סת"ם קורסים

מאמצי הממשלה להוציא כמה שיותר חרדים אל שוק העבודה מתרכזים לא מעט גם בהכשרה המקצועית שלהם, עליה אחראי משרד התמ"ת. אולם בדיקת "כלכליסט" מראה כי המשרד מעדיף פעמים רבות לממן קורסים שישאירו את הציבור החרדי קרוב לבית. 28 קורסים לסופרי סת"ם, 12 קורסים למשגיחי כשרות, חמישה קורסים לשוחטים וקורס אחד לניקור בשר (הכשרת בשר לאכילה) נפתחו ב־2007. אולם לא מדובר רק בהכשרה לחרדים, אלא בהיעדר הכשרה לכלל הציבור, שכן באותה נשימה נמנע המשרד לפתוח קורסים בכמות מספקת במקצועות נדרשים בתעשייה ובפקידות.

לפי נתוני שירות התעסוקה, בשנת 2007 ביקש השירות מהאגף להכשרה מקצועית בתמ"ת לפתוח 16 קורסים בתחום היהדות. לפי אותם נתונים, שירות התעסוקה ביקש לפתוח 40 קורסים בתחום יישומי המחשב (למידת עבודה עם תוכנות מסוימות). אולם, בעוד שבתחום היהדות נפתחו דווקא 46 קורסים, מספר הקורסים שנפתחו בתחום יישומי המחשב עמד על אפס. גורמים בשוק התעסוקה אומרים כי נכון אמנם שהביקוש לקורסים בתחום היהדות מצד הפונים אל לשכות התעסוקה היה יחסית גבוה ב־2007, אך מספר כה גדול של קורסים משולל כל קשר אל הביקוש לבעלי מקצועות אלו באוכלוסיה שומרת המצוות.

המדינה משקיעה לא מעט בקורסים הללו. קורס לשוחטים, למשל, אורך כשבעה חודשים, עם 1,024 שעות לימוד. קורס סופרי סת"ם אורך כחצי שנה וכולל 960 שעות לימוד. אשתקד השתתפו ב־46 הקורסים ביהדות כ־750 לומדים. העלות הממוצעת לתלמיד בקורסים להשכרה מקצועית ליהדות היא כ־8,600 שקל, כאשר התלמיד עצמו אינו משלם. בסך הכל, השקיע אשתקד משרד התמ"ת 6.5 מיליון שקל בקורסים במקצועות היהדות, לאחר שקיבל לכך תקציב מיוחד של 7 מיליון שקל.

יצוין כי 46 הקורסים היו חלק מ־470 קורסים בסך הכל שנפתחו בשנה שעברה. שאר הקורסים פתוחים אף הם למגזר החרדי, כך שמדובר בשיעור גבוה למדי. בין השאר פתח המשרד קורסים למטפלות במעונות יום, ריצוף, טבחות וחשמל.

במשרד התמ"ת מקפידים להדגיש שהקורסים נערכים במסגרת תוכנית הנקראת "כיתה עם השמה", לפיה המוסד שמקיים את ההכשרה מחויב למצוא תעסוקה ל־50% מהבוגרים לפחות. בכל מקרה, דורשי העבודה המופנים להכשרה מקצועית מקבלים 70% מדמי האבטלה או הבטחת ההכנסה שקיבלו עד כה.

במשרד טוענים עוד כי ההחלטה לקיים קורס במקצוע מסוים נקבעת על פי צרכי המשק, וקידום אוכלוסיות מיוחדות (לא יהודים, הורים יחידים, עולים חדשים, חרדים וכו'), בהם מוצאים שיעור גבוה של אבטלה, כאשר רכישת מקצוע נדרש מגדילה את סיכוייהם למצוא תעסוקה ולצאת ממעגל העוני. לפיכך, ההחלטה לקיים קורס במוסד לימודי מסוים נגזרת מהמלצת שירות התעסוקה אשר בוחן את צרכי המעסיקים באזור ועל פי בקשת המוסד אשר כאמור מתחייב למצוא עבודה למרבית בוגריו. אולם, על פי גורמים בשוק התעסוקה ובשירות התעסוקה עצמו, הקורסים למגזר החרדי נפתחו ללא קשר לכמות שהתבקשה על ידי השירות וללא קשר לצרכי השוק. בנוסף, האוכלוסייה החרדית משתלבת גם במסלולי לימוד אחרים בהם נהוג שכר הלימוד המשולם על ידי התלמידים כמו הכשרת ערב של טכנאים, הנדסאים ועוד.

בכירים בשוק התעסוקה הרימו גבה לנוכח הממצאים, במיוחד לאור המחסור הקשה המדווח על ידי תעשיינים רבים בעובדים מקצועיים ואף לא מקצועיים. מנתונים שנערכו על ידי מנהל המחקר והתכנון במשרד התמ"ת לבקשת "כלכליסט" עולה כי ב־2007 היו חסרים 18,792 עובדים מקצועיים במשרות שקשה למצוא להן ידיים עובדות מסיבות שונות, ביניהם מעבדי שבבים, רתכים, נהגי אוטובוסים ועוד. כמו כן, היו חסרים 7,937 עובדים לא מקצועיים, מתוכם 4,560 עובדי מטבח וניקיון.