גבול מצרים: כך נראית גדר בשווי 1.4 מיליארד ש'
עוד בטרם תוכנית ההתנתקות העריכו בכירים בצה"ל, כי גבול ישראל-מצרים ייהפך לנקודת תורפה באורך 236 ק"מ. לצד החשש מפעילות טרור, אזור הגבול מאופיין במסתננים ובהברחות סמים ופרוצות. בעוד שלושה חודשים תחל בניית שני קטעי גדר חכמה שתעביר מידע לצבא. את שאר העבודה יעשה המכשול הטבעי
שר הביטחון, אהוד ברק, ערך במהלך השבוע דיון נוסף בנושא הגדר ובחן מקרוב את התקדמות ההכנות לקראת תחילת העבודות בשטח. בשבועות האחרונים פועל שר הביטחון יחד עם מנכ"ל משרדו, תא"ל (מיל') פנחס בוכריס, על מנת לקדם את הפרויקט במהירות האפשרית. "זה אחד הנושאים המרכזיים הנמצאים על שולחנו", אמרו גורמי ביטחון. בוכריס ערך בימים האחרונים סיור בתוואי המתוכנן ובדק את השטח.
מסתננים, סמים ופרוצות
עוד בטרם יצאו כוחות צה"ל מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות, העריכו בכירים בצה"ל כי הגבול שבין מצרים לישראל, באורך 236 ק"מ, ייהפך לנקודת תורפה מרכזית בכל הקשור לפעילות טרור. החשש המרכזי הוא שפעילי טרור יעשו דרכם מהרצועה למצרים ומשם לישראל, דרך הגבול הפרוץ (ציר ה-ח'). כבר אז היה הגבול למקום פורה לפעילות פלילית, לרבות הברחות סמים ופרוצות, ולצה"ל היה ברור כי לנתיב הפלילי יצטרפו גם גורמי טרור.
גדר ההפרדה בגדה. הופקו לקחים (צילום ארכיון: מאיר פרטוש)
הפיגוע באילת בינואר 2007 היה התממשות ההערכות הפסימיות האלה. בפיקוד הדרום מיהרו מיד לאחר השלמת היציאה מהרצועה, לחלק מחדש את תחומי האחריות של החטיבות המרחביות בגזרה, להוסיף כוחות ואמצעים, ובמקביל הוכנה במערכת הביטחון תוכנית "שעון חול", ששרטטה את הגדר בגבול. מכשול זה, שלא הוקם מעולם, אמור היה לתת מענה משמעותי ואף מציל חיים.
שני קטעים בנויים ומכשול טבעי
התוכנית המפורטת עוסקת בשני קטעים מרכזיים בגבול. האחד בחולות ניצנה, לאורך 70 ק"מ בין כרם שלום לבין חיוואי, והשני סמוך לאילת, לאורך 14 ק"מ בין טאבה לבין נטפים. לקטע זה יתחברו צירי רוחב באורך תשעה ק"מ, על מנת להגיע לגדר. יתר הגבול, מסבירים במערכת הביטחון, מאופיין ממילא במכשול טבעי שמקשה על חדירת מסתננים.
הקטע הצפוני
קטע הגדר באזור ניצנה הוא פועל יוצא של ניתוח חדירת המסתננים בשנים האחרונות. אם ב-2005 נתפסו בגזרה 606 מסתננים, הרי שב-2007 נתפסו 5,619 בני אדם, ובשלושת החודשים הראשונים של 2008 נמנו מעל 2,300 מסתננים. זוהי הגזרה החמה ביותר בגבול, עם 54% מכלל התפיסות.
במשרד הביטחון פועלים על בסיס תוכנית "שעון חול" שהוכנה ב- 2005, ואומרים כי זהו אתגר שלא נתקלו בו בשנים האחרונות. הגדר המתוכננת היא תולדה של הפקת לקחים מהגדרות שנבנו בגבול הצפון וגדר הביטחון בגדה המערבית, והיא אמורה לתת מענה מבצעי ומודיעיני. הכוונה היא להקים גדר "חכמה" שתוכל לזהות מגע באופן מיידי ולשדר איתות לחמ"לים. לפרויקט יתווסף מערך איסוף, יוקמו חדרי פיקוד משותפים ויורחבו מחנות צה"ל.
הקטע הדרומי
"פתרונות יצירתיים לשטח בעייתי"
בשל העובדה שמדובר במקומות מרוחקים בדרום הארץ, עולות סוגיות כמו איתור קבלנים שיוכלו לעבוד בתנאים קשים, באזורים מרוחקים ממקורות מים וחשמל.
בימים אלה עוסקים במשרד הביטחון בתיאום ההקמה עם רשות שמורות הטבע ולומדים את תוואי השטח הנדיר - הררי מאוד באילת וחולי מאוד בניצנה.
"הקמת הגדר בתוואי כזה היא בעייתית ויש ללמוד את השטח", אומרים במשרד הביטחון. "שני הקטעים שונים בגלל הבדלים טופוגרפיים וגיאולוגיים ולכן שקדנו על פתרונות יצירתיים. באזור החולות יוקם מכשול שיידע להתמודד עם תופעת נדידת החולות ובאילת נגיע למצב שבו נבנה גדר שתפגע באופן מינימלי בשמורת הטבע".
לפנייה לכתב/ת 
