שאפית

את המשפט האחרון אומנם לא קשה לדמיין כמו שנאמר מבעד למעוות קול ופנים מפוקסלות, אבל מאיה פרר (27) לא מדברת על בעל מכה - היא מדברת על שף עזרא קדם. פרר, הפליטה האחרונה מ"המטבח", תלתה את הסינר מרצונה בפרק ששודר השבוע אחרי חמישה ימי השתתפות בתוכנית, וגם ארבעה חודשים אחרי הצילומים, לאחר שראתה את התוצר המוגמר ונזכרה שבעצם זו רק תוכנית טלוויזיה - היא נשמעת כמו מישהי שעברה טראומה קשה.

"מי יודע מה היה קורה אם הייתי נשארת שם עוד יום". מאיה מוקצפת (צילום: כפיר חרבי)

"המטבח", הלהיט החדש של זכיינית ערוץ 2 קשת, שמבוסס על "Hell's Kitchen", מציגה את הרף החדש של אכזריות הריאליטי, ונדמה כי הגבול בין מציאות לתוכנית מציאות מעולם לא היה דק יותר. לאור התלונות המצטברות על תנאי הפקה קשים, שפורסמו בתחקיר "פנאי פלוס" בשבוע שעבר; וגם לא מעט קטעים מצולמים קשים כמו התקפת חרדה מול מצלמות, מתמודדת שהובהלה לבית החולים כבר ביום השני, צעקות, קללות ושאר יריקות מבית היוצר של קדם - אפשר לטעון כי התוכנית הזו הציבה סכנה של נזק ממשי למתמודדים.

ובכל זאת, מנקודת המבט הטלוויזיונית חבל שמאיה עזבה. יש לה את הלוק הנכון, הבוסר הראוי לתוכניות מציאות, ולמרות שקדם כינה את המרק שלה "מחית", ניכר שהיא גם יודעת את העבודה. אז איך זה שדווקא היא, שכבר בפרק הראשון זכתה מקדם לתואר המצטיינת בקבוצת הבנות, דווקא היא שברה את הכלים והחליטה לא לשחק? הרי לדן מנו זה לא היה קורה.

"היתה הצטברות של דברים", היא משחזרת, "אבל נקודת השבירה שלי היתה כשרציתי להוציא מנה, והוא אמר לי, 'אין לך לב? את רוצה לתת לאנשים אוכל כזה?'. אני לא מוכנה שידברו אליי ככה".

אבל אולי הוא מדבר ככה רק למצלמות?

"כשאתה בתוך המשחק הזה אין שום דרך להיות חסין למה שקורה סביבך. אתה בתוך האטרף ואתה לגמרי שוכח שזה ריאליטי, זה מרגיש אמיתי. גם נראה לי שעזרא באמת כזה, הוא לא צוחק. הוא הקצין את מי שהוא באמת, אבל אני לא יודעת איך אפשר לעשות תפקיד כזה".

"כשאני עצבנית אני נכנסת למטבח, זה מרגיע אותי". פרר (צילום: כפיר חרבי)

לעזוב תוכנית ריאליטי, מתברר, זה לא עניין פשוט. במהלך ימי הצילום המתמודדים היו מנותקים מהעולם החיצוני, כך שטלפון למשפחה להתייעצות לא היה אפשרי. בבליל הלחץ מאיה לא רצתה לשתף את חבריה המתמודדים, ולכן אחרי כמה שיחות קצרות עם עוזרי הפקה, מסרה את ההודעה הדרמטית ומיד נלקחה לבית מלון, בלי להיפרד מחבריה.

"הצטבר אצלי צורך לעזוב וזה פשוט יצא בבום. ידעתי שאם אשאר עוד יום אחד אגיע לבית חולים פסיכיאטרי, פשוט ככה. עבדנו 15 שעות ביום, בקושי ישנו, וכשהגענו לחדרים לא היו מים חמים. שמנו סירים על הגז כדי שיהיו לנו מים חמים להתקלח, כי אתה ג'יפה לגמרי אחרי עבודה כזו. כל זה לא אשמת עזרא, אבל כשמחברים את זה ליחס שלו התוצאה בלתי אפשרית".

מה הרגשת כשהודעת שאת עוזבת?

"הקלה מטורפת. יצאתי מהחדר והתפרצתי בבכי משחרר, הרגשתי שאני יכולה שוב לנשום, כאילו עליתי מתחת למים. חשבתי שייצא לי להתווכח עם עזרא, דמיינתי שהוא צועק עליי ואני צוחקת עליו בחזרה, שהוא זורק עליי משהו ושאני זורקת עליו בחזרה, אבל בסוף זה לא קרה. הוא קיבל את זה בסדר".

התוכנית תעשה לו רע לדעתך?

"הוא עושה טעות בעיניי, כי בכל צחוק יש אמת ויסתכלו עליו עכשיו בתור המניאק. ולמה? בסך הכל יש לו לב טוב, חבל שהוא יסבול בגלל תוכנית ריאליטי שבה הוא החליט לעשות מעצמו מפלצת. הוא פוגע בעצמו. אולי טלוויזיונית זה עובד, אבל ברמה האישית ואולי גם המקצועית, אני בכלל לא יודעת אם אנשים שרואים את זה בבית ירצו לאכול את האוכל שלו".

אשה יכולה לגעת באשה בצורה הכי כואבת". פרר (צילום: כפיר חרבי)

יודע כל מי שהתפטר אי פעם מעבודה: מדובר באחת החוויות המבלבלות ביותר רגשית. תחושת כוח אינסופי ברגע אחד, חרדה תהומית במשנהו. ובעיקר הרבה זמן פנוי שהשתחרר לפתע, אולי קצת יותר מדי. מאיה, שעדיין מספרת כי היא לא מתחרטת על שנטשה תוכנית פריים טיים שיכלה לשנות את חייה, לא מכחישה כי ארבעת החודשים לאחר מכן לא היו הטובים ביותר בחייה. זה התחיל בגב תפוס, בעקבותיו הובהלה לבית החולים יום לאחר שחזרה מהתוכנית, ונמשך בכמה חודשים שבהם בישלה רק בבית. "רק לאחרונה חזרתי לבשל, אני טבחית בקפה מובינג בתל אביב. עד עכשיו עבדתי בגלריה, לא רציתי לחזור למטבח באופן מקצועי. גם עכשיו אני לא לגמרי יודעת מה יהיה הצעד הבא.

התוכנית הראתה לי את הצד הכי נוראי של המטבח ואני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך בתחום. אני תמיד אבשל, זו האמנות שלי, אבל אני צריכה לדעת אם זה הייעוד שלי. אם אמשיך, אני רוצה לעשות את זה במקום שלי, שאהיה הבוסית של עצמי. נמאס לי שיש אנשים מעליי שאומרים לי מה לעשות".

עזרא לא היה שמח לשמוע שאת שוקלת פרישה.

"אני מניחה שזה היה מתסכל אותו".

בישול הוא באמת עולם כל כך קשה?

"כן. לכל טבח יש את השריטה שלו, אנחנו אנשים לא נורמלים. זה אנשים עם הרבה אגו ופיוז קצר, סוסי עבודה ופסיכיים. היו לי מריבות עם שפים, היו פעמים שקמתי והלכתי בגלל איך שדיברו אליי, פעם כמעט הלכתי מכות עם שוטף כלים. חוץ מזה זה קשה פיזית, חייבים להיות מאוד חזקים כדי לא להתעלף מכל הריצות. פיק של מסעדה, זה כמו אימון אירובי, זה ארבע שעות של אטרף".

ולפעמים מאבדים עשתונות בתוך זה, כמו התקף החרדה המתועד של גבריאלה בתוכנית?

"ראיתי דברים כאלה קורים במטבחים, בטח. זה גם קרה לי. את בכזה לחץ, צועקים עלייך ואת בטראנס, ולא יכולה לנשום. זה לא קורה לעיתים קרובות כל כך כמו בתוכנית, אבל כן, לפעמים מביאים אותך עד לקצה".

בטח לא קל לתחזק זוגיות ככה.

"לא. כשאני מגיעה הביתה אחרי עבודה אני צריכה את השקט שלי, מקלחת ולנוח, לא תמיד יש כוח לעוד אדם.

אומרים שטבחים זה כמו רופאים, הם חייבים להיות עם מישהו מהמקצוע שלהם כדי שיבין. אני לא יודעת אם זה נכון כי לא היתה חברה שפית, אבל בכל מקרה, שתי נשים זה תמיד כאב ראש".

תראי מה זה, שכחתי שאת לסבית.

"כן, זה קורה הרבה. לא מאמינים לי שאני לסבית וטבחית".

טוב, את לא בדיוק...

"בוצ'ה?"

מותר להגיד את זה?

"כן, בטח. מה אני אגיד לך, אני אוהבת יופי ואסתטיקה, נשיות. אני לא מאלה שאוהבת את הבנות הגבריות. אני חושבת שאשה צריכה להיות אשה, עם גוף של אשה, אחרת כבר אהיה עם גבר. יש משהו באשה גברית שהוא לא נתפס. זה קצת הזוי בעיניי".

יש לך חברה?

"כרגע לא".

היו לך חברים בנים?

"כן. ואני לא מתגעגעת לזה במיוחד. אני לא שוללת, אני אוהבת גברים, אני לא אנטי, ואם אתאהב במישהו אז זה יקרה, אבל אני נמשכת יותר לנשים ורוצה חברה. י

ש פלוסים בבנות, של רגש והבנה שאי אפשר לתאר ומגע שאי אפשר לתאר, אבל צריך לזכור: אשה גם יכולה לגעת באשה בצורה הכי כואבת".

חובבות הבלונדיניות בקצפת, אם כן, ישמחו לשמוע כי מאיה פנויה לגמרי להובלות, אך לפני שייגשו לאתגר, כדאי לזכור שמדובר בחובבת ריגושים מוצהרת, בעלת סף שעמום נמוך והפרעת קשב וריכוז חיננית למדי. בגיל 27 היא חובקת שלל התנסויות סביב הגלובוס. הוריה, ילידי דרום אפריקה, היו ממקימי מושב מנוף שבו נולדה. בילדותה חזרה עימם לכמה שנים למולדתם, משם טסה בגיל 16 ללמוד אמנות, ואת ארבע השנים הבאות בילתה על הקו ישראל־לונדון, כשברקע היא ממשיכה לבשל להנאתה, יוצאת מהארון בכיף ("ההורים שלי היו הכי פתוחים"), ולבסוף מתיישבת בישראל כדי ללמוד בישול בתדמור ולבשל בבתי קפה בתל אביב. אך בטרם התבייתה הכירה בחורה אמריקאית שסחפה אותה ללוס אנג'לס, שם התגוררה כשנה וחצי ועבדה כמשפצת עתיקות. "אחרי שבועיים הייתי מוכנה לחזור אבל נשארנו בגללה. אני נותנת את כולי בשביל זוגיות כשצריך, אין אצלי גבולות".

ראית עולם - ובסוף את בריאליטי שמבטיח מסעדה באילת.

"פה אני מרגישה הכי בבית, אבל מצד שני יש לי גם הרגשה שלא אחיה בארץ לתמיד. אני לא אוהבת שאותו דבר כל הזמן, אני צריכה שינויים וריגושים סביבי. בגלל זה למשל, אני לא מעורבבת בשום ברנז'ה, לא בברנז'ה של הלסביות ולא בברנז'ה של הטבחים. אני חיה בעולם משלי".

מה היינו רואים ממך אם היית נשארת בתוכנית?

"הייתם רואים אותי מנצחת ופותחת מסעדה באילת. למרות שאין לי מה לעשות באילת, זו לא העיר שבה הייתי רוצה לפתוח מסעדה. מי בכלל רוצה להיות בחור הזה, יאללה".