, ובמשרד חושדים כי הזיהום הגיע למי התהום באזור בשל העובדה כי באזור זה מי התהום אינם נמצאים בעומק רב. 

"הזיהום כבר התגלה ועתה אנחנו פועלים על מנת לאמוד את גודלו ועל-מנת לוודא שהתחנה היא המקור לפגיעה", אמר אשד. הוא ציין כי בימים אלה מתבצעים בתחנה קידוחי ניטור מיוחדים על מנת לבחון את היקף הפגיעה וכי "הסבירות שהזיהום נגרם מפעילותה של תחנת הדלק - הינה סבירות גבוהה".

ועם זאת, במחוז תל-אביב ציינו כי לפי שעה הגורמים האחראיים על איכות הסביבה בתחנה משתפים פעולה עם אנשי המשרד, ולכן אין בכוונתם לקיים לבעלי התחנה שימוע.

פעילות השיקום: שבע תחנות בחודש

בשנים האחרונות ביצע מחוז תל-אביב במשרד למעלה מ-60 סקרי קרקע בתחנות דלק - פעולה המתבצעת רק לאחר שהתגלה חשד לזיהום באזור. בשנת 2001 אף נסגרה תחנת דלק בדרך קיבוץ גלויות בתל-אביב, בשל היקפי הזיהום המאסיביים שהתגלו בה. לצד הקנס הגבוה שקיבלה, התחייבה התחנה לבצע במתחם תוכנית שיקום לתשתיותיה ולשקם את הקרקע ומי התהום שבאזורה.

במשרד להגנת הסביבה משקיעים בתקופה האחרונה משאבים רבים בנסיון לאמוד את היקפי הנזק שנגרם מהפעילות רבת השנים של התחנות, ובמאמץ לשקם את המים והקרקע הפגועים בסביבתן. לאחרונה נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בין המשרד לבין חברות הדלק, במסגרתם התחייבו התחנות לבצע בעצמן סקרי קרקע, ולגבש תוכניות שיקום לאזורי פעילותן.

"בכל חודש אנחנו עובדים עם שבע תחנות חדשות", מסביר אשד ומסכם: "אנחנו כרגע במתקפה נגדם כרגע והם מבינים שאין להם ברירה".

מחברת "פז", המפעילה את התחנה בגשר הירקון, נמסר בתגובה: תחנת ירקון הינה תחנה ותיקה הנמצאת ברשימת התחנות לגביהן מתבצעת תוכנית העבודה המשותפת לפז ולמשרד להגנת הסביבה. במסגרת התוכנית לבדיקה ושיקום קרקעות, התבצעו במהלך השנה שעברה - וימשכו גם השנה - סקרי קרקע ופעולות שיקום על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורשות המים בהיקף של עד 12 מיליון שקלים.

בעקבות ההודעה על כתם הדלק - שטרם הוכח כי מקורו בתחנת פז הירקון - קיבלנו הנחיות מפורטות מהמשרד להגנת הסביבה ומרשות המים, ונפעל על פיהן".