ביקורת: Two Worlds - משחק תפקידים חביב
Two Worlds, משחק תפקידים ל-Xbox360, מספר על שכיר-חרב חסר שם המחפש את אחותו שנחטפה בנסיבות מסתוריות. חביב, אך סובל מבעיות טכניות
המשחק מספר על שכיר-חרב חסר שם שמחפש את אחותו שנחטפה בנסיבות מסתוריות. בתחילת המשחק אתה עד לחטיפה המדוברת ועד מהרה מקבל משימות מקבוצת החוטפים, אם ברצונך למצוא אותה בחיים.
בעוד העלילה מתפתחת מתברר כי העולם בו מתרחש המשחק נמצא על סף מלחמה בין בני האדם לאורקים. לאורקים יש קלף מנצח, בדמותו של אל נשכח שיוביל אותם לנצחון במידה והם יצליחו למצוא חפץ נדיר ועתיק.
למרות שהסיפור בהחלט סביר, התחברתי אליו באמת רק אחרי כמה שעות טובות בתוך המשחק. בנוסף על מנת להיכנס לסיפור חייבים לצבור נקודות ניסיון ולעלות בדרגות - אחרת כל זאב מצוי יחסל אתכם.
והבעיות? מתחילות ישר בהתחלה, איך שמכניסים את הדיסק לכונן ומתחיל סרטון הפתיחה. בשניות הראשונות הייתי בטוח שזהו משחק שנכתב ומדובב על-ידי יפנים - המון שגיאות בניסוח מה שמוביל לחוסר בהירות מוחלט של הדמויות. לי נראה שהמפתחים פשוט ניסו ליצור אווירת ימי הביניים בעזרת דיאלוגים דמויי-שייקספיר, ויצאו להם חירטוטים בלתי מובנים.
עוד ב-vgames: ביקורת משחק - Devil May Cry 4
גם המשחק של המדובבים כל כך פומפוזי וגרוע שזה פשוט מגוחך. מצד שני די מהר מתרגלים וזה הופך למקור שעשוע ונסיון, לצפות עד כמה מצחיק יהיה הדיאלוג הבא.
האסכולה הישנה של ה-RPG
המשחק גם לא חף מבעיות טכניות: זמני טעינה ארוכים, ובמעבר בין אזורים המשחק יכול לטעון כמה שניות טובות. אומנם מדובר ברוב הזמן על 30 FPS, אבל לעיתים, כשיש פעילות רבה על המסך, המספר צונח לו כמו רמת הסוכר אחרי סיום תוכנית של כוכב נולד.קשה לא לשים לב להיות המשחק המרה ישירה מגרסת המחשב האישי, אפילו שהגרסאות יצאו באותו הזמן. עושה רושם כי המשחק לא מספיק הותאם לקונסולה. עדויות לבעיות האלה מצאתי אפילו עוד לפני שהכנסתי את הדיסק לכונן, כבר בחוברת המשחק חלק מהגדרות המקשים לא נערכו - "לחיצה על כפתור העכבר השמאלי"... עכבר. בקונסולה.
גם השליטה התוך משחקית סובלת מההמרה - תפריטי ניהול הדמות מסובכים לשליטה על בקר הקונסולה, ודומה לשליטה בתפריטים במחשב האישי עם המקש TAB כשרוצים לעבור בין האפשרויות השונות. ישנם גם באגים שונים, ולא תמיד אפשר להגיע לשורת המשימות הנוכחיות שלך, לעיתים זה ממש מתסכל שאתה לא מצליח לפתוח את המשימה שאתה רוצה לבצע.
המשחק עצמו משתבץ באסכולה הישנה של משחקי ה-RPG: נלחמים במפלצות, אוספים שלל ומקדמים את הדמות בצורה מהנה ביותר. ישנו גם מגוון גדול מאוד של חפצים ונשקים וייחודם במשחק הוא שהם מתאימים למצבים שונים.
לדוגמא, חרב גורמת לנזק חיתוך, והיא מצוינת נגד שודדים. מול שלדים, לעומת זאת, היא לא תגרום לנזק משמעותי, ומולם דווקא עדיף נשק שגורם נזק קהה (כמו פטישים למשל). ישנה גם מערכת נחמדה של שילוב כלי נשק ואביזרים שונים וכך ליצור כלי נשק אימתניים המותאמים למצבים ספציפיים.
בתור יכולת צדדית במשחק אפשר לאסוף עשבים, מינרלים ומרכיבים שונים ולהכין מהם שיקויים מועילים מאוד. מערכת האלכימיה של המשחק די פשוטה לשימוש - זרוק את כל המרכיבים לקלחת ותן לה לעבוד. לעיתים קצת מסובך למצוא במצאי שלך את העשב או המינרל הרצוי לשיקוי.
כמו שציינתי קודם מפת העולם ורשימת הקווסטים מאוד מסובכת ולא נוחה לשימוש. אי אפשר למשל לקבוע מסלול ליעד שאתה רוצה, והיה עלי להסתמך על חוש הניווט המפותח שלי. התחושה היא שממש, ממש חסר פה עכבר, מה שלא צריך לקרות במשחק לקונסולה.
הקרבות במשחק דורשים הרבה עבודה, בעיקר אם בחרתם דמות של לוחם הנשען על חרבו וכוח הזרוע. הצורך המתמיד להחליף נשקים בכל פעם שצץ אויב שונה יכול להפוך את ה-RPG למשחק מעיכת כפתורים גרוע.
ל"מזלנו", אפשר לחסל אויבים גם בלי להכות בהם, ממש בקלות - הנחת המלכודות. מערכת יעילה מאוד אך פשטנית מדי, ובצירוף עם אינטליגנציה לא מתקדמת של האויבים היא הופכת למגרעה: כל מה שצריך כדי לחסל קבוצת אויבים שראית מרחוק הוא לבחור את המלכודת הרצויה, בדרך כלל פצצה כי היא יעילה נגד רוב האויבים, ולהניח אותה על הדרך בינם לבין הדמות.
עוד ב-vgames: ביקורת משחק - NBA 2008
כשגורמים לאויבים לתקוף, על-ידי הפעלת קסם מרחוק או נשק ארוך טווח אחר כמו קשת, הם ירוצו אליך בקו ישר ולא יבחינו במלכודת בכלל, למרות שהיא באמצע השביל, באור יום. גם אם במקרה הם הצליחו לפספס את המלכודת "המוסוות" שלך, סיבוב קצר באזור הקרב מבטיח שהם כבר יפעילו אותה. כמו שהבנתם, האינטליגנציה של האויבים לא מפותחת במיוחד, והקושי במשחק מתרכז בחוזק הדמות העומדת מולך והנשק שהיא מחזיקה.
סביבה גרפית מרשימה
מבחינה גרפית המשחק נראה טוב, ומכיל המון פרטים וסביבות משתנות: חורבות נראות מרשימות, והיערות נראים עצומים כשמשקיפים עליהם. למרבה הצער כשמתחילים להיכנס לפעילות מרובה בסביבות העמוסות למנוע המשחק וחומרתהקונסולה קצת קשה לסחוב את הפירוט.
גם הסאונד במשחק מתאים לאווירה ולמשחק, מלבד כל עניין הדיבוב שפשוט גרוע כמו שכבר הזכרתי מקודם. פס הקול של המשחק בהחלט מושקע ואני נהנה להאזין לו לפעמים גם מחוץ למשחק (מגיע כבונוס בגרסת האספנים).
המשחק לא ארוך במיוחד, וניתן לסיים את העלילה הראשית במשחק בכ-15 שעות, אך ישנן מספיק משימות צדדיות ואפשרויות שניתן לפתוח במשחק כדי להוציא עוד שעות רבות של הנאה מדיבוב ב-overacting.
עוד ב-vgames: יש לכם Xbox 360? הצטרפו לקהילה
לסיכום, המשחק עצמו משתפר ככול שמשחקים בו ומתרגלים אליו. חובבי משחקי ה-RPG שבינינו בהחלט מוזמנים לקפוץ לסיבוב קצר בעיקר אם אתם קונים את המשחק במחיר הזול שבו הוא נמצא כיום. במחיר המלא שלו, לעומת זאת, הוא לא רכישה משתלמת לדעתי.
ביבשה, באוויר ובים - המשחק Pursuit Force
Silent Hill Origins - רק למעריצים
לפנייה לכתב/ת 
