להיות נחמדים לסביבה: איך למחזר את המחשב
איכות סביבה זו דרך חיים - או שתשנו הרגלים, או שתמשיכו לזהם. כשמדובר על המחשב שלכם, זה אומר לנהוג נכון לאורך כל הדרך: החל מקנייה נבונה, דרך שימוש חכם וכלה במיחזור חלקים. זה פחות מסובך ממה שאתם חושבים
מה כבר יכול להיות גרוע כל-כך במחשב? בינינו - הוא הרי לא פולט גזי-חממה, לא מזהם מי תהום, ולא מייצר פסולת רדיו-אקטיבית. השימוש במחשב כרוך, כמובן, בצריכה מסויימת של חשמל, אבל הרבה פחות מאשר תנור אפייה או מזגן. והדפסה אמנם מבזבזת נייר, שמיוצר כידוע מעצים, אבל אתם ממילא לא מדפיסים כל-כך הרבה. אז מה קשור המחשב שלכם להתחממות כדור-הארץ?
אבל המציאות קצת יותר מורכבת. המחשב התמים שלכם עלול לגרום לאורך מחזור חייו - ובעיקר אחריהם - הרבה נזק סביבתי, אם לא תנהגו בו נכון. בכתבה הזו נסביר מדוע, וכיצד תוכלו לשפר. לא נלמד אתכם את כל התורה הירוקה על רגל אחת, אבל נעזור לכם להתחיל לתרום את תרומתכם לדבר הכי חשוב בעולם כיום - שהוא ימשיך להתקיים.
יותר מסוכן ממה שנדמה
נתחיל בזה: ייצור של שבב אחד קטן, שמשקלו גרמים בודדים, מבזבז עשרות ליטרים של מים ומייצר עד 2 ק"ג של פסולת תעשייתית. זה לפני שהבאנו בחשבון את האנרגיה הדרושה כדי להשיט את השבב הזה לסין, ואז חזרה אליכם, כחלק ממחשב.
המחשב השלם והחומרה שמקיפה אותו, מורכבים מהרבה שבבים כאלה, והרבה חלקים אחרים. הם עשויים לכלול 10-30 ק"ג של מתכות, פלסטיק, זכוכית וחומרים קרמיים. בתוכם, תמצאו מגוון מאלף של מתכות כבדות וחומרים מסוכנים אחרים - כספית, עופרת, זרחן, בריום, כרום, ניקל, קדמיום, PVC ועוד ועוד.
כשהמחשב נזרק לאשפה הם נפלטים לתוך הקרקע, מתרכבים עם חומרים אורגניים, מזהמים את הקרקע ומי התהום ומגיעים לנחלים ולים. החומרים הללו, שגורמים נזק למוח, לעצבים ולאיברים פנימיים, וחלקם מסרטנים, מצטרפים לשרשרת המזון ומגיעים לצלחת שלנו.
וכל זה קורה בלי שהשתמשתם במחשב בכלל.
כמו תמיד באקולוגיה, המוטו שצריך להנחות אתכם הוא RRR, ר"ת של Reduce, Reuse, Recycle (צמצום, שימוש חוזר, מחזור). אם תאמצו ותיישמו את המוטו הזה, ותעודדו אנשים סביבכם ואת מקום העבודה שלכם לנהוג כמותכם, תוכלו כולכם לעזור להגן על הסביבה, לשפר את איכות החיים שלכם, לעזור לאנשים אחרים וגם לחסוך קצת כסף.
שימוש חסכוני בחשמל
לא צריך לזלזל גם בצריכת החשמל של המחשב. בראייה סביבתית, לויכוח המסורתי של לכבות-או-לא-לכבות יש תשובה ברורה: כבו. כבו את המחשב, המסך, המדפסת, הרמקולים וכל ציוד חומרה בו אתם משתמשים, ברגע שהשימוש מסתיים. וזה נכון גם לטלוויזיה, DVD, Media Center, וכל מכשיר חשמלי אחר.
נכון, רוב המכשירים הללו עוברים מעצמם למצב המתנה (StandBy) כשאינם בשימוש, וצריכת החשמל שלהם צונחת לוואטים בודדים. מצד שני, הוואטים הבודדים מכל המכשירים מצטברים ומגיעים במשק בית ממוצע לעשרות בשעה, מאות ביממה, רבבות בשנה. רק תחשבו מה קורה בארגון גדול.
נכון לכתיבת שורות אלה, האתר Blackle.com טוען שחסך לאנושות 465 אלף וואט ואת גזי החממה שנובעים מהם, בזה שהקיף את חלון החיפוש (מבוסס-Google) ברקע שחור במקום לבן (הצגת הצבע השחור צורכת פחות חשמל מהצגת לבן, באופן טבעי). לא היינו חותמים על הנתון הזה, אבל אין ספק ששימוש נבון בהגדרות ניהול ההספק של
ואגב, כדאי לדעת שבמקרה של הפסקת חשמל מצב StandBy, לא יגן על המידע שלכם, ולכן עדיף לעבור למצב שנת חורף (Hibernate), שמאחסן את המידע לדיסק ומכבה את המחשב לגמרי. תוכלו להשתמש בו מהגדרות ניהול ההספק, או ללחוץ על מקש Shift כשחלון כיבוי המחשב מוצג.
צרכנות ידידותית לסביבה
תוכלו לחסוך הרבה יותר חשמל אם תקנו נכון. עיון קצר במפרט של המוצר, ילמד אתכם על הבדלים של עשרות אחוזים בין מוצרים דומים לכאורה, גם במצב רגיל וגם במצב המתנה. תמיד מומלץ לחפש את סמל ה-Energy Star, שמעיד שהמוצר עונה על התקן האמריקני הרלוונטי. רוב יצרני המחשוב הגדולים מציעים מוצרים שעונים לתקן. כך זה למשל בחלק מהמוצרים של HP, Dell, לנובו ו-LG, ובכל מוצרי Apple מזה שנים.
באירופה, אגב, כל מוצרי החומרה ידידותיים לסביבה מזה כשנה וחצי, גם מבחינת צריכת החשמל וגם מבחינת החומרים מהם הם עשויים. יצרני המחשוב והאלקטרוניקה במדינות האיחוד כפופים היום לתקנות מיוחדות של מנהלת ה-WEEE (Waste of Electrical and Electronic Equipment), שמטילות עליהם בין השאר גם את האחריות למיחזור מוצריהם בסוף מחזור החיים שלהם.
סין, שמייצאת הרבה לאירופה, אימצה את התקנות הללו. יפן, וחלק ממדינות ארה"ב שבהן החקיקה הסביבתית היא פנים-מדינתית, העבירו חוקים דומים. ישראל קצת פחות מתקדמת, ולכן חלק גדול יותר מהאחריות מוטל עליכם ובהמשך הכתבה נגיע גם לזה. בינתיים, אם אתם קונים מסך חדש לכו על LCD (20-40 וואט במקום 100-200 ב-CRT).
הדפסה ידידותית לסביבה
השימוש במדפסת בעייתי מבחינה סביבתית, ביותר מדרך אחת. ההדפסה מבזבזת נייר, הדיו והטונר מכילים חומרים רעילים שאינם מתפרקים, תהליך ההדפסה צורך חשמל רב, והפעלת המדפסת מסביב לשעון צורכת אפילו יותר חשמל.
זה לא הכל. מחקר שפרסם באוגוסט אשתקד צוות חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד האוסטרלית, מצא שהשימוש המשרדי במדפסות לייזר מזהם את האוויר בחלקיקי חומר זעירים ("ננו-חלקיקים", גופים זעירים שגודלם 1/100-1000 מעובי שערת אדם) בשיעור גבוה פי חמישה מהאוויר שליד כביש ראשי.
אף אחד לא יודע לומר עדיין מהם הנזקים של זיהום כזה, אבל ברור שהנזק הסביבתי הנובע משימוש במחסניות דיו וטונרים הוא גדול, ולו בגלל שהמחסניות עצמן עשויות פלסטיק שאיננו מתכלה.
מה אפשר לעשות? הרבה דברים: לאוורר היטב את החדר שבו המדפסת נמצאת, אבל גם פשוט להדפיס פחות. וכשכבר מדפיסים, להדפיס משני צדי הדף, להשתמש במצב הטיוטה/Economy של המדפסת, להשתמש בדיו/טונר ממוחזר, ולשלוח את המחסניות הריקות למחזור. חלק מהמשווקים יעניקו לכם אפילו זיכוי כספי עליהן, וישנן הרבה חברות שמתמחות במחזור מחסניות (רשימה באתר המשרד להגנת-הסביבה).
משדרוג ועד מיחזור
בהסתכלות כוללת על מחזור החיים של המחשב, הגישה הכי בריאה היא זו: שדרגו במקום להחליף, מחזרו במקום לזרוק, ותמיד נסו להשאיר את הציוד הישן בשימוש. יש הרבה אנשים שישמחו על המחשב הישן שלכם יותר מכפי שאתם מדמיינים. תוכלו לתרום אותו לילדים חולים דרך עמותת תללי"ם, למשפחות נצרכות דרך הגמ"ח הירושלמי עזר-יוכבד (02-5387329), לקשישים בעזרת מועדון רוטרי כפר-סבא ואלו רק דוגמאות - כמעט כל מתנ"ס, עמותה ומלכ"ר ישמחו לשמוע שיש לכם מחשב ישן בשבילם, בעיקר אם הוא תקין.
מוצרים במצב של אובדן מוחלט, מה שקרוי "טוטל-לוס", כדאי למחזר, כי הזיהום שהם מייצרים הוא עצום. הכי גרועות הן הסוללות, של טלפונים סלולריים ומחשבים ניידים (ישנם היום מיכלי איסוף מיוחדים בכמעט כל חנות צילום או אלקטרוניקה). אבל באופן כללי יותר, פסולת אלקטרוניקה היא צרה צרורה - בארה"ב בלבד מדובר היום על למעלה מ-70 אלף-טון פסולת לשנה, מהם אחוזים בודדים ממוחזרים.
דווקא בתחום הזה חל בישראל שינוי חיובי בשנים האחרונות. הרבה עיריות ורשויות מקומיות מפעילות מרכזי איסוף מיוחדים לפסולת אלקטרוניקה, וישנן חברות פרטיות שאפשר למסור להן את הפסולת למחזור (רשימה באתר של המשרד להגנת-הסביבה). חברה בשם סנונית, שקמה לאחרונה, מתמחה במיחזור חומרה ומוצרי חשמל קטנים ומפעילה ברחבי-הארץ מספר נקודות איסוף לציבור הרחב. פרטים, כולל שמות של אנשי קשר, אפשר למצוא באתר החברה.
