ראיון: האיש שלנו בוויקיפדיה הערבית
כך הפך דרור קמיר לעורך בוויקיפדיה הערבית, והכניס את הזווית הישראלית לעשרות מיליוני בתים בסוריה, סעודיה ולבנון
מספר פעמים בשבוע יוצא דרור קמיר להילחם על תדמיתה של ישראל. הוא עושה זאת בזירה קשה - ויקיפדיה הערבית, שנכתבת ונערכת על ידי גולשים מסוריה, סעודיה, מצרים ולבנון. פעילותו היומיומית אחראית לכך שתלמידים במדינות ערב קוראים באינטרנט שסוריה לא גובלת ב"פלסטין הכבושה שאדמותיה נאנסו," אלא במדינת ישראל. בזכותו עשרות מיליוני ערבים יכולים לקרוא על הצד הישראלי במלחמת לבנון השנייה, על החיילים החטופים, וגם על המנון המדינה, ש"י עגנון, תרבות ישראלית ויהדות.
קמיר לא עושה זאת בהיחבא. הוא עורך מוכר בוויקיפדיה הערבית. הוא עומד מאחורי כ120- ערכים בה, מבצע מדי חודש כמאה תיקונים ועריכות, ונחשב בקרב עמיתיו הערבים לעורך שקול ובר-סמכא בענייני ישראל.
ויקיפדיה היא אחד האתרים המשפיעים בעולם. היא הוקמה ב,2001- כאנציקלופדיה חופשית לקריאה ולכתיבה,
שכל גולש יכול לכתוב בה ולערוך את תכניה. כיום היא פועלת ביותר מ250- שפות ומכילה יותר מ9.2- מיליון ערכים. הערכים של ויקיפדיה מופיעים במקומות גבוהים בחיפושי גוגל, ונחשבים למקור רקע ועיון פופולרי. ויקיפדיה הערבית קטנה יחסית, וכוללת כ40- אלף ערכים - לעומת יותר מ70- אלף בויקיפדיה העברית וכ2.2- מיליון באנגלית.
"פחדתי שלא יקשיבו לי"
קמיר (32) מחולון, שלמד ערבית בקורס של המכון היהודי-ערבי בגבעת חביבה, גלש לויקיפדיה הערבית מתוך סקרנות. "זה היה בימים האחרונים של מלחמת לבנון השנייה, ובאופן טבעי הייתי סקרן לראות מה כותבים עלינו," הוא מספר. "גיליתי שבמקומות רבים קוראים לישראל 'פלסטין הכבושה,' או משתמשים בביטויים כמו 'ישראל שאונסת את האדמות הערביות' ו'הכובשת האכזרית.' החלטתי להתערב." מאבקים בגולן ופשרה בירושלים
"בהתחלה פעלתי באנונימיות," אומר קמיר. "אבל חברים שכותבים בויקיפדיה בישראל ובחו"ל שכנעו לפתוח כרטיס משתמש בערבית ולהזדהות בשמי האמיתי. פחדתי שלא יקשיבו לי, אבל דווקא כשנחשפתי התחילו להתייחס אליי יותר ברצינות."
קמיר מספר שמצא בויקיפדיה הערבית קהילת כותבים קטנה, אך עניינית. עורכי האתר לא חסמו אותו, ושיתפו אותו בדיונים על תוכנם של ערכים כמו ירושלים, סוריה ורמת הגולן. רבים משינוייו גם התקבלו.
איך הצלחת לשכנע אנשים לקבל את השינויים שהכנסת?
"בפשרות. כשהתעקשתי שבערך על סוריה יהיה כתוב שהיא גובלת בישראל במקום ב'פלסטין הכבושה,' היו שם שני סורים שזה הקפיץ להם את הפיוז. הם כתבו שניחא בערכים אחרים, אבל בערך על סוריה לא יעלה על הדעת לכתוב את זה. עניתי להם שבאנציקלופדיה כותבים מה יש, ולא מה שרוצים שיהיה. הסיכום שהשגנו היה לכתוב שסוריה גובלת בישראל אבל לא מכירה בה."
לא ניסו פשוט להעיף אותך משם?
"דווקא ניסו. זה היה בתקופה שבה ניסיתי לשנות את הערכים על הכותל המערבי ועל מאורעות תרפ"ט.
היו סביב זה הרבה מריבות, ונפתח דיון של האם לחסום אותי. כמה עורכים כתבו לי באופן ישיר שהם חושבים שויקיפדיה הערבית צריכה לשקף את דעתם של הערבים, ושהניסיונות שלי לשנות את הטרמינולוגיה ואת נקודת המבט מזיקים.
"כתבתי להם שהקו המנחה במיזמי ויקיפדיה הוא להציג נקודת מבט ניטרלית ככל האפשר. עורכים אחרים תמכו בי, וכמה מהם גם כתבו שהדרישה 'לשקף את דעתם של הערבים' לא רצינית, כי אין דעה אחת שאפשר לקרוא לה 'דעתם של הערבים."'
על איזה עוד ערכים השפעת?
"בערך על העיר לוד החלפתי את ההגדרה שלה כ'עיר קדומה בפלסטין הכבושה,' ב'עיר ישראלית, שהיתה אחת הערים הכנעניות בפלסטין ההיסטורית.' גם ההגדרה של ירושלים השתנתה מ'בירת פלסטין' ל'העיר הגדולה ביותר בפלסטין ההיסטורית. נתונה כיום לשליטה ישראלית.'
"בערך 'רמת הגולן' היתה הרבה עבודה. היא הוגדרה כ'אדמה סורית במערב הרפובליקה הערבית הסורית.' בהתחלה שיניתי את התיאור לגיאוגרפי - 'איזור בין נהר הירמוך לחרמון.' הם התנגדו שבחלק שעוסק בדרוזים שבגולן ייכתב 'החלק הישראלי של רמת הגולן.' אני התנגדתי לזה שיהיה כתוב 'החלק הכבוש.' לבסוף התפשרנו על "החלק שממערב לקו הפסקת האש." "תודה" בעברית
לצד ערכים מעוררי מחלוקת כמו חוות שבעא, סמיר קונטאר ותוכנית החלוקה, קמיר אחראי לשורת ערכים על בלשנות, יהדות - וגם האירוויזיון. "זה היה בתקופת המריבות. אנשים שאלו אותי למה אני מתעסק רק בערכים על ישראל, ואמרו שהגיע הזמן שאכתוב על נושאים יותר ניטרליים. אז החלטתי לכתוב על האירוויזיון.
"עם הזמן הגיעו אליי עוד פניות. משתמש תוניסאי ביקש ממני לא מזמן לעבור על ערך שחיבר על ועדת וינוגרד. אחרי שתיקנתי כמה טעויות הוא נכנס לדף השיחה בפרופיל שלי וכתב לי 'תודה רבה' בעברית. משתמש אחר ביקש שאכתוב לוויקיפדיה העברית ערך על שבט מוטייר הבדואי, שאליו הוא משתייך. חיפשתי מידע, דיברתי עם עורכים סעודים, וכתבתי את זה."
מה עוד למדת על היחס לישראל בעולם הערבי?
"גיליתי שאחת הסיבות שהם מציגים תמונה מעוותת של ישראל היא שהם לא יודעים. גולש מסוריה מכיר רק את התעמולה בתקשורת הסורית, וגולשים מסעודיה לרוב לא שומעים עלינו דבר. התכתבתי עם סעודי שהופתע לשמוע שעל שלטים בארץ כתוב בערבית. הוא התפלא כשכתבתי לו שהערבית היא שפה רשמית, ושיש בישראל יותר ממיליון אזרחים ערבים שווי זכויות. הרבה דברים שאני כותב שם על ישראל חדשים להם לגמרי.
"לדעתי הם מעריכים את התרומה שלי ואת זווית המבט השונה שאני נותן על ישראל. יש לי גם גישה לחומרים בעברית, וזה מוסיף. מעניין לציין שדווקא אין שם הרבה ערבים-ישראלים."
איפה אתה על המפה הפוליטית?
"די בשמאל. למדתי ערבית עם מורים ערבים. כשאתה שומע את הסיפור שלהם, אתה שומע את הצד השני של כל מה שלמדת בשיעורי היסטוריה בבית הספר, ושהתרגלת לקבל כמובן מאליו. ללמוד ערבית פותח לך עולם חדש."
אתה מרגיש שאתה באמת מביא לשינוי?
"בטח. יותר מההשפעה על דעת הקהל הערבי, אני חושב שהצלחתי ללמוד על איך לעשות שינוי. כשהסתננתי לערכים באנונימיות זה לא באמת שינה משהו. אבל כשהתחלתי לנהל דיאלוג, קרו דברים. נוצרה דינמיקה. אנשים נפתחו, ואולי קצת שינו את דעתם. מסתבר שלדבר באמת עובד."
לפנייה לכתב/ת 
