גם בית צריך להיות בריא

"כשהרומאים רצו לבנות יישוב חדש או מקדש באתר בלתי מיושב, הם בדקו תחילה את בריאותם של בעלי החיים בסביבה. זה גם מה שאני עושה", מסביר איליאס מסינאס, אדריכל יווני-ישראלי את השתייכותו לקליקה קטנה המכונה "אדריכלים הוליסטים". "הסירוב של הרומאים לבנות אם נמצאו בעלי חיים חולים באזור, נבע מההבנה שלהם כי בוודאי ישנו משהו בסביבה שמזיק גם לבני אדם, לא?", הוא אומר בפשטות. "יש פה הגיון טבעי. הכל קשור בהכל".

אכן, בכל פעם שנדמה כי הטרמינולוגיה הירוקה הגיעה כבר לשיאה, היא מצליחה להפתיע מחדש. כדי לטשטש את הרושם המנופח שמותיר הכינוי הניו-אייג'י לעיסוקו, ממשיך איליאס להסביר "הכוונה היא לאדריכלות שפועלת בדרגה אחת מעל האדריכלות הירוקה המוכרת. זוהי אדריכלות שלוקחת בחשבון את כל ההיבטים הסביבתיים הכרוכים ביצירת בית – כולל מיקומו בשדות האלקטרומגנטיים של כדור הארץ".

תפיסת העולם של ארגון האדריכלות ההוליסטית ביוון, בו עובדים אדריכלים ומהנדסים, מאמינה כי הבית בו אנו חיים זקוק ליותר ממערכת בקרת אקלים ומערכות חיסכון באנרגיה. בית צריך גם להיות "בריא". "לפני שמתכננים בית צריך לבדוק את מיקומו בשדות האלקטרומגנטיים, לוודא שאין מקור מים הזורם תחתיו, או שאין מצבור גז תת קרקעי הכלוא בין יסודותיו", מסביר מסינאס.

בית שמתחשב בסביבתו. בית אקולוגי הוליסטי שתוכנן על ידי מסינאס

מסינאס, שנחשב למומחה עולמי בתחום שימור בתי הכנסת ביוון וכאחד מהאדריכלים הירוקים המובילים בארצו, מנסה לקדם גם בארץ את החזון של הקבוצה עליה הוא נמנה. מושג "בריאות הבניין", כולל מערכת של בדיקות מדוקדקות שנערכות בשלבים המוקדמים ומלווה לאחר מכן בהקפדה על חומרים ידידותיים לסביבה, בשימוש בצבעים שאינם רעילים ובהתקנת מערכות סביבתיות מוכרות - בהן מערכת השבת מים, הצללה נכונה של הבית וגגות ירוקים. 

התפיסה ההוליסטית מאמינה כי שורת הצעדים הללו, על פעולותיהן המקדימות, ייטיבו לא רק עם הסביבה אלא גם עם בני האדם שחיים בה. "אם האנרגיות סביב המקום שבו אתה גר הן אנרגיות רעות, זה עשוי לפגוע בך", הוא מסכם. כיום, קיימים ביוון כ-200 בניינים ובתים 'הוליסטיים', שנבנו ותוכננו על-ידי הארגון.

ובכל זאת, כשמדברים על תפיסה אדריכלית, קשה שלא לתהות כיצד זה שרוב הלקסיקון שלה מורכב ממושגים שאינם כלל מתחום האדריכלות. אם שואלים את מסינאס, זהו שורש בעייתה של האדריכלות העכשווית - גם זו העוסקת בבנייה ירוקה. "אם תשאלי אדריכלים היום מהי אדריכלות הוליסטית, הם יחשבו שאת משוגעת", הוא מזהיר. "אני אמנם מתייחס לזה כאל תחום שישלוט בעתיד, אבל כיום אנחנו עדיין בשוליים". לשם המחשה הוא מציין כי מתוך כ-100 אלף אדריכלים ומהנדסים ביוון – רק כמאה עוסקים בתחום ההוליסטי.

מסינאס, יליד אתונה בן 46, נחשב לאחד ממומחי שימור בתי הכנסת הגדולים ביוון. בגיל 18, כשחשב על המשך לימודיו, ההחלטה נפלה כמעט באופן טבעי על ישראל. "הייתי יווני אמנם, אבל גם יהודי, והיתה לי מעט משפחה בישראל. חשבתי שעשויה להיות פה חוויה מעניינת", הוא נזכר. את התואר הראשון שלו השלים במחלקה ללימודי עיצוב סביבתי בבצלאל, ובתום שהות קצרה בארץ וטיול באיטליה (שהוא מכנה "גן עדן לאדריכלים"), נרשם ללימודי תואר שני באדריכלות באוניברסיטת ייל בארצות הברית.

פינת אוכל בדירה ירושלמית שתוכננה על ידי מסינאס

דווקא באמריקה התגלגל מסינאס לכנס בנושא שימור בתי כנסת. "משהו בשורשים היהודיים שלי פשוט התחבר לזה", הוא משחזר. החיבור ההיסטורי עם שורשיו, לצד מפגש ראשון ומטלטל עם אנטישמיות מצד סטודנטים בקמפוס, הוליד בו לדבריו את ההחלטה לשוב ליוון - וליהדותו. 

מסינאס הקדיש שנים רבות ומשאבים רבים לפרויקט שימור ותיעוד בתי הכנסת הבודדים שנותרו ביוון אחרי השואה. "מתוך 100 בתי כנסת שהיו ביוון, נותרו כיום רק 14, וגם הם מאויימים על-ידי הקהילה היהודית – שמונעת בעיקר משיקולים כלכליים", הוא מספר. פרויקט זה, ששולב בהמשך בעבודת הדוקטורט שלו, תורגם בהמשך גם לספר יחודי ואף הקנה לו מוניטין של מומחה עולמי בתחום.

אבל בחשיבה ההוליסטית האופיינית לו, מסינאס מסביר כי העיסוק בשימור היהדות ביוון אינו שונה מעיסוקו בנושאי סביבה. "הכל תחת אותה כותרת מבחינתי. הרי מהו החיבור לסביבה? זהו החיבור למקום שבו אתה חי, לשורשים שלך ולזהות שלך", הוא אומר.

האי היווני שלו

פרויקט בתי הכנסת הפך במהרה למסע שבעקבותיו נדד ביוון וגם בישראל, עד שלבסוף הכה שורשים באי אגינה – שם גם בנה את ביתו (האקולוגי, כמובן). אולם לא חלפה שנה מאז התמקם באי, ומסינאס החליט לגבש במקום מגוריו פרויקט נוסף: מהפכת מיחזור. "ההתחלה לא היתה קלה", הוא מודה. "נפגשתי עם ראש העירייה והצעתי לו להציב תשתית למיחזור עבור כל תושבי האי. גם הסברתי לו את כל היבטי הסוגייה - אבל הוא היה חשדן".

בתהליכי בנייה: בית הוליסטי באי אגינה, יוון

את הצעד הבא, לפיכך, החליט לבצע בקרב נפגעי הפסולת העיקריים - פועלי הזבל. "כינסתי אותם ואמרתי להם בצורה פשוטה שאין סיבה שהם יסבלו את כל הסירחון המגיע מן הפסולת האורגנית. יש דרך אחרת, אפשר פשוט לעשות מזה קומפוסט". התגייסותם הנלהבת של הפועלים באי סייע להגברת הלחץ ובתום מסע ציבורי שכוון אל תושבי האי - יצאה מהפכת המיחזור לדרך. כיום כבר ממחזרים כל 20 אלף תושבי האי את פסולתם הביתית - אך מסינאס טוען כי אין בכך די.

רצונו לייעל את סוגיית המיחזור בכל איי יוון, הביא אותו לאחרונה להגות רעיון נוסף (שהפטנט עליו כבר נרשם, אגב, במשרד הפטנטים ביוון): ספינת מיחזור שתנייד את פעולות המיחזור בין האיים היווניים. "האנייה העתידית הזו תפעל באמצעות אנרגיה שמופקת משריפת זבל, או באמצעות אנרגיה מתחדשת. זו תהיה אניית ZERO (אפס פליטות - י.ע-ד)", הוא מסביר. כיום מצוי הרעיון בשלבי גיוס הכספים לפרויקט. "זה יקרה, אני בטוח בזה. למה לא בעצם?", הוא מחייך.  

ECOWEEK, בקרוב בגרסה הישראלית

בארבע השנים האחרונות, לצד עיסוקו כמתכנן בתים הוליסטיים ברחבי העולם, מעסיק עצמו מסינאס בפרויקט יקר נוסף: הפנינג איכות סביבה בינלאומי המכונה אקו-וויק (ECOWEEK).

אירוע זה מתקיים באופן מסורתי באתונה, בשנה האחרונה גם בקפריסין ובקרוב, כך הוא מבטיח, גם בישראל. בשנת 2007 הגיעו לאירוע למעלה מ-10,000 משתתפים - בהם אדריכלים, אקולוגים, מעצבי נוף וסביבה וגם קהל סקרן שהגיע לשמוע ולקחת חלק בפעילויות השונות.

"אקו-וויק החל כתגובה לאכזבה שנחלתי מאירוע אחר", הוא מתוודה. "זה החל כאירוע נקודתי באתונה שמשך בעיקר משתתפים מקצועיים, אבל עד מהרה זה הפך לאירוע מרכזי". אקו-וויק 2008, שייצא לדרך ב-10 באפריל, כבר יפעל בחסות משרד החוץ היווני ובחסות איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA), והאגף האירופי של איגוד האדריכלים האמריקני (AIA). "אני רוצה מאוד להתחיל את אקו-וויק גם בישראל וכצעד ראשון, נקיים כבר בחודש נובמבר אירוע נקודתי בארץ", הוא מבטיח.