המחול השמיימי של הזוהר הצפוני

שקט מוחלט. משב רוח במינוס 21 מעלות מקפיא את הדמעות והריסים, כמו מנסה להזכיר לי עד כמה הסביבה קיצונית ועוינת. בדיוק כשמתחילה לעלות בי התהייה מה בעצם אני עושה פה ומדוע, זה מתחיל.

הכל החל בקו ירקרק לאורך השמיים שהתפשט מאופק לאופק ומעל לראשי בצבע ירוק עז על רקע אינספור כוכבים המנקדים את הרקיע. מצד שמאל, זנב האורורה מתחיל להתערבל כלפי מעלה בעוד פס חדש של זוהר נולד והחל לרדוף אחריו במחול שמיימי מעורר פליאה.

אנחנו צופים באחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר בעולם, תופעה שהוספתי לרשימת ה"דברים שצריך לעשות לפני שמתים". הלב פועם בחזקה והראש מתקשה להאמין למראה העיניים. הרגליים מתחילות לאבד תחושה, אבל אנחנו אדישים לכל אלו אל מול נפלאות הטבע שמופיע מולנו. כל גל זוהר נמשך כחמש דקות ומלווה ברבע שעה של רגיעה, וחוזר חלילה במשך כשעה וחצי, עד שדועך ומותיר את השמיים שחורים כהרגלם בשאר הלילות. 

מהו הזוהר הצפוני?

זוהר הקוטב הצפוני, או בשמו הלועזי Aurora Borealis, הוא תופעה אופטית המתרחשת בקטבים הצפוני והדרומי. התופעה נגרמת כתוצאה מזרימת הרוח הסולארית (חלקיקים טעונים מהשמש) לכיוון כדור הארץ המוסטת לכיוון הקטבים עקב השדה המגנטי של כדור הארץ.

החלקיקים הטעונים חשמלית מעוררים אטומים בשכבות החיצוניות של האטמוספירה בגובה של 80 ק"מ, בגבול החלל והרבה מעל כל מטוס. מחול השדים השמימי הזה מביא לפליטת חלקיקי אור (פוטונים) באורכי גל שונים, אשר יוצרים את הצבעים הזוהרים ברקיע: החמצן מגיב הכי בקלות ופולט אור ירוק ומעט אור אדום, המימן והחנקן פולטים אור אדום וכחול. עמים קדומים נתנו לזוהר הצפוני משמעויות דתיות מעמיקות, החל מזעם האלים וכלה בשבילים המראים לנשמות את דרכן השמיימה.

ירושלים של זהב תחת שמיים ירוקים

בתחילה חשבתי שאנחנו המשוגעים היחידים שיצאו לעמוד בחוץ בכפור, אבל על הגבעה הסמוכה לעיר פגשנו זוג איטלקים, ארבעה רוסים ואת מריאן, צרפתייה מצחיקה וגוצית בגובה מטר ועשרים, שעמדה בלילה על המדרון, עוטה מעיל ישן וכפפות לא תואמות. מסתבר שרבים, והיא ביניהם, מגיעים ללפלנד לשבוע רק בשביל לראות את הזוהר הצפוני ולצלם אותו. מריאן הגיעה מצויידת, לא פחות ולא יותר, במצלמת פילם קומפקטית פשוטה שעולה 120 ש"ח.

בהמשך, הצטרפה אלינו חבורה של הולנדים שבעי אלכוהול לצפייה בזוהר הקוטב ולאחר מספר צחקוקים בשפתם נפתחה ביננו שיחת חולין משעשעת. לאחר שהם שמעו שאנחנו מישראל והתלהבו מארץ הולדתנו, החלו לשיר לנו, כאן על גבעה בלפלנד, את השירים "ירושלים של זהב" ו"הללויה", בעברית. מחזה הזוי שכזה, של עמידה בכפור של מינוס 21 מעלות, מול זוהר הקוטב הצפוני כשחבורה של הולנדים שיכורים מזמרת לנו שירי ארץ ישראל בעברית, ניתן למצוא רק בחוג הקוטב הצפוני.

כיצד רואים את הזוהר הצפוני?

הזוהר הצפוני חמקמק ואינו מגלה את פניו לכל אחד. על מנת להגביר את הסיכויים לראות את זוהר הקוטב הצפוני, יש להצפין (או להדרים) ככל האפשר לאיזור הקוטב המגנטי, להגיע בעונות המתאימות (האביב והסתיו), לקוות למזג אוויר הכולל שמיים בהירים והכי חשוב – להתלבש הכי חם שאפשר, מכיוון שאתם הולכים לחכות שעות בחוץ בקור מקפיא עצמות בלילה בהיר בסביבות הקוטב.

כדי לקבל הערכה לסבירות היומית לצפות בפלא, ניתן להתעדכן בתחזית החלל באתר www.spaceweather.com. אנחנו ביקרנו בעיר רובניימי, בירת לפלנד שבצפון פינלנד בחודש מרץ 2008. על מנת לצפות בתופעה בצורה הטובה ביותר, עלינו על הגבעה Ounasvara הסמוכה לעיר המשקיפה על כל הסביבה. מבחינה סטטיסטית, השעות הטובות ביותר לראות את הזוהר הן 22:00-24:00, מידע נוסף ניתן לראות באתר הלשכה המטאורולוגית הפינית או בלשכה האמריקנית.

טיפ: מצלמים שמי אמרלד

רבים שאלו אותי כיצד צילמתי את המחזה המופלא. ראשית, חשוב לציין כי הכללים של צילום לילה חלים כאן במלואם, כלומר, חשוב מאוד להקפיד על חשיפה ארוכה, להשתמש בחצובה ולהקפיד על הדגשים הקטנים כדי לקבל את התמונה הגדולה.

בנוסף, הסיטואציה הזו מזמנת בעיה חדשה ולא מוכרת - הקור. הקור משפיע על המצלמה בהתרוקנות מהירה מאוד של הסוללות (גם החשיפה הארוכה עוזרת לכך). בנוסף הגבישים הקריסטליים של המסך מגיבים ממש לאט וזה מתבטא במעבר איטי והדרגתי בין תמונות. הכפור גם מתגבש על המצלמה ובלי כפפות ממש קשה לגעת בה.

מכיוון שהזוהר הצפוני נע ומתערבל, רצוי לשמור על חשיפות קצרות יחסית של 10 שניות ולכן יש להעלות את רגישות החיישן ל-ISO 400 ולשמור על צמצם פתוח. את האיזון הלבן (White Balance) נכוון לנורות להט על מנת לקבל את התוצאה המהימנה ביותר.

• הכותב הוא צלם, בעל בית ספר לצילום ומדריך מסעות צילום בעולם - לאתר של רועי גליץ