הריטלין לא עוזר לילד בהפרעת הקשב? יש לזה סיבה
הילד שלכם מקבל ריטלין אך מצבו ממשיך להידרדר? יש סיכוי גבוה שהמינון שניתן לו נמוך מדי. בכל שנה נתקלים הרופאים המומחים במאות ילדים ומתבגרים שמצבם מחמיר אחרי שקיבלו מינון שלא מתאים למשקלם. אז מהם סימני האזהרה, ואיך יודעים כמה ריטלין לתת?
בגיל שש אובחן דרור כלוקה בהפרעות קשב. אחרי סדרת אבחונים שעבר התחיל הרופא טיפול בתרופה ריטלין במינון של 10 מיליגרם ביממה. בתחילת הטיפול חשו הוא והוריו שהתרופה אכן פועלת. דרור הצליח לשבת שיעור שלם בכיתה והכין את שיעורי הבית מדי יום. אלא שאחרי חודשיים של טיפול שוב חלה הידרדרות.
הוריו של דרור שבו אל הרופא המטפל, והוא העלה את מינון הריטלין ל־20 מ"ג ביום. אלא שגם המינון הזה לא הביא לשיפור, ומצבו של דרור המשיך להידרדר. הרופא העביר את דרור לתרופה קונצרטה (שבבסיסה אותו חומר כימי כמו בריטלין, אך מתוצרת חברה אחרת), במינון של 18 מ"ג ביום, אלא שגם הטיפול הזה לא הביא לכל שיפור במצבו.
בהמשך שלח הרופא המטפל את דרור לאבחונים נוספים. הוא נשלח לאבחון פסיכיאטרי נוסף, לאבחון פסיכודידקטי, לייעוץ פסיכולוגי, אבל כל אלה לא הועילו. בשלב הזה נקראו הוריו לבית הספר, שם הבהירה המנהלת שוועדת השמה של משרד החינוך החליטה להעביר אותו לבית ספר לחינוך מיוחד.
המינון לא תאם את משקל הילד
כמוצא אחרון החליטו הוריו של דרור לפנות לד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית מומחית של הילד והמתבגר ומנהלת המרכז לקשב של שירותי בריאות כללית. "הילד שקל כבר 45 ק"ג והבנתי מיד שיש בעיה עם מינון הריטלין שלו",
מספרת ד"ר מנור. "התחננתי בפני משרד החינוך שייתנו לילד צ'אנס במשך שלושה חודשים שבהם העליתי לו את מינון הריטלין". התוצאות לא איחרו להגיע: בתוך שבוע חלפו כל בעיות ההתנהגות. בסופו של דבר נשאר דרור בבית ספר רגיל וסיים את שנת הלימודים בהצלחה.
אלפי ילדים בישראל לוקים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD), תסמונת שמאופיינת באימפולסיביות, תזזיתיות, הפרעות בריכוז וחוסר מנוחה. על פי ההערכות, שיעור הישראלים שלוקים בהפרעה מגיע עד ל־9%. למרות הטיפולים היעילים, עדיין הורים רבים נמנעים מלטפל בילדיהם בתרופות. התוצאה הרסנית: הידרדרות בלימודים, נסיגה חברתית ושיעור גבוה של פשיעה ושל התמכרויות.
מאות ילדים, בעיה אחת
זו לא הפעם הראשונה שד"ר מנור נתקלת במינונים לא תואמים של הטיפול התרופתי. "אנחנו יודעים על מאות ילדים שמטופלים במינון נמוך מאוד של ריטלין", היא אומרת. "כשהמינון לא מתאים, המצב מידרדר מאוד. בתחילה
קיים אפקט הפלסבו, כי כולם תולים תקוות ומאמינים בריטלין. השיפור החלקי הזה מחזיק מעמד כחודשיים, אבל אז מתחילה ההחמרה, כיוון שהריטלין למעשה כלל לא עבד".
פרט לחוסר ההשפעה של התרופה, המינון הנמוך גורר איתו תופעות לוואי רבות כמו עייפות ותחושת אפתיות, בניגוד למינון גבוה מדי שגורם לאי שקט ולעצבנות. תופעות הלוואי גורמות לייאוש אצל הילד והוריו, שסבורים שאין פתרון רפואי להפרעת הקשב. "זה מעין כדור שלג", מוסיפה ד"ר מנור, "והבעיה מתחילה ונגמרת ברופאים שלא מתאימים את המינון למשקלו של הילד".
על פי המלצות משרד הבריאות, את המרשם הראשוני לריטלין רשאי לתת נוירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים שהתמחה בהתפתחות הילד. אבל לגבי המשך טיפול, כל רופא רשאי לשנות את המינון של הריטלין - וכאן מתחילות הבעיות.
איך נעשה חישוב המינון המתאים?
"חישוב המינון הוא בנוסחה מאוד פשוטה שמוכרת לכל הרופאים, אבל הם נוטים להתעלם ממנה ולא מבינים את משמעותן של תופעות הלוואי החמורות של המינון הנמוך מדי של התרופה", אומרת ד"ר מנור. על פי ההמלצות מינון,
הריטלין אצל ילדים צריך להיות 0.33 עד 0.7 מ"ג לק"ג למנה לכל ארבע שעות, או 1 עד 2 מ"ג לק"ג ליממה. אצל מתבגרים ומבוגרים המינון המקובל הוא עד 1.5 מ"ג לק"ג ליממה.
ד"ר מנור: "אני ממליצה לכל ההורים לשים על המקרר טבלה שמרכזת את מינוני הריטלין קצר הטווח, הריטלין בשחרור מושהה (Ritalin SR) והריטלין ארוך הטווח (Ritalin LA), ומולה את מינוני הקונצרטה המקובלים. ההורה צריך לוודא שהרופא חישב את המינונים בהתאם למשקלו של הילד ולהקפיד להגיע למעקב אצל רופא מומחה אחת לחצי שנה עד שנה. אם מופיעה עייפות, הילד מרוכז פחות, התיאבון חוזר (הריטלין אמור לדכא תיאבון) והכדור של שמונה שעות מספיק רק לארבע שעות - אלה סימני אזהרה שהמינון לא מתאים".
