מי שופכין: כך הפכו נחלי הצפון לתעלות ביוב

"כולם אוהבים לטייל בצפון הארץ, אבל לאיש לא אכפת ממצבם של הנחלים ומקורות המים באזור", נאנחת ליאורה אהרון, יו"ר עמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל" (אל"ס). "כשמדינת ישראל רצתה חשמל היא הקימה את חברת החשמל, כשהיא רצתה מים היא הקימה את מקורות - אבל לביוב איש לא דאג", מוסיף שלמה כץ, מנהל מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה. השניים, האחת פעילה

הנאבקת זה שנים בטיפול הלקוי בשפכים, השני עובד ציבור האמון על שמירת הסביבה, חולקים דאגה משותפת למשאבי הטבע השייכים לכולנו.

"הנפגעים הם לא רק התושבים, אלא בעיקר הנחלים בגליל, הכינרת והטבע כולו. השפכים הלא מטופלים מוזרמים ישירות לנחלים ולאגן ההיקוות של הכינרת. במקרים אחרים, הזיהום מחלחל למי התהום", אומרת אהרון. "חלוקת הטיפול בשפכים בין גופים רבים - רשויות מקומיות, רשות המים, מקורות ומשרדי התשתיות, הבריאות והגנת הסביבה - הרסנית", היא פוסקת. כץ מאמין גם הוא שגלגול הטיפול בשפכים לפתחן של הרשויות המקומיות, מהווה הפרטה של משאב המים ונובע מהתנהלות לקויה של המדינה.

ב-2007 הממשלה אימצה תוכנית פיתוח תשתיות ביוב ביישובי המגזר הערבי בצפון, אולם המציאות מוכיחה שהבעיה שכיחה גם ביתר היישובים. תמונת המצב העגומה (וכן, המסריחה) - לפניכם: 

שפכי ביתניה, טבריה תחתית ויישובי עמק הירדן: לפני עשור החל תכנונו של מכון טיהור שפכים מתקדם, שאמור היה לשנע מי קולחין לשדות החקלאיים באזור. "בפועל, השפכים מגיעים לאחר טיפול ראשוני בלבד למימי הירדן הדרומי, שהפך לתעלת ביוב מצחינה", מוחה הלל גלזמן, האחראי על ניטור הנחלים ברשות הטבע והגנים. הזרמת השפכים שמייצרים אשדות יעקב (איחוד ומאוחד), אלומות, עין גב, מושבת כנרת, שער הגולן ותל קציר לירדן, גרמה נזק קשה למערכת האקולוגית ולהיעלמותם של מיני בעלי-חיים רבים. 

שפכי הכפר עכברה: הכפר, המשויך לשטחה המוניציפאלי של צפת, הוא המוקד היחיד בעיר שאינו מחובר למערכת הביוב. "שפכי הכפר מוזרמים באופן לאחוקי לנחל עמוד ואף מזהמים את אגן היקוות הכנרת", מספר גלזמן. הלה מתריע כי בנוסף, במורד הנחל מתבצע קידוח מי שתייה שאותם השפכים עלולים לזהם. 

שפכי הכפר פסוטה: "מה שקורה באזור הוא שערורייה", מתקומם גלזמן. "אחרי שנים של דיונים מפרכים הושגה הסכמה לחבר את הכפר למערכת הטיהור, אבל זה טרם קרה. בפועל, השפכים זורמים במעלה נחל שרך העליון". אלה עלולים לזהם את קידוח מי התהום באזור ולפגוע בחיות הבר באזור, הוא מזהיר, בהן גיריות, חזירי בר, תנים ושועלים, "ואפילו עופות דורסים השותים ממימי הנחל".     

שפכי עראבה ודיר-חנא: בשני היישובים טרם הושלמה תשתית הביוב, ובינתיים מוזרמים שפכיהם לנחל חילזון העליון. "רק חלק אחד של היישובים מחובר לביוב", מספרת אהרון, "אבל גם משם השפכים מגיעים לבסוף לנחל, אחרי שקיעת החומרים המוצקים". יש לציין כי לאחרונה רשות המים חידשה את הטיפול בנושא.

שפכי הכפר חורפיש: זה עשרות שנים מוזרמים שפכי הכפר במורד ואדי חביס הישר לנחל כזיב. "בשנים האחרונות נוסף לזיהום מוקד נוסף, ביוב שזורם ליד בית הספר בכפר", מרחיבה אהרון. ואם לא די בכך, הרי שאחרי עונת המסיק נוספת לשפכים פסולת חומצית שמקורה בבתי הבד של האזור.  

שפכי השכונות המערביות בכפר ראמה: "הושקעו משאבים רבים בחיבור הכפר לתשתית הביוב, אבל למרות זאת אחת השכונות איננה מחוברת אליה", מתארת אהרון. "בינתיים, שפכי השכונה זורמים ישירות לנחל שגור. גלזמן מזהיר כי, "זה מסוכן, מכיוון שבמרחק שני קילומטר משם מצויים קידוחי שתייה פעילים".  

שפכי המועצה התעשייתית תפן: ראש המועצה הודיעה לאחרונה שבקיץ יחלו עבודות הנחת קו ביוב הצפויות להסתיים בעוד כשנה, ובסופו תחובר תפן למכון טיהור השפכים האזורי. "בינתיים", נאנחת אהרון, "הביוב עדיין מומטר בשטח". 

שפכי היישוב אל-שאגור: "כמו השפכים של עראבה סכנין ודיר חנא, גם אלה של אל-שאגור מוזרמים למכון הטיהור בכרמיאל", אומר כץ. אולם באותה נשימה הוא מודה כי, "המכון הזה בעייתי מאוד. הוא פשוט לא עומד בהספקים והשפכים גולשים לקניון בית הכרם ולנחל שאגור".

שפכי בית ג'אן: בעקבות הזנחה ממושכת של מכון טיהור השפכים באזור, שפכי היישוב מוזרמים זה שנים אל יובלי נחל כזיב. לפני כשנה, בעקבות בדיקה שביצעה רשות המים, התגלה כי שפכי בית ג'אן מזהמים את מי התהום בגליל. הזיהום הוגדר כאיום משמעותי על מקור מי השתייה של יישובים רבים, המהווה פגיעה קשה אף בקנה מידה ארצי.