איך מטפלים בעצירות ומה טוב לאכול כדי למנוע אותה

מבין הפרעות העיכול, עצירות היא הנפוצה ביותר. עצירות הינה הבעיה הנפוצה ביותר בין כל ההפרעות במערכת העיכול. נשים סובלות מעצירות יותר מגברים, בגלל המבנה האנטומי של רצפת האגן. הלידה מהווה גורם מרכזי להיחלשות שרירים אלו: מתיחת שרירי האגן במהלך הלידה, בדומה לעצירות כרונית הכרוכה במאמץ יתר, יחלישו את העצב האחראי לתנועת שרירי האגן. אצל מבוגרים מעל גיל 60, הסיבה נובעת מאובדן שליטה על הסוגרים התחתונים. 

ואם קיימת עונה כזאת בשנה, הרי שהיא כבר כאן. על פי סקר שערכה דנונה שטראוס, באמצעות מכון ברנדמן עולה במהלך פסח קיימת עליה של 25% בשיעור הסובלים מבעיות בעיכול ובסה"כ 50% מהאוכלוסיה (מעל גיל 18) סובלים מבעיות בעיכול בפסח. נשים- 59% מול גברים 40%.

עצירות (Constipation) מאופיינת ביציאות לא סדירות, צואה קשה, קשיים וכאב בזמן היציאה והיעדר תחושת התרוקנות מעיים לאחר יציאה. תסמינים נוספים של העצירות הם תחושת נפיחות ואי נוחות בבטן, גזים והיווצרות פצעונים.

קשה לדייק במונח "אי סדירות היציאות", מאחר ונתון זה שונה בין בני האדם ומשתנה באופן קיצוני (בטווח של 3 עד 21 פעמים בשבוע). מבחינה רפואית, עצירות מוגדרת כפחות מ-3 יציאות בשבוע, אם כי יש כאלו שיסבלו מעצירות גם בתדירויות גבוהות יותר. לעצירות יכולה להיות השלכה על מערכת העיכול בפרט ועל הבריאות בכלל, מאחר והרעלים שמצטברים לאורך הזמן במעי הגס ואינם מסולקים בזמן, נספגים במעי ונכנסים לזרם הדם. אך כל עוד לא מדובר בעצירות כרונית, אין מקום לחשש. 

סובלים מעצירות? איכלו שזיפים, מיובשים או טריים (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

הגורמים לעצירות

1. תרופות ותוספי תזונה ביניהם קודאין, אוקסיקודון, איבופרופן (המרכיב של אדוויל), תוספי ברזל, תרופות נוגדות סידן, סוכריות נגד חומצה המכילות אלומיניום ולפעמים אפילו תרופות לדיכאון כמו פלוקסטין ופרוזק.

2. הרגלים. מאחר ויציאות נתונות להחלטת הפרט, אנשים דוחים לעתים את ההתרוקנות לפי שיקולי נוחות (חוסר היגינה, חוסר פרטיות, צניעות, טיולים, מילואים וכד'). התאפקות מיותרת מעלה את ההסתברות לעצירות.

3. תזונה. תזונה נטולת סיבים תזונתיים מסיסים (בלבד) כמו אלו הנמצאים בפירות, ירקות ודגנים מלאים מעלה הסתברות לעצירות.

4. שימוש יתר או קבוע במשלשלים. שימוש היתר פוגע במערכת העצבים ובתפקוד תקין של שרירי המעי, דבר המוביל לעצירות כרונית.

5. שינויים בתזונה. שינוי במרכיבי התפריט, אפילו אם מדובר בשינוי לטובה או בדיאטה הכרחית, עלול לפתח עצירות שהיא תגובה של מערכת העיכול לשינוי.

6. הפרעות ושינויים הורמונליים. הורמונים משפיעים על יציאות. למשל, רמה גבוהה של אסטרוגן ופרוגסטרון מביאים לעצירות. מכאן העצירות שכיחה בזמן הריון.

7. מחלות הקשורות למעיים או למערכת העצבים המרכזית. ביניהם תסמונת המעי הרגיז, או ניוון טונוס המעיים לעת זקנה.

8. חוסר פעילות גופנית. ישיבה ממושכת וחוסר תנועתיות מביאה מהווים מצע נוח להתפתחות קשיות בקיבה, כמו כן עיכוב היציאה נוח יותר במצב זה.

9. יובש של הגוף. שתייה לא מספקת, מזג אויר יבש ונטול לחות מייבשים את הגוף בכלל ואת איברי מערכת העיכול בפרט ומביאים לעצירות.

10. גורמים פסיכולוגיים כגון מתח נפשי מתמשך או דיכאון. לחץ הנמשך לזמן ארוך, ציפייה חסרת מנוחה, דריכות או כוננות מתמשכת משפיעים על זרימת העיכול של המזון ומביאים לעצירות. 

הדרכים לטיפול

1. תזונה: העלאת כמות הסיבים התזונתיים והמים בתפריט. לשינוי בתזונה יש השפעה חשובה וממוקדת, ותופעות הלוואי הפחותות ביותר (בהמשך - דיון בתזונה מיוחדת לעצירות).

סובלים מעצירות? לגמו כף שמן זית בבוקר על בטן ריקה (צילום: פוטוס)

2. פעילות גופנית: הליכה, שחיה והתעמלות המחזקת את שרירי הבטן, ובעיקר את השרירים הרוחביים. פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם וממריצה את המערכות בגוף, כולל מערכת העיכול. יש להיוועץ ברופא לגבי התאמת הפעילות כאשר מדובר בעצירות של הריון או מחלה.

3. משלשלים על בסיס סיכה (שמן). השמן נשאר במעיים ו"עוטף" את הצואה ומרכך אותה. שמנים מינרליים מיועדים לטיפול בטווח קצר, שכן בטווח הארוך נחשף חסרונם - הם סופגים ויטמינים מהמעי ועלולים לגרום למחסור בהם.

4. מרככי צואה מרגיעים על בסיס חומרים המשפרים את יכולת החדירה של המים למעי וערבובו עם הצואה.

5. משלשלים המכילים חומרים לא מתעכלים ולא נספגים שנשארים במעי ושומרים על המים הנמצאים כבר במעי ובכך מרככים את הצואה.

6. משלשלים על בסיס מלח המכילים חומרים בעלי יונים בלתי נספגים, כמו מגנזיום, סולפה, פוספט וציטרט. חומרים אלה נשארים במעי, גורמים למים להכנס אליו וכך מרככים את הצואה.

7. משלשלים הגורמים לשרירי המעי הקטן לפעול יותר ובכך לזרז את העיכול. אגב, משלשלים אלו שכיחים בבתי מרקחת ואף השזיף המיובש פועל באופן זה.

8. חוקן. הזרקת נוזלים דרך פי הטבעת המרוקנת את המעי. ישנם סוגים שונים של חוקנים (על בסיס מים, שמן, מלחים, פוספטים ועוד). החוקן מרוקן גם אלקרוליטים מהגוף ולא מומלץ להשתמש בו בקביעות.  

9. אלקטרודות. ניסוי, במהלכו משדרות האלקטרודות אותות חשמליים המעודדים את פעילות העצבים המגיעים למעי.

10. ניתוח. לאנשים עם עצירות כרונית הנובעת ממחלות מעי או משימוש מופרז במשלשלים הפתרון היחיד הוא ניתוח בו מורידים את רוב המעי (חוץ מהרקטום). משתמשים בניתוח כאשר כל הטיפולים האחרים לא עוזרים, בשל השלכותיו על תפקוד הגוף ומגבלותיו.

הטיפול התזונתי בעצירות

טיפול בעצירות דרך משלשלים למיניהם אמנם מניב תוצאות מיידיות אך אינו מומלץ כטיפול ראשוני ולאורך זמן עלול לגרום לשלל תופעות לוואי, כמו כאבי בטן, שלשולים, הפרעות באיזון הכימי בדם, אובדן וויטמינים ומינרלים חיוניים. מעבר לכך, טיפול במשלשלים מעלה את סף הרגישות של המעיים, כך שלאורך זמן המעיים יצטרכו גירוי חזק יותר על מנת להגיע לאותן תוצאות. מטופלים במשלשלים באופן קבוע מגיעים למצב שאינם יכולים להפעיל את המעיים בכוחות עצמם והופכים להיות תלויים במשלשלים על מנת לרוקן את עצמם.

פתרון תזונתי לבעיית העצירות הוא אמנם בעל השפעה מתונה יותר, אך יסודית וללא תופעות לוואי או השלכות שליליות ביחס לטיפולים אחרים. 

1. שתייה מרובה של מים. נוזלים מגבירים את הלחות במעיים ומרככים את הצואה. הכמות המומלצת היא שלושה ליטר של מים או נוזלים אחרים כמו מרק או תה צמחים (נענע, בבונג, לואיזה, לימון ועוד). משקאות המכילים קפאין, כמו קולה, קפה או תה שחור אסורים מאחר והם משתנים וגורמים לייבוש הגוף. 

2. הגברת כמות הסיבים תזונתיים בתפריט. הסיבים מוסיפים נפח לתכולת המעיים ומרככים את הצואה ומקלים על המעיים בהעברתה הלאה ובסילוקה.

המעי הגס מגיב לצריכת תזונה עשירה בסיבים בהתכווצות שגורמת לגירוי ליציאה ודחיפת הצואה. תזונה עשירה בסיבים תזונתיים מעלה את משקל הצואה בשל כמות המים שהסיבים סופחים, אך תוספת הסיבים מוסתת את תדירות היציאות ליציאה אחת ביממה ושהות מזון במערכת העיכול למשך 2-4 ימים. רצוי להגיע לחמש מנות של פירות וירקות ביום, במידה ובלתי אפשרי ניתן גם לקחת כתוסף מזון.

1. הוספת סיבים תזונתיים, ממקור טבעי או כתוסף, מביאה לתופעות לוואי של גזים ונפיחות, שמייצרות הבקטריות במעי בעת פעולת העיכול. מדובר בבקטריות שונות המתמודדות מול סוגים שונים של סיבים, ומייצרות כמויות שונות של גז לכל אחד. זו לא סיבה לפסול אכילת סיבים: אם חוויתם תופעה כזו ממקור אחד, נסו מקור אחר.

2. תפריט עשיר בסיבים תזונתיים מחייב שתייה מרובה יותר של מים (בכמות של כוס לכל מנת סיבים). המים מונעים התקשות של הסיבים וחסימה של המעיים. כלומר, אכילת סיבים תזונתיים ללא שתיית מים יכולה לגרום לתוצאה הפוכה,

 הגורמת למטופלים רבים לפסול את הטיפול התזונתי בטענה שהסיבים מחריפים עבורם את המצב.

ועוד כמה טיפים

1. מומלץ להרגיל את המעיים להתרוקן בשעות קבועות, רצוי בשעות הבוקר. לשבת בשירותים כמה דקות גם אם אין לחץ. כדי להגביר את הסיכוי ליציאה אפשר לבצע לפני כן תרגיל המפעיל את שרירי הבטן.

2. מערבבים כף שמן זית עם מיץ לימון (במידה ויש כיב קיבה לוותר על הלימון). שותים בבת אחת, על קיבה ריקה, בבוקר. אפשר להחליף (או לשלב) את השמן זית בפשתן טחון.

3. משרים בכוס מים שזיפים יבשים גדולים למשך הלילה. בבוקר, שותים את מי החליטה על קיבה ריקה (אפשר גם לאכול את השזיף החלוט). אפשר להוסיף לחליטה גם שמן זית או פשתן.

4. ערבבו כפית גדושה של מלח שולחן עם ½ כוס מי ברז ושתו על קיבה ריקה.

לסיכום: אזרו אומץ!

הבעיה העיקרית בעצירות היא דווקא ההתעלמות ממנה, בין אם מחוסר הערכה מספקת להשלכותיה ובין אם מתוך מבוכה. היכולת לשלוט בתהליך הטבעי המתרחש בגוף והמעטה בחשיבות התקשורת המגיעה מהגוף הם הגורמים השכיחים לעצירות. הטיפול הנוח והשכיח במשלשלים, הנותנים פתרון מיידי אך ממכרים ומזיקים, הוא הגורם השכיח להתפתחות עצירות כרונית, הדורשת טיפול מורכב. הדבר נתון בידיכם. כל שצריך הוא לבחור בדרך הנכונה.

• הכותבת הינה מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב. לשאלות ומידע נוסף ניתן לפנות לאתר הבית .