הא"ב של ירושלים

א

אוניברסיטה - האוניברסיטה הראשונה בישראל, נבחרה ב-2006 להיכלל ברשימת מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם. כדאי לעלות לקמפוס הר הצופים, להתפעל מהנוף של העיר וסביבתה הנשקף מלמעלה ולטייל בגן הבוטני שבחלקו הצפוני של הקמפוס. בקרו בבית הכנסת המשקיף על הר הבית. ויש גם את הקברים של אוסישקין ופינסקר המסתתרים במערה בת 2000 שנה במרכז הגן וכמובן, מדשאות רחבות, סטודנטים נרגשים והרצאות מעניינות שאם יש מקום ניתן להיכנס ולהקשיב.

האוניברסיטה העברית (צילום: רון פלד) 

אבנים ירושלמיות - בירושלים יש חוק עירוני המחייב לחפות כל קיר חיצוני באבנים ירושלמיות וזהו סוד קסמה. הכאוס העירוני המאפיין ערים גדולות כמו תל אביב לא קיים כאן וטיול בעיר יכול ללמד כל מתכנן ערים כמה חשובה ההרמוניה הוויזואלית.

ב

בית האמנים - המוסד הלאומי העברי הראשון נוסד לפני יותר ממאה שנה על ידי בוריס שץ האגדי - פסל החצר של מלך בולגריה שהקים בו את בית הספר לאמנות בצלאל. היום המבנה מארח תערוכות משתנות בקומה השנייה של הבניין. כדאי להתרשם מהמבנה עצמו, לצפות בעבודותיו של האמן זאב רבן בכניסה, ולסעוד במסעדת "מונא" המשקיפה לחצר.

בית האמנים, שהוקם על ידי בוריס שץ האגדי (צילום: רון פלד) 

בצלאל - ירושלים היא עירם של האמנים והאמנים בנפשם. בעיר פועלים כמה מהמוסדות הנחשבים בארץ לאמנות בראשם כמובן המוזיאון הלאומי. אך אם תרצו להציץ ביצרותיהם של אמנים צעירים, האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" שבהר הצופים הוא המקום. המוסד הוותיק מחנך מאות יוצרים כל שנה וירושלים היא המרוויחה העיקרית כשהסטודנטים היוצרים גודשים את רחובותיה המנומנמים.

ג

גן סאקר - ירושלים היא עיר של פארקים וגנים ששטחם הכולל יכול לכסות את תל אביב כולה. סאקר הוא המפורסם והגדול שבפארקים הירושלמים. תמצאו בו מגרשי כדורגל וכדורסל, מסלולי ריצה וסקטים. משפחות רבות פוקדות את המרחב הירוק וכן צעירים המבקשים למצוא פיסה של שקט הרחק מהעיר. סאקר הופך להומה אדם בחג המימונה כמובן אז נערכת בו החגיגה הגדולה של הפוליטיקאים וכן, בימי שלג קרירים או אז נערכות בו מלחמות שמחות ותחרויות בניית אנשי שלג.

מימונה בגן סאקר (צילום: גיל יוחנן) 

גן החיות התנ"כי - 170 מיני חיות חיים בגן החיות המיוחד הזה שבחר לו כנושא את החיות שחיו פה בתקופת התנ"ך. כאן ניתן למצוא שקט מההמולה של העיר ולפגוש פנים אל פנים בפנדה אדומה.

פילון ירושלמי בגן החיות התנ"כי (צילום: רויטרס)

ה

האומן 17 - המועדון שפתח את ירושלים לבלייני תל אביב שעד אז מעולם לא חלמו שיפזזו בעיר הבירה. המקום הפך לאחד המקומות הנכונים בעיר ומושך אליו תיירים ותושבים כאחד.

ו

וואהל - אחרי הסיור הרגיל בקריית הלאום כדאי לבקר בגן הוורדים על שם וואהל שנמצא מול בניין משרד ראש הממשלה. בין פריחה יפה למכתשים ומפלי מים פסטורליים אולי תתקלו בקבוצות של מפגינים זועמים אוחזים בשלטי מחאה וזועקים חמס על עוולות הממשלה.

ז

זוהמה - מירושלים של זהב העיר הפכה לירושלים של זוהמה. לכלוך הפך לצערנו לסמלה החדש של העיר היפה הזאת ותושבים רבים מתלוננים שנים על ההזנחה של פינות חמד שנשכחו עם השנים ולניקיון של הרחובות שנקברים תחת לכלוך ועומסי תנועה.

ח

(ה)חאן - התיאטרון הירושלמי הוותיק קרוי על שם החאן היפהפה בו הוא פועל. במקום שאך לפני 41 שנה תפקד כנגרייה, תוכלו לצפות בהצגה או סתם ליהנות מהמבנה העתיק והגן הירושלמי היפה ושוקק החיים.

חתולות - שוק החתולות, הנמצא בכיכר בעלת אותו השם בנחלת שבעה, הוא המקום לרכוש בו תכשיטים ובגדים יד שנייה. במהלך היום עומדות בו עשרות בסטות עמוסות בסחורה צבעונית כשתושבי העיר באים לקנות ולהתרשם. ירושלמים יידעו לספר כי המקום איבד קצת מקסמו במהלך השנים ושהיום ניתן למצוא בו יותר נרגילות מתכשיטים מקוריים אבל עדיין, קשה להתווכח עם ההמונים הפוקדים את הכיכר כל יום.

ט

טדי - האצטדיון של הצהובים הוא חלק בלתי נפרד מהווייתה של ירושלים. המשחקים המותחים הפכו לזירת ההתרחשות הכי סוערת בסביבה ואת האצטדיון לסמל של אהבת המשחק הכי פופולרי בעולם (והפך מושמץ עם השנים בשל מעשי האלימות הרבים). האצטדיון נמצא בשכונת מלחה ליד הקניון (ע"ע) והגן הטכנולוגי.

י

יד ושם - המוזיאון אולי הכי חשוב בארץ ניצב בהר הזיכרון בכניסה לעיר. זה המקום לחזור להיות תייר בעיר ולא לוותר על ביקור במוזיאון, ביד לילד ובשדרת חסידי אומות עולם.

זה הזמן להיות תיירים בארצנו. אולם השמות ב"יד ושם" (צילום: רויטרס) 

כ

כרם, עין - כפר טוסקני בתוך הנוף האורבני. עין כרם היא אחת מהשכונות היפות בישראל, שניצלה מצפורניהם של יזמים ואדריכלים בזכות ארגונים סביבתיים. זה המקום לשוטט שעות במדרונות המרוצפים בין הצמחייה העבותה, בתי האבן המופלאים ולנשום את נוף ההרים. כדאי לבקר בכנסיית יוחנן המטביל.

מדרונות מרוצפים, צמחייה ובתי אבן. עין כרם (צילום: יפה רזיאל) 

ל

"לרדת לעיר" - הירושלמים כנראה עוד לא הפנימו שהם גרים בעיר. אולי בגלל שמרכז ירושלים הוא כה קטן, אולי בגלל שיש בה כל כך הרבה מרכזים ואולי בשל גודלה, כשירושלמי יוצא למרכז מביתו באחת השכונות הוא לעולם יכריז שהוא "יורד לעיר" ולא משנה העובדה שהוא בכלל לא עזב אותה.

לילה - תשכחו את כל מה שלימדו אתכם, את כל הסטיגמות וההשערות המטעות לגבי החיים בעיר הקודש - בירושלים יש חיי לילה ואפילו די סוערים. נכון, תל אביב הייתה ונשארה המכה של הבליינים אבל ירושלים לא נשארת חייבת ומציעה כמה מתחמי בילוי תוססים רוויי אלכוהול שלא נופלים באיכותם מאחותה התל אביבית. מה שברור הוא שפה אין פוזות, מלצרים אינם דוגמנים עם סינר ובוודאי שאין "סצנות". הפאבים הירושלמים מתרכזים בכמה מוקדים עיקריים – מתחם הרכבת הישן, מתחם שלומציון המלכה ונחלת שבעה. בשלומציון המלכה נמצאת "צ'אקרה" שהיא מסעדה ופאב עם הופעות חיות, במתחם הרכבת תמצאו את "האיזן" "הקולוני" ו"המעבדה" ובנחלת השבעה כנסו לחצר פיינגולד שם מרוכזים "גולה", "אדום" "ריבלין" ו"סטרדאסט" הוותיק. צוללת צהובה (תלפיות) ודי גריי (קינג ג'ורג') מארחים הופעות חיות ו"אוגנדה" (אריסטובולוס 4) מציע הכול מהכול - מוזיקה חיה, פאב וחנות קומיקס במקום אחד.

מ

(ה)מעבדה - מרכז להופעות אמנות המארח קבוצות תיאטרון, ריקוד ומוסיקה ניסיוניות. מחולקת לשני חללים, ניתן לצפות ב"מעבדה" בהצגת תיאטרון ומשם לעבור למתחם הקטן וליהנות מכוס בירה צוננת והופעות הרכבי ג'אז.

מלחה, קניון - הקניון הירושלמי העצום הזה מאכלס בחובו עשרות חנויות בגדים, מסעדות אוכל מהיר וקולנוע הפזורים על פני שלוש קומות. אין מדובר בקניון מיוחד או שונה מקניוני ארצנו בפתח תקווה או חיפה, אבל כאן מתרכזת כל האוכלוסייה של ירושלים והסביבה ומשתתפת במחול קניות מטורף כל אימת שהצורך לבזבז מדגדג בכפות רגליהם. כדי להימלט מצבא הקונים המשתולל אפשר לסחוב את השקיות אל גן החיות התנ"כי הסמוך (ע"ע).

עוד קניון, אבל ירושלמי למהדרין. מלחה (צילום: זום 77)

מחנה יהודה - השוק המיתולוגי מחנה יהודה, או "מחניודה" בפי הירושלמים, משתרע לאורכם של רחובות מחנה יהודה ועץ החיים (שהוא גם חלקו המקורה) והוא המקום עם הריכוז הגדול ביותר של כרזות בית"ר שתזכו לראות בחייכם. מי שרגיל לאנדרלמוסיה של שוק הכרמל התל אביבי יופתע לגלות את הסדר השורר באחיו הירושלמי - השוק רחב ומאורגן, הדוכנים ניצבים משני צדי הרחוב בטור מופתי והסחורה מוצגת לראווה בחגיגה של צבעים וריחות המתערבבים באוויר לקול שאגותיהם של הרוכלים. מחנה יהודה הפך לאחד מסמליה של העיר, לטוב ולרע, וסוחריו הדעתניים מושכים אליו בכל תקופת בחירות את המועמדים לסשן של לחיצות ידיים וטפיחות על השכם שהפך למסורת.

השוק שהפך לסמל הבחירות. מחנה יהודה (צילום: יעל גרטי) 

נ

נחלאות - שכונה ציורית בפאזה אחרת קרוב למרכז הסואן. נחלאות, אוכלסה שנים על ידי הציבור החרדי בעיר והפכה בשנים האחרות וכמעט בבת אחת לאזור אופנתי צוהל. בין סמטאותיה הצרות בבלגן מסחרר, חיים בשכנות סטודנטים, חרדים, דתיים ואמנים בדו קיום שובה לב כשהרחובות הקטנים, נוף ילדותו של יוסי בנאי, אוצרים בתוכם אווירה משכרת של רוחות העבר עם הווה צבעוני. טיול בנחלאות מבטיח שתלכו במהלכו לאיבוד אבל אל דאגה, כמעט תמיד תמצאו את עצמכם ברחוב אגריפס הסמוך, שם תוכלו להרגיע את הרעב אצל "חיים פירו", ב"סטקיית סימה" או בבתי הקפה הסמוכים.

ס

סלנג - מאאתיים, אבויויו, חתולה, אג'ואים, סילקים, במבליק, קולולוש, מציצה, גולה... הירושלמים מדברים אחרת וכדאי להצטייד במילון הסלנג הירושלמי אם ברצונכם להבין את העגה המקומית.

סינמטק - כ-10 דקות מהמושבה הגרמנית שוכן סינמטק ירושלים. פה נערך פסטיבל הקולנוע שהשנה יחגוג 25 ובימים כתיקונם מוקרנים סרטי איכות מהארץ והעולם. גם אם אינכם חובבי קולנוע מושבעים, עלו על הגשר ותזכרו בתצפית אל העיר העתיקה וימין משה, גיא בן הנום ובריכת הסולטן - רקע מושלם להרהר מולו על משמעות החיים או על קולנוע וייטנאמי מיוסר.

ע

(ה)עיר (ה)עתיקה - המסלול התיירותי הרגיל נכון, כולנו היינו שם בטיול השנתי של כיתה ח' נכון. אבל ביקור בעיר מבלי לעלות למגדל דוד, להצטלם ליד שער שכם או להטמין פתק בכותל, לרכוש צמידי קבלה ברחבה ולנגב בחומוס לינא, זה כמו להגיע לעפולה ולא לקנות מאה גרם גרעינים שחורים. חוץ מזה שטוב להיזכר שבעיר הזאת חיים גם עמים אחרים.

ביקור חובה. מוזיאון מגדל דוד (צילום: רון פלד)

עמק רפאים - הרחוב המרכזי במושבה הגרמנית. הומה אדם אך שומר על פסטורליות קסומה. הבתים היפים מתקופת הטמפלרים אחראים על השלווה הסטואית והרחוב מלא בחנויות אופנה ומסעדות כשרות. קרוב אליו נמצא מתחם הרכבת הישן - 15 שנה מאז עברה פה הרכבת האחרונה עובר המקום תחייה מחודשת כשמקומות בילוי נפתחים בו בזה אחר זה וסטודנטים מהעברית, בצלאל וסם שפיגל מפריחים את השממה.

פ

פסטיבלים - ירושלים היא מלכת הפסטיבלים הבלתי מעורערת. יותר מ-30 פסטיבלים שנתיים ועוד עשרות אירועים מיוחדים משתנים נערכים בעיר ומפיחים בה רוח של תרבות ויצירה. פסטיבל ירושלים לאמנות, יום ירושלים, פסטיבל התיאטרון, ג'אז, פסטיבל תיאטרון הבובות הבינ"ל, יריד חוצות היוצר והרשימה עוד ארוכה כאורכו של רחוב יפו. פסטיבל הסרטים שנערך ביולי הוא כמובן המעניין והחשוב שבהם אבל אם מזדמן לכם לבקר בעיר שלא בימי הסרטים, כדאי שתבררו - לא מן הנמנע שמתקיים בעיר פסטיבל שאסור לפספס.

פינתי - החומוסיה הנצחית עדיין מצליחה לייצר תורים ארוכים ברחוב קינג ג'ורג' הצפוף ולתפוס מקום של כבוד בכל מצעד המאתר את החומוסיות הטובות ברחבי הארץ. אמנם אלו שאוהבים לזרוק מילים כאותנטי, נוסטלגי ושאר סופרלטיבים לאוויר שמדובר בחומוסייה, יתאכזבו לגלות שהמקום עבר שינויים רבים בשנים האחרונות שבאים לביטוי במיוחד בהרחבת התפריט (כבר לא "רק חומוס") ובפתיחת שני סניפים נוספים - האחד בכנפי נשרים והשני בתל אביב, שזה כבר ממש חילול הקודש. בכל זאת, החומוס לא השתנה, פינתי הוא מוסד בעיר הבירה כבר שנים רבות - כאן הירושלמים רוכשים את בלילת החומוס שלהם ודורשים בלי בושה מיץ מעורב - חצי לימון וחצי ענבים בכוס אחת ובחצי מחיר (המלך ג'ורג' 13, סניף נוסף נמצא בכנפי הנשרים 66).

חומוסייה שהיא מוסד. פינתי (צילום: דודי ועקנין) 

צ

צעדת ירושלים - הצעדה הגדולה מתקיימת כל שנה בסוכות והיא הזדמנות טובה לחוות את העיר על סמטאותיה ונופיה היפים. שעות של הליכה נעימה בין סמליה של ירושלים שבסופה נהנים הצועדים מהפנינג צבעוני בגן סאקר וממדליה להנציח את ההישג האמיץ.

ק

קולנוע סמדר - בירושלים כמו בירושלים, גם הקולנוע מופעל בתוך מבנה אבן עתיק. במושבה הגרמנית המקסימה זה המקום בו ירושלים צורכת תרבות פופולארית ומקנחת בקפה ועוגה ב"קפה סמדר" הקטן. סמדר היה בית הקולנוע של הבריטים בתקופת המנדט והוא הוותיק בעיר. כשנפתח נקרא "אוריינט" והיום הוא שייך לרשת לב ומציג סרטי איכות. זה קולנוע מאוד אהוב על הירושלמים בשל האווירה המיוחדת והמושבה הגרמנית שבחוץ, שהיא אחת השכונות היפות בעיר.

קולנוע ברוח ירושלמית, כולל קירות האבן. קולנוע סמדר

ר

רכבת - על פי התחזיות, ירושלים תהיה העיר הראשונה בה תפעל הרכבת הקלה. בינתיים העבודות מתעכבות וצפויות להסתיים רק בסוף 2010. עד אז נהנים הירושלמים משיבושים בכבישים ועבודות רחוב מעיקות היוצרות פקקים ארוכים באזורים בהם אמור לעבור הפלא התחבורתי. בקרוב בתל אביב.

ש

שלג - נכון, אין פה ים אבל בימים מסוימים בחורף קר במיוחד תוכלו ליהנות משלג אמיתי, כזה שנשאר ועוטף את העיר בשכבה לבנה. אין מי שנשאר אדיש לשלג והרחובות מתמלאים תיירים מזדמנים לצד תושבים ותיקים המתעלמים יחד מהקור ומתפלשים בלבן הקפוא.

ירושלים של לבן. שלג בבירה (צילום: ערן גל-אור) 

שוק העיר העתיקה - בסמטאות החוצות את העיר העתיקה בין הרבעים הנוצרי, הארמני והמוסלמי, מוצגים לראווה חפצי אמנות, בדים, יודאיקה, רהיטים ונרגילות. שוק מיוחד מאוד בצבעיו ומיקומו ברחובות האבן העתיקים. בשנים האחרונות ירדה קרנו בשל המצב הביטחוני וניתן למצוא בו טובין במחירים מגוחכים.

ת

תחנה מרכזית - כאן תעברו את הבדיקות הביטחוניות הכי מחמירות. כאן תפגשו בכולם - חרדים מרובי סלים וילדים, דתיים היפיים עם תרמילי ענק ותיירים אמריקאים צעירים במסע ציונות. מכונות הביטחון בכניסה לא היו מביישות את נמל התעופה שלנו וריחות הבייגלה והקפה ממלאים את האוויר הדחוס. בחוץ עומדות עשרות תחנות אוטובוס ומוניות משם תוכלו להתחיל את הטיול בעיר. אבל ראו הוזהרתם - כששואלים נהג אוטובוס ירושלמי לאן הוא מגיע, יענה זה בחביבות: "לעיר!" זו התשובה הכי מדויקת שתחלצו מירושלמי, לכן כדאי להצטייד במפה והרבה סבלנות.

נקודת ההתחלה לטיול? התחנה המרכזית (צילום: גיל יוחנן) 

לכתבות הקודמות בסדרה:

• הא"ב של תל אביב
• הא"ב של חיפה