כאן דאן
אחד האמנים המסקרנים שיופיעו בפסטיבל של ג'ון זורן הוא חברו המוכשר והיחודי, טרבור דאן. בשיחה עם ynet הוא מספר על ההיסטוריה המשותפת עם מייק פאטון ולא שוכח לסגור חשבון עם ה"רד הוט צ'ילי פפרס"
בתוך כל מבול האמנים שיביא איתו ג'ון זורן לפסטיבל שלו, שייערך בשבוע הבא, ניצב אחד, עוף מוזר, שונה ומוכשר. הפעם, לא מדובר במייק פאטון, אלא בחברו הטוב, טרבור דאן. יש כאלה שמכירים אותו כבסיסט האלמותי של הלהקות האדירות "מר.בנגל" (שהתפרקה לפני כשמונה שנים) ו"פאנטומס", אותן הקים יחד עם פאטון.
בארצות הברית הוא גם מוכר כאמן אולפן מוכשר וכמי שעבד עם אמנים רבים, ויש את המעריצים של זורן, שמקשיבים לעשרה פרויקטים שונים של היהודי הגאון בהם השתתף דאן.
מעל הכל, דאן האמריקאי, כבסיסט ובעל תואר במוזיקה, ידע תמיד את ליישם התשוקה שלו למטאל, לג'אז לקומפוזיציות מתוחכמות ולמוזיקה קיצונית ולמקסם אותה. את ההופעות בישראל, שיבואו עלינו לטובה, הוא מגדיר ל-ynet כ"מוזיקה מפוקסת, אינטנסיבית ומגוונות".
הכוח המוזיקלי של דאן נחשף עוד בתקליטים של "מר. בנגל". בשלושת האלבומים שלהם ובמיוחד ב-"Disco Vaolante”, המופרע עד מאוד, אפשר לשמוע את היצירה והנגינה הכל כך מיוחדת ודומיננטית שלו. את הדרך המוזיקלית הזו, אותה הוא יצר יחד פאטון, התחיל דאן (40) כבר לפני שנים רבות בבית הספר.
"אני ופאטון נפגשנו ב-81' כשהיינו בכיתה ז'", הוא מגלה בראיון בלעדי, "גילינו שיש לנו טעם מוזיקלי משותף והתחלנו להחליף תקליטים. אחרי כמה שנים הוא הצטרף ללהקה שלי ואנחנו מנגנים יחד בלהקות מאז". בתור "מר. בנגל", החליטו דאן ופאטון שהם רוצים שג'ון זורן, מוזיקאי אותו הם מעריצים, יפיק את אלבום הראשון. "ממש מיד לאחר האלבום, זורן ביקש מאיתנו להצטרף אליו לכמה הופעות ומאז אנחנו מנגנים יחד", הוא נזכר.
ומה הסיכוי שתאחדו את "מר. בנגל"?
"אין סיכוי".
הלב בכל תו
בגלל הסגנון היחודי שלו, דאן ידוע בכך שהוא מקבל שלל הצעות מאמנים לבוא ולנגן איתם. הבחירה והסינון, כך מסתבר, היא לא כל כך פשוטה. "ברור שאני רוצה להיות תמיד חלק ממוזיקה שאותה אני אוהב, וזאת למרות שחלק מהפרויקטים שאני עושה הם לא בדיוק מפרנסים. אבל לפעמים אני צריך להשתתף בדברים שאני פחות מחובר, בשביל לשלם את החשבונות. כרגע אני משתדל למצוא את הזמן להמריא עם הפרויקטים האישיים שלי".
מכל הדברים שעשית עד היום, במה אתה הכי גאה?
"אני מפחד לענות על השאלה הזו בצורה ישירה. מוזיקה שמגיעה מתוך הכלי שלי היא מאוד אישית. היא כמו דיבור, רק ללא הסמלים הברורים. הלב שלי נכנס לתוך כל תו שאני מנגנן ושאלת הגאווה היא מסובכת. בכלליות, אני מרגיש כבוד ואני מודה על כך שאני בכלל מוזיקאי".
אחד מהפרויקטים האחרונים והמעניינים בהם השתתף דאן, הוא אלבום הסולו של הגיטריסט. בריאן "הד" וולש, מי שהיה הגיטריסט של להקת הניו-מטאל, "קורן" ופרש ממנה בעקבות התקרבותו לנצרות. "כשהגעתי לשם, כבר ערוצי התופים והגיטרות כבר היו מוכנים וניגנתי עליהם. זו הייתה עבודה לכל דבר. מלבד ההפסקות למען התפילות מפעם לפעם, ומלבד וולש שאמר לי כמה 'קורן' הייתה מושפעת מ'מר. בנגל', זו הייתה ממש עוד חלטורה".
אפרופו בנגל, מלבד המוזיקה האדירה, הלהקה ייצרה גם כמה כותרות תקשורתיות, בעקבות סכסוך שלהם עם ה"רד הוט צ'ילי פפרס". לפני הרבה שנים, זמר הלהקה, אנטוני קידיס, צפה בפאטון בקליפ של "פיית נו מור" לשיר "אפיק". קידיס הרגיש, ואפשר להבין למה, שפאטון חיכה את התנועות ואת הסגנון שלו ואף התבטא על כך בתקשורת.
אנתוני קידיס. קרב להקות (צילום: איי פי)
כמה שנים אחר כך, בעוד הצ'ילי פפרס התכוונו להוציא את אלבומם "קליפורנקיישן", פאטון דאן והאחרים ב"מר. בנגל" עמדו להוציא את אלבומם השלישי "קליפורניה" באותו היום. אבל חברת "וורנר" דחתה את הוצאת האלבום של בנגל, כדי שלא יתנגש עם זה של הפפרס. אותו מקרה החזיר שוב את האש וקידיס ביטל הופעות של בנגל בפסטיבלים באירופה. האש התלקחה עוד יותר, בנגל החלה לצחוק בהופעות על הפפרס, ללכלכך עליהם בתקשורת וקידיס הגיב חזרה.
במבט לאחור, דאן אומר היום ל-ynet כי "לא היה שום ריב בינינו. הצ'ילי פפרס רק לקחה את הקנאה ואת הכוח שלה ודפקה אותנו עם כמה תאריכי הופעות".
ומה אתה חושב על הלהקה היום?
"דיי סאק" ("הם מסריחים", א.ב).
