ברק, אל תאיים עלינו

שר הביטחון אהוד ברק החליט לגייס בחורי ישיבות חרדים הלומדים ב-64 ישיבות חדשות שאינן מוכרות. צווי הגיוס שנשלחו הפתיעו את כולם וגרמו לתסיסה גדולה.

גיוס בחורי הישיבות תמיד מעורר בחברה הישראלית תגובות רגשיות נרעשות. הוא חושף פצע פתוח שטרם נתנו עליו את הדעת. המחלוקות בסוגיה זו הן אולי הגדולות ביותר ובוודאי הרגישות ביותר, וטומנות בחובם פערים חברתיים, אידיאולוגיים ופוליטיים.

מצד אחד החילוניים והדתיים שמתגייסים לצה"ל מוכנים לסכן את חייהם, ומרגישים "פראיירים" כשכל הנטל נופל על כתפיהם. מצד שני, בחורי הישיבות, אלו שתורתם אומנותם, מרגישים שבאמצעות לימוד התורה הם שומרים על קיומו של עם ישראל, שהרי ללא התורה אין ייחוד תרבותי או רוחני לעם שעלול להיטמע בין כלל האומות. החרדים מאמינים שלימוד התורה הוא בעל ערך לא פחות מהגנה פיזית על גבולות המדינה, שהרי לעם היהודי יש קיום גם ללא מדינה, אבל ללא תורה לא יהיה לו קיום כלל.

בנוסף לפער העצום בין השקפות העולם השונות, קיים פער עצום לא פחות באורחות החיים, וגם אותו יש לקחת בחשבון. האם אהוד ברק או הצבא באמת חושבים שניתן לגייס את הבחורים החרדים ללא קיומה של תשתית שתאפשר להם לשמור על אורחות חייהם במסגרת הצבאית, ותעזור להם להשתלב במציאות הרחוקה מרחק רב מזו המוכרת להם? האם הנח"ל החרדי מתאים גם לחרדים מהשורה, או רק לאלה שנמצאים בשוליים וקרובים לקו התפר עם החברה הלא-חרדית?

כיוון שלא נעשה כל דיון ובירור מול המיגזר החרדי בסוגיות אלה, יש תחושה שהמהלך של ברק נועד לעורר רעש יותר מלגייס בפועל את בחורי הישיבות. אם כך, לא ברור מה התועלת שתצמח מצעד פרובוקטיבי זה. לעומת זאת, מאוד ברור מה הנזק שהוא מביא איתו למירקם החברתי השברירי שלנו.

אילו שר הביטחון היה מתכוון ברצינות לשינוי בסטאטוס-קוו הקיים, הוא היה פותח בתהליך של דיאלוג עם נציגי המיגזר החרדי, בו היו מתבררים הצרכים של שני הצדדים והדרכים להגיע להסכמות שכל אחד מהם יכול לחיות איתן בשלום. ההתנהלות החד-צדדית והכוחנית של שר הביטחון לא תביא לגיוסם של בחורי הישיבות אלא רק לעליהום מתלהם ולהעמקת הניכור בין ציבורים שונים בחברה הישראלית.

אני מאוד מקווה שהאזרח הפשוט מבין שדרכו של ברק אינה הדרך הנכונה להתנהל יחד מול איומים מבית ומחוץ. אל לנו להיגרר לפופוליטיקה הרדודה שברק מנסה לשאוב אותנו אליה. לנו ברור שהדרך היחידה להתנהל בתוך קונפליקט היא באמצעות הידברות. רק בדרך זו נוכל לשמור על חברה מתוקנת. כאזרחים החרדים לגורל המדינה, עלינו להשמיע את הקול המתון והשפוי ולא לתת את ידנו להשתלטות של קולות קיצוניים על השיח הציבורי.

עליזה גרשון, מנהלת ארגון "צו פיוס", שמפעיל תוכניות הידברות בין חילונים לדתיים