שתף קטע נבחר
 

ביקורת משחק: Silent Hill Origins - רק למעריצים

חובבי משחקי Silent hill אולי ימצאו הרבה פרטים מעניינים על הסדרה האהובה עליהם ב-Origins, אבל השחקנים המזדמנים ימצאו פחות עניין במשחק החדש

בדומה לאחיו ה"גדולים", Silent Hill: Origins הוא משחק אימה-פעולה מגוף שלישי שנותן דגש גם על פתירת חידות בסגנון קווסטים. גיבור המשחק, נהג המשאית טרוויס, יכול לעבור בין העולם האמיתי לעולם מקביל, מסויט הרבה יותר, ע"י מגע במראות. העולם המקביל מלא במפלצות מוזרות ומפחידות, כמיטב מסורת Silent Hill, וכדי להילחם בהם אנו יכולים להצטייד בשלל כלי נשק, רובם מאולתרים. אך הקרבות עצמם מונוטוניים ולא מהנים כלל.

 

בעוד שערכי ההפקה הם מהטובים שראיתי על ה-PSP, עם אפקטים מיוחדים כמו גירעון של התמונה, טקסטורות באיכות גבוהה, אויבים שבאמת נראים (ונשמעים) מפחידים וסאונד מצמרר, המשחקיות עצמה לוקה בחסר. תנועת מצלמה לא נוחה, ניהול המלאי מגושם, שיטת השמירה גרועה ומערכת הקרבות לא מהנה כלל.

 

חובבי הסדרה ימצאו אזכורים רבים למשחקים שהם מכירים ואף תפירת קצוות פרומים מעלילות המשחקים ההם, ובשבילם המשחק מומלץ, אך שחקנים אחרים שלא בקיאים בעולם Silent Hill יתקשו למצוא סיבה אמיתית להמשיך ולשחק בו.

 

 

אימה בדרכים

מאז צאתה של ה-PSP, הקונסולה הניידת של Sony, היא נמצאה בתחרות מתמדת מול ה-DS של נינטנדו. פעם אחרי פעם, כושלת הקונסולה הזו בניסיון להדיח את ה-DS מכס המקום הראשון. את הבכירים בסוני העסק הזה מסתכל, כי מבחינה טכנית זה אמור להיות נוקאאוט הפוך: מסך איכותי במיוחד, מקשים נוחים, גרפיקה בליגה אחרת ואפשרות לראות סרטים ולשמוע שירים – מה עוד צריך? פעם אני עוד אכתוב כתבה למה לדעתי ה-PSP לא מצליחה להתרומם באמת ולהוות תחרות אמיתית ל-Nintendo DS. באותה כתבה עתידית, אני כבר יודע על משחק אחד שיופיע כדוגמא לאחת מהטענות – Silent Hill: Origins.

 

הטענה שלי תהיה שיותר מדי משחקים ל-PSP מיועדים לקהל ששיחק כבר במשחקים אחרים על ה-PlayStation ועכשיו רוצה עוד מאותו הדבר, אבל בגרסה ניידת. כל זה טוב ויפה, אך מכיוון שלא יעלה על דעת המפיצות להוציא משחק שמקדם את עלילת הסדרה (בין אם מדובר ב-GTA או ב-Silent Hill), שמיועד אך ורק לקונסולה ניידת עם פופולאריות מוטלת בספק, הם מסתפקות בהכנת משחקי Prequel שלמעשה "דורכים במקום" מבחינת העלילה. Silent Hill: Origins הוא בדיוק משחק שכזה.

 

 

חוזרים למקורות

גיבור המשחק הוא טרוויס גריידי, נהג משאית שנוהג בערפל כבד וכמעט פוגע בנערה שהולכת על הכביש. כשהוא עוצר ויורד כדי לחפש אותה היא נעלמת במהירות אל תוך הערפל. טרוויס לא מתייאש ומנסה לעקוב אחריה עד שהוא נתקל בבית שעולה באש ושומע צעקות מבפנים.

 

Vgames

תוך הקרבה עצמית הוא נכנס פנימה ומציל מתוך האש ילדה מלאת כוויות. חנוק מעשן, הוא מתעלף, עם הילדה בידיו, ברחבת הכניסה לבנין. כשהוא מתעורר הוא מוצא את עצמו על ספסל מחוץ לבית החולים המקומי. במקום לכעוס על אלו שהניחו אותו שם, הוא נכנס לבית החולים כדי לבדוק מה שלום הילדה, אך למרות ממצאים שמוכיחים שהיא הייתה שם, צוות הבית-חולים מתכחש לקיומה.

 

מכאן בעצם מתחיל המסע של טרוויס לגלות מה עלה בגורלה של הילדה שהציל, ובדרך, אם אפשר, הוא גם יגלה כמה דברים על העבר הטראומטי שלו עצמו. העיירה בה הוא נמצא, אם לא ניחשתם עד כה, היא Silent Hill שלפני עלילת המשחק הראשון בסדרה. חובבי הסדרה בוודאי מחככים את ידיהם בהנאה: בית החולים? הצוות הרפואי? אנחנו מכירים אותם כבר! מעניין איזה פרטים חדשים נגלה עליהם ובכלל על כל העיירה... לעומתם, התגובה הראשונית של שחקן PSP ממוצע תהיה קצרה בהרבה: אה?

 

מה לעשות, עלילה כל כך מופרכת פשוט מוציאה את כל החשק להתקדם. למי איכפת מהילדה המסריחה הזו? בכל פינה יש דברים אפלים ומגעילים, בואו נתפוס את הרגליים ונעוף מפה כבר! אבל לא, טרוויס מתעקש להתעלם בצורה מוחלטת מהעובדה שהוא כמעט "שוחה" בדם קרוש ומרביץ ליצורים שאפילו בפינה מוארת לא הייתי רוצה לפגוש, וזאת רק כדי לברר מה קורה עם ילדה שהוא בכלל לא יודע את שמה. אני לא יודע מה אתכם, אבל אותי זה לא שכנע. ובכלל, האינסטינקט הראשוני שלי בתחילת המשחק היה לעלות בחזרה למשאית ולנסוע, אבל למרבה הצער, זו כלל אינה אופציה.

 

 

כמו במקורות

בדומה לאחיו ה"גדולים", Silent Hill: Origins הוא משחק אימה-פעולה מגוף שלישי שנותן דגש גם על פתירת חידות בסגנון קווסטים. טרוויס יכול לעבור בין העולם האמיתי לעולם מקביל, מסויט הרבה יותר, ע"י מגע במראות רגילות כמו בשירותים וכדומה.

 

חלק מהחידות משתמשות ביכולת המעבר בין העולמות המקבילים ושילוב בין החפצים שאנו מוצאים בהם כדי להתקדם, כשלרוב מדובר במציאת המפתח המתאים. כצפוי, העולם המקביל מלא במפלצות מוזרות ומפחידות, כמיטב מסורת Silent Hill, וכדי להילחם בהם אנו יכולים להצטייד בשלל כלי נשק, רובם מאולתרים (סכיני ניתוח, טלוויזיות קטנות, בקבוקי זכוכית וכו'), אך גם כמה "רציניים" יותר.

 

בעוד שערכי ההפקה הם מהטובים שראיתי על ה-PSP, עם אפקטים מיוחדים כמו גירעון של התמונה, טקסטורות באיכות גבוהה, אויבים שבאמת נראים (ונשמעים) מפחידים וסאונד מצמרר, המשחקיות עצמה לוקה בחסר. יש פה את כל הבעיות הנפוצות של משחקים בז'אנר הזה על ה-PSP: תנועת מצלמה לא נוחה, ניהול מלאי מגושם, מסכי טעינה תכופים ומערכת שמירות מטומטמת (כל כך קשה לעשות שמירה אוטומטית על כל התקדמות?!). חובבי הסדרה אולי התרגלו, אבל לאדם מן השורה זה בהחלט יציק.

 

וזה מביא אותנו לבעיה האחרונה – רמת הקושי. שוב, ייתכן ושחקנים מנוסים של הסדרה יאהבו את האתגר, אך לי היה נדמה שהמשחק פשוט מעיק מדי בתחומים רבים. בין אם מדובר בחידות לא ברורות ולא הגיוניות, ובין אם מדובר באויבים שצצים מחדש כל הזמן ומכריחים אותנו להילחם בהם שוב ושוב. וכשמערכת הקרבות מסורבלת ולא כייפית, ומנגנון השמירה מכריח אותנו לחזור בכל פעם לנקודת שמירה מרוחקת כדי להמשיך, ההנאה מהמשחק הולכת ופוחתת מהר מאוד.

 

 

השורה התחתונה - רק לשחקנים ותיקים

Silent Hill: Origins מיועד לקהל מסוים מאוד: בעלי PSP ששיחקו ואהבו את סדרת Silent Hill. שחקנים אלו ימצאו אזכורים רבים למשחקים שהם מכירים ואף תפירת קצוות פרומים מעלילות המשחקים ההם. בשבילם Silent Hill: Origins הוא מתנה נהדרת.

 

לעומתם, כמו שאפשר לנחש, שחקן ממוצע שמעולם לא נגע באחד ממשחקי Silent Hill ימצא את כל העסק משעמם ומאכזב בהרבה, אלא אם הוא מוכן לסלוח לכל המגרעות ולו כדי לקבל קצת עור ברווז באמצע הנסיעה ברכבת.

 

הטוב: מפחיד, כולל איזכורים מעניינים למשחקים אחרים בסדרה, גרפיקה וסאונד נהדרים.

 

הרע: עלילה מטופשת, מערכת קרבות גרועה, מצלמה בעייתית. 

 

והבקשה: אפשר לקבל כפתור Quick save?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים