להט דתי לטשטוש המציאות
בכל רבדיה של החברה הדתית מעדיפים להסתיר פרשיות מין והתעללות מינית, כדי לא לפגום ברושם חיצוני. זה בדיוק המקום בו חייבים לעשות חשבון נפש
מה הקשר בין פרשיית הקלטת של החזן בבית הכנסת הגדול, התנהלות בתי הדין הרבניים בארץ, ישיבתה של ש"ס בממשלה שלא תואמת את השקפת עולמה ועוד דוגמאות בהן הדת מהווה אצטלה לראשי הפושעים? בכולן אנשי הדת נדבקים יותר ויותר בתחלואי העולם כולו: טשטוש פשעים, הסתרת מעשים וטאטוא הבעיות הדורשות טיפול פומבי מתחת לשטיח.
הנה התפוצצה לה פרשייה אודות חזן שמתלונן על ניסיונות סחיטה של בחורה שנשלחה ממשרד חקירות פרטי נחשב כדי להכשילו. הוא טען כי פיתתה אותו, צילמה מפגשים פרטיים ביניהם וניצלה מערכת יחסים של מורה-תלמידה לצורך פגיעה במעמדו כחזן ראשי והדחתו מתפקידו. החזן כשל במעשיו, ודאי היה מעורב בפרשייה עם אותה בחורה לאחר שהחלה לפתות אותו, ובוודאי שקלטות ובהן תיעוד הרומן ביניהם אינן משקרות.
העניין הוא שכיום, בלי כל בושה, מתחבא החזן תחת סינריהם של אנשי ההנהלה, שמן הסתם מאוד קשורים אליו. אין כל הודעה רצינית שלו בנושא. חרושת השמועות בנוגע לזהותו לא מצליחה להסתיר באיזו דמות חשובה מדובר.
חזן גדול הוא "סלב" בעולם החרדי, עד כדי כך. הוא אומן. חייו, כשל כל בוהמיין, רצופי ריגושים, הופעות, נסיעות לחו"ל ונשים יפות מרחבי העולם שנופלות לרגליו. ואולם ברגע שצצות נגדו האשמות כאלה, לא ייתכן שימשיך לכהן כשליח ציבור בבית הכנסת. לא יתכן שיישא תפילה מרגשת לזכר הנרצחים בישיבת מרכז הרב יממה לאחר הפיגוע, כשבני משפחתו ודאי פוכרים את ידיהם במבוכה בביתם. לא היה ראוי להעמידו ליד התיבה עד שיתברר הנושא.
אלא שאצל בכירי הדת, עדיף להתעלם מהפרשה, להתנהג כאילו לא היו דברים מעולם ולו רק כדי לשמוע עוד כמה פסוקים מרגשים בתפילה. נדמה כי כשמדובר בהצגה כנגד מבוכה, ההצגה קודמת לכל, גם אצל הדתיים.
אדרבא, יקום אותו חזן, יספר את סיפור המקרה ויכריז כי כל עוד הוא חשוד בהתנהלות בלתי הולמת, הוא מדיר רגליו מבית הכנסת. כך נוהג אדם שהוא דמות לא רק אמנותית אלא גם מוסרית וחינוכית. כך נוהג מנהיג. נדמה לי כי בילדותי היו מרננים על חזן שהוא מעין "נער שעשועים", זמר הממלא את זמנם של הבאים כדי שיתרגשו מהתפילה. אולי יש אמת מסוימת בדברים, וייתכן כי הכל נכון, כשבמקום לנהוג בבגרות הוא ממשיך בשירתו תוך טאטוא החשדות מתחת לשטיח האדום של בית הכנסת הגדול.
כך נוהגים היום ברמות שונות בכל תחומי הדת: פטרונינו מבקשים מילדים שעברו התעללות בבית למלא פיהם מים ולא להתמרד נגד התוקפנים. משפחות דתיות מעדיפות להתנתק מכל מי שמבקש לחשוף פשעים מבית ולו רק כדי שלא ידעו, שלא יחשדו, שלא יבינו שפעלה מערכת כיסוי שקרית במשך שנים רק לשם יצירת הרושם החיצוני.
בזמנו כתבתי על מכתב התמיכה של הרב טאו בנשיא קצב כשנחשפה פרשיית המין על שמו. הרב תמך בקצב וטען כי האמת תצא לאור, למרות שידע שיש אמת בחשדות נגדו. אך מבחינתו, העיקר שלא ייראה כאילו מישהו שנתן כבוד לדתיים נפל בחטא כה מתועב.
בתי הדין הרבניים מוכנים לפסוק פסיקות בבקשות לקבלת גט או דמי מזונות באופן לא שוויוני ושובניסטי לחלוטין רק כדי שהחרדים יישנו בשקט בלילה כשהגבר יצא וידו על העליונה. אנו עדים לטשטוש התנהגויות לא מוסריות ולא חוקיות בכל התחומים בחיים הדת, ואין פוצה פה ומצפצף.
אם יש חשבון נפש כלשהו שאנו כחברה דתית צריכים לעשות, הרי הוא שאין זה חשוב אם אנו חלק מהתרבות המערבית הממליכה את האגו ומוותרת על האמת. עלינו לשמור על ערכי מוסר בסיסיים כחלק מהחינוך ומההתנהלות שלנו. בכך אנו נבדלים מחברות אחרות. שכחנו?
מירי סער, עיתונאית, מגישה ופובליציסטית במגזר הדתי לאומי
לפנייה לכתב/ת 
