לא בטוחים שאתם סובלים מעיוורון צבעים? כנסו לבדוק

20-33 אחוזים מהמבוגרים אינם מודעים לכך שהם סובלים מרמה מסויימת של עיוורון צבעים. מהן הסיבות לתופעה? איך מזהים את הליקוי? למה חשוב לאבחן על אף שאין ריפוי ומדוע התופעה הרבה יותר נפוצה בקרב גברים? כל השאלות וכל התשובות, וגם - מבחן עצמי און-ליין לבדיקת עיוורון צבעים

רופאי הכלליתפורסם: 31.03.08 , 14:16

עיוורון צבעים הוא הפרעה תפקודית שכיחה. רוב עיוורי הצבעים נולדו עם הליקוי, אך יש גם מי שלקו בעיוורון צבעים במהלך חייהם. מרבית עיוורי הצבעים, בעיקר בצורות הקלות, לא נתקלים כלל בבעיות תפקודיות, בעיקר אם מדובר בעיוורון צבעים מולד. עם זאת, לעיוורון צבעים עלולות להיות השלכות מעשיות בחיי היומיום.

מחקרים הראו כי 20 עד 33 אחוזים מהמבוגרים עם ראיית צבעים חריגה אינם מודעים כי יש להם ליקוי. כאשר נשאלו שאלות מכוונות, הודו כרבע מהנבדקים שיש להם בעיות בזיהוי צבעים במקום עבודתם. רק שבעה אחוזים מהנבדקים עם לקות קלה אמרו כי אין להם שום בעיה עם צבעים בשגרת היומיום.

רוצים לבדוק האם אתם עיוורי צבעים? ליחצו כאן לבדיקה און-ליין

במחקר אחר דווח על מטופלים שלא היו מודעים למצבם קודם לכן: 50 אחוז מהנבדקים לא האמינו או דחו את העובדה שיש להם בעיה עם ראיית צבעים ואילו במחצית השנייה של המדגם, המטופלים קיבלו את מצבם וציינו שאכן יש להם בעיות עם ראיית צבעים. החוקר דיווח ש-44 אחוזים מהמשתתפים במחקר הפגינו בשלב ראשון הכחשה, שהתבטאה בטווח רחב של תגובות: מחוסר אמון בבחינות עצמן ועד לחוסר רצון להסכים שהלקות, באם קיימת בכלל, יכולה להשפיע על חיי היומיום שלהם.

עיוורון צבעים יכול להיות בדרגת פגיעה קלה ביותר ועד מלאה. שכיחותו בקרב גברים גבוהה יותר בהשוואה לנשים: שמונה עד עשרה אחוזים לעומת כחצי אחוז.

מהן הסיבות לעיוורון צבעים?

עיוורון צבעים מלידה יכול לנבוע משני גורמים:

ירידה בצפיפות של הפיגמנט הרגיש לאור של תאים קולטי צבע בעין.
אובדן של סוג מסוים של תאים אלה או הפרעה בתהליכי ההולכה שלהם.

עיוורון צבעים נרכש נובע מצורות שונות של נזק למערכת הראייה, כלומר מהקולטנים (photoreceptors) למערכת העצבים המרכזית.

לאבחנות אלו יש חשיבות לגבי יכולת ראיית הצבעים: המיון והאבחון של ראיית צבעים לקויה נשען על התאורים הפיזיולוגיים הנ"ל. ליקוי של אדום-ירוק, שכיח בדרך כלל בקרב גברים ועובר בתורשה דרך האם (X-linked). עם זאת, ללקויות צבעים לא בהכרח קיים פגם בגן אחד - עיוורון צבעים מסוג כחול-צהוב, הנדיר מאוד על בסיס תורשתי, אך קיים במחלות נרכשות.

כיצד אנו רואים צבעים?

רשתית העין מכילה שני סוגים של תאים הרגישים לאור, תאי הקנים rods הפעילים באור נמוך, ותאי המדוכים cones הפעילים בתנאי אור רגיל ואחראים על קליטת הצבעים. קליטת הצבעים היא תגובה לאנרגיה אלקטרומגנטית באורכי גל של בין 400 עד 700 ננו-מטר.

תאי המדוכים נחלקים לשלושה סוגים בהתאם לסוג הפיגמנט שהם מכילים:

תאים עם רגישות לכחול (גלים קצרים - S-cone).
תאים עם רגישות לירוק (גלים בינוניים - M-cone).
תאים עם רגישות לאדום (גלים ארוכים - L-cone).

שלושת סוגי תאים אלה הם המקור לראיית הצבעים. לאורך מסלולי הראייה, מהרשתית ועד לאונה האוקסיפיטלית במוח, שאחראית לתפקודי ראייה. קיימים מרכזי ראייה האחראים על פענוח הראייה, כולל ראיית צבעים. מרכזים אלה מאורגנים בראש וראשונה לזיהוי ניגודים בין אור לצבע, ובהתאם לאזורי קליטה של התאים הרגישים לצבע.

עיוורון צבעים. 20-33% מהמבוגרים לא מודעים לליקוי (צילום: ויז'ואל'פוטוס)

הכימאי האנגלי ג'ון דלטון פרסם בשנת 1798 מאמר מדעי ראשון בנושא "עובדות יוצאות מן הכלל הקשורות לראיית צבעים", לאחר שהבחין בעיוורון הצבעים של עצמו. מכאן גם שמו של הליקוי, דלטוניזם, המתאר כיום סוג מסוים של עיוורון צבעים הנקרא דיוטרנופיה (Deuteranopia).

סוגי עיוורון צבעים

לעיוורון צבעים מולד יש שלושה סוגים של לקויות:

מונוכרומטיות (Monochromacy) - עיוורון צבעים מוחלט המתאפיין בחוסר ביכולת להבחין בצבעים. נגרם מפגם או חסר בתאים קולטי הצבע תאי המדוכים. במקרה זה, שניים או שלושת הפיגמנטים חסרים וראיית צבעים ובהירות מופחתות לממד אחד. כלומר, התמונה המתקבלת היא בגווני שחור-לבן-אפור.

דיכרומטיות - פגם מתון בראיית צבעים שבו שלושה מנגנונים של צבעי בסיס חסרים או לא מתפקדים. זהו פגם מולד, הפוגע בעיקר בגברים. דיכורמטיות נגרמת, כאשר אחד מהפיגמנטים של תאי המדוכים חסר והצבע מופחת לשני ממדים. בקרה אנשים אלה, חדות הראייה תקינה. לקבוצה זו תתי קבוצות:

א. פרוטנופיה (Protanopia) - לקות חמורה הנגרמת כתוצאה מחסר מוחלט של הקולטנים (photoreceptors) האדומים ברשתית. זוהי צורה שבה האדום מופיע בגוון כהה. לקות זו היא מולדת, עוברת בתורשה sex linked (דרך האם) וקיימת באחוז אחד מהגברים. אובדן רגישות לאור אדום הוא חשוב בגלל הסימנים המקובלים הצבועים באדום (רמזור, שילוט, חוטי חשמל וכדומה).

ב. דיוטרנופיה (Deuteranopia) - לקות שבה הקולטנים הירוקים ברשתית חסרים. כשחסרים שני פיגמנטים של תאי המדוכים, יש לקות בהבחנה בין גווני אדום-ירוק. הלקות מולדת, עוברת בתורשה רק לגברים וקיימת באחוז אחד מהם.

ג. טריטנופיה (Tritanopia) - הפרעה נדירה במיוחד שבה קיימים רק שני פיגמנטים של תאי המדוכים וחסרים לגמרי הקולטנים הכחולים.

טריכרומטיות - סוג נפוץ של עיוורון צבעים קל בדרגות שונות. מופיע כאשר באחד משלושת הפיגמנטים של תאי המדוכים משתנה הרגישות של הספקטרום או במצב של חסר חלקי בסוג מסויים של פיגמנט צבע. מצב זה גורם ללקות או לאובדן ראייה נורמלית של שלושת המימדים של הצבעים. גם באנשים אלה חדות הראייה תקינה. לסוג זה של עיוורון צבעים יש שלוש תת קבוצות:

א. פרוטנורמלי (Protanomaly ) - פגם מתון בראייה, שמתאפיין בשינוי ברגישות הספקטרום של הקולטנים האדומים (קרובה יותר לתגובת קולטן ירוק) גורם לאבחנה ירודה בגווני האדום-ירוק. לקות זו היא מלידה, sex-linked, קיימת באחוז אחד מהגברים ועוברת לעתים קרובות מאם לבנה.

ב. דיוטרנורמלי (Deuteranomaly) - הפרעה נפוצה מאוד, הנגרמת על ידי שינוי בקולטנים הירוקים ומשפיעה באופן מתון על ראיית גווני אדום-ירוק. קיימת בחמישה אחוזים מהגברים. מולדת ו-sex linked.

ג. טריטרנורמלי (Tritanomaly) - פגם נדיר ומולד המשפיע על כושר האבחנה בין גווני כחול-צהוב.

על אף שרוב נשים הן נשאיות בלבד של הגן לעיוורון צבעים ואינן לוקות במחלה, גם הן עלולות ללקות בעיוורון צבעים כאשר הפגיעה קיימת בשני כרומוזומי ה-X.

כיצד בודקים ראיית צבעים?

במבחנים לבדיקה של ראיית צבעים משתמשים בלוחות ותרשימים צבעוניים. מבחנים אלה מדויקים רק אם מבצעים אותם באור תקין הכולל תאורה של כחול-לבן המחקה את אור השמש. קיימים ארבעה מבחנים חשובים בהערכת ראיית צבעים:

מבחן אישיהרה - מציג מספרים צבעוניים או ספרות הבולטים על רקע של נקודות צבעוניות. מאבחן לקות בראיית אדום-ירוק, בעל רגישות וסגוליות (specificity) גבוהות ויכול להיות בשימוש גם בתאורה פחות טובה.

מבחן ריצ'מונד HRR - Hardy-Rand-Rittler - מציג אף הוא מספרים צבעוניים או ספרות הבולטים ברקע של נקודות צבעוניות. משמש לאישור תוצאות מבחן האישיהרה ויכול לשמש הגנה מפני האפשרות שהנבדק למד את התשובות הנכונות באישיהרה. כיוון שמשתמשים במבחן זה בסמלים (עיגול, משולש וכו') ניתן לאבחן באמצעותו ילדים קטנים שלא יודעים מספרים.

מבחן מדמונט C-100 Medmont) C-100) - המבחן אינו מאוד מוכר, אך חשוב משום שיש לו רגישות וסגוליות גבוהות מאוד באבחון לקויות ראיה מסויימות ומשך הבדיקה הוא כדקה עד שתי דקות.

מבחן פרנזוורת' D-15 Farnsworth) D-15) - הנבחן אמור לסדר 15 כפתורים בגוון משתנה. המבחן מדויק יותר במיון של סוג עיוורון הצבעים והוא ממיין מטופלים עם ראיית צבעים חריגה לשתי קבוצות: עיוורון צבעים ועיוורון צבעים בינוני או חמור. גם לנבדקים עם לקות מתונה, שעברו את המבחן, יכולה להיות בעיה במשימות שגרתיות עם צבעים. זהו מבחן הצבעים השימושי ביותר בהערכת מחלות רשתית, משום שהוא מבחין היטב בין פגמים מולדים ונרכשים. המבחן ארוך מאוד ולכן מעייף מאוד.

מבחנים כמו אישיהרה וריצ'מונד מציגים מספרים צבעוניים או ספרות, הבולטים ברקע של נקודות צבעוניות. צבעים הספרות והרקע הם בהירים בכוונה והגוונים שנבחרו קשים לאנשים בעלי לקויות. אם יש עיוורון צבעים, אותו אדם לא רואה את הספרות בכלל, או רואה ספרות אחרות בהסתמך על בהירות הצבעים ולא על הגוון. יתרון מבחנים אלה הוא שניתן לעשותם מהר והם רגישים מספיק לסרוק אנשים עם עיוורון צבעים אך אינם יעילים במיון הלקות.

אם אין טיפול לעיוורון צבעים, למה חשוב לאבחן?

חשוב לאבחן עיוורון צבעים בכדי שעיוורי הצבעים יהיו מודעים לקיומו של הליקוי והמגבלות למודעות של עוורי הצבעים ולאפשר להם לרכוש כלים להתמודדות עם המגבלה.

לדוגמה, התמודדות עם עיוורון צבעים יכולה לעזור לתלמידים בגילאי בית הספר. בגילאים מוקדמים משתמשים בצבע ככלי דידקטי לזיהוי עצמים, קיבוץ עצמים ורעיונות. תלמידים עם עיוורון צבעים שלא מודעים למגבלה שלהם יתקלו בקשיים בהבנת הסברים ותהליכים ויפתחו תסכול. תלמידים המודעים לבעייתם, בעזרת הוריהם ומוריהם, ילמדו להיעזר באסטרטגיות אחרות לזהות עצמים. התמודדות עם המגבלה אפשרית וחשובה גם בגיל המבוגר אם קיימת מודעות ללקות.

השתתפו בהכנת הכתבה: ד"ר ניר שוהם, פרופ' אילה פולק וד"ר אמיר בוקלמן, רופאים במחלקת עיניים במרכז רפואי קפלן, מקבוצת כללית. עריכה וייעוץ רפואי: ד"ר ענת רובינסון

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו