לא בבית ספרנו

בעשר השנים האחרונות מלמדת ענת מתמטיקה, הבעה ועברית בבית ספר יסודי במרכז הארץ. במהלך העשור הזה הוציאה מדינת ישראל כמיליארד שקל לצורך מימון שוטף של הטלוויזיה החינוכית, אבל כמה פעמים השתמשה המורה ענת בשירותי הכלי הזה? אפילו לא פעם אחת. "אתה צוחק עלי, נכון?", היא שואלת. "ראית בחינוכית תוכנית כלשהי שמותאמת למערכת השעות הרלוונטית? הטלוויזיה הזו היא פיקציה. אין לי שום סיבה לשלוח את התלמידים לראות משהו כמו 'אנג'לינה בלרינה'. זו תחנה אבודה לגבינו".

לא רלוונטי, כך נראה, הוא הביטוי שהולם יותר מכל את מצבה של הטלוויזיה החינוכית היום. התחנה, שלימדה בעבר מאות אלפי ילדים אנגלית, חשבון ולשון, מציגה היום תכנים כמו תוכנית האוכל 'טעמים' של צחי בוקששתר, הטלנובלה הספרדית 'נשיקות גנובות', 'בנעלי בית' של בן כספית שמארח פוליטיקאים, ו'הכוכב של פטריק', סדרת הרפתקאות אנגלית שכמוה יש בעשרות ערוצים. שום קשר למטרה העיקרית שלמענה הוקמה: התמקדות בתכנים לימודיים.

היו ימים בטלוויזיה. קישקשתא זה שמי

התחנה, שהתחילה לפעול ב־66', משדרת בשלושה ערוצים (ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ הבית 23) וכפופה לכאורה לארבעה גופים: משרד החינוך, רשות השידור, הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. למה לכאורה? כי בפועל הם לא אוכפים את יעדיה, שאת רובם מממן משלם המיסים.

תקציבה השנתי של החינוכית, יחידת סמך של משרד החינוך, עומד על כ־90 מיליון שקל. 12 מיליון שקל מתוכם מגיעים מהכנסות מפרסומות בערוץ 2 ומחסויות שונות. שאר הכסף מגיע מקופת המדינה.

שרי חינוך לשעבר, שהתבקשו על ידנו לצפות במשדרי החינוכית ולהביע את דעתם, חזרו מאוכזבים. "החינוכית הוקמה כדי לאפשר טלוויזיה בלי מסרים מסחריים, שתתאים יותר לנוער וילדים, וזה בטח לא מה שקורה", אומר השר לשעבר יצחק לוי. "מהצפייה שלי עולה שהחינוכית מנסה להיות מסחרית, קונה הרבה תוכניות בחו"ל ולא עונה על יעדיה".

גם שרת החינוך לשעבר, שולמית אלוני, שצפתה בחינוכית במשך יומיים בשבוע שעבר, חוזרת עם דימויים מורבידיים. "זה משעמם עד מוות", היא אומרת. "ראיתי נערים ונערות מתנשקים בספרדית, וזה די הפליא אותי. ראיתי גם פעמיים באותו יום שיעור התעמלות שנראה מצוין לבתי דיור מוגן או לעקרות הבית. זה לא חינוכית ולא לימודית. איך למשל 'ערב חדש' רלוונטית לטלוויזיה חינוכית? 'ערב חדש' נשארת רק כי זה מקום נחמד לדן מרגלית ולחברי כנסת שרוצים להמשיך להופיע בתוכנית".

דינה לניר, מנהלת חטיבת הפקת התוכניות בטלוויזיה החינוכית, מסרה בתגובה: "ועדת שטרן קבעה כי קהל היעד של החינוכית מקיף את כל מגזרי הגיל. עם זאת, לחינוכית יש מספר תוכניות המותאמות למערכת החינוך, ובימים אלה עולות תשע הפקות מקור חדשות, אשר הולמות את ייעודה של החינוכית".

ואילו ממשרד החינוך נמסר: "יעדי הטלוויזיה החינוכית הינם הפקת תוכניות איכות המתמקדות בנושאים המשלימים את צרכי מערכת החינוך ומיועדים לצופים בגילאים השונים של בתי הספר. הנהלת החינוכית פועלת בשיתוף פעולה ליישום מדיניות משרד החינוך, ובתוך כך מפעילה בין היתר תוכניות הכנה לבגרות והרחבה במקצועות שונים".

• הסיפור המלא – בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"