"עלייה בדיווח על תקיפה מינית אחרי פרשת קצב"
מאז דחה בית המשפט את העתירות נגד הסדר הטיעון בעניינו של הנשיא לשעבר, משה קצב, נרשמה במרכזי הסיוע עלייה במספר הפניות. לדבריהם, הביקורת הציבורית מעודדת את הנפגעות להתלונן - אבל לא במשטרה
מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית דיווחו היום (ה') על עלייה של 25 אחוזים במספר הפניות מאז החליט בית המשפט העליון לדחות את העתירות ולקבל את עיסקת הטיעון במשפטו של הנשיא לשעבר, משה קצב. להערכת מרכזי הסיוע, האווירה הציבורית נגד עיסקת הטיעון ותחושת ההזדהות עם הנפגעות, הם שהביאו נפגעות נוספות לפנות ולדווח.
איגוד מרכזי הסיוע דיווח כי בעשרת הימים שקדמו להחלטה בענייניו של קצב, התקבלו 288 פניות חדשות בשבעת מרכזי הדיווח. בעשרת הימים מאז ההחלטה התקבלו 386 תלונות. הנפגעות מביעות תרעומת על ההחלטה ומבקשות אוזן קשבת.
שירה רוזנקרנץ, מתנדבת במרכז הסיוע בתל אביב, הייתה במשמרת ביום בו הכריע בג"ץ בעניינו של קצב. לדבריה, באותו יום התקבלו שני סוגים של שיחות - שיחות מאנשים שחוו פגיעה ושיחות מאנשים שביקשו להביע מחאה. "מצד אחד, היו הרבה פניות מאנשים שרצו לברר האם יש פעילות מחאה. מצד שני, קיבלתי הרבה טלפונים מנשים וגברים ששיתפו אותי בתחושות בדידות", סיפרה רוזנקרנץ. "האחרונים חשו שנשארו לבד במערכה קשה, שגם כך הם צריכים להתמודד עם המצב בכל יום ובכל לילה וכעת הם נמצאים במצב של דרך ללא מוצא", הוסיפה.
העלייה במספר הפניות למרכזי הסיוע אינה מעידה בהכרח גם על עלייה במספר התלונות במשטרה. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, טל קרמר-ודעי, אמרה כי "עסקת הטיעון ממחישה את הפער בין חוק לצדק". לדבריה, אחת הנשים שפנתה למרכז התלבטה אם להגיש תלונה על גילוי עריות שעברה בילדותה. ביום ההכרעה של בג"ץ החליטה כי לא תעשה זאת.
"חשוב שציבור נפגעות ונפגעי התקיפה המינית יקבלו סעד, מזור ונחמה לא רק מארגונים כמו שלנו האמונים על סיוע, אלא גם הכרה מהמדינה והממסד", אמרה קרמר-ודעי. נשים שהוטרדו במקום עבודתן וזכו ליחס מזלזל מצד ההנהלה, אמרו כי אינן מתכוונות להגיש תלונה במשטרה משום שאיש לא יקשיב להן. התחושה לאחר קבלת עיסקת הטיעון בעניינו של קצב היא שאין טעם להתלונן - לא במקום העבודה ולא ברשויות.