ביהמ"ש לנטוויז'ן ובזק בינ"ל: חישפו משמיצים ברשת
בית משפט השלום בת"א הורה ביום ג' לשתי ספקיות האינטרנט למסור את פרטיהם האישיים של גולשים שניהלו מסע השמצה מקוון במספר אתרי אינטרנט. השופטת כהן: "אנונימיות ברשת אינה מחסה"
השבוע הורה בית משפט השלום בתל-אביב לשתי ספקיות אינטרנט למסור את פרטיהם של גולשים אשר השמיצו במספר פורומים. השופטת אביגיל כהן הורתה ביום ג' לספקיות האינטרנט בזק בינלאומי ונטוויז'ן-ברק, למסור את
שמותיהם ופרטיהם של גולשים מכתובות IP מסויימות, אשר שימשו לפי החלטת השופטת, להוצאת לשון הרע.
הרע.
רקע
ההחלטה ניתנה בעניינו של אשר לוי, סוכן ביטוח אשר פועל בתחום ביטוח גני ילדים פרטיים, ומסע השמצות שניהלו נגדו לכאורה, שני סוכנים מתחרים בפורומים של אתרי אינטרנט הקשורים לתחום גני הילדים – "חיבה", "גן פור יו" ו"גננת".
לוי טען בכתב התביעה כי בפורומים התנהל "דו-שיח" בין מפרסמים שונים, אשר רובם ככולם יצאו מקומץ כתובות IP, ובמהלכו, פורסמו בפורומים השמצות על מקצועיתו ואמינותו האישית של לוי. במקביל, היללו הכותבים את הסוכנים המתחרים. עוד נטען בכתב התביעה כי המפרסמים בפורום אף הסיתו "מגיבים" אחרים להגיש תביעה משפטית נגד לוי.
"אין להפוך את האנונימיות ברשת למקום מחסה"
מאחר ואין עדיין בישראל חקיקה המתייחסת ספציפית להוצאת לשון הרע באינטרנט על ידי מגיבים אנונימיים, הסתמכה השופטת כהן על הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשס"ח 2008 (קובץ PDF) שעברה בקריאה ראשונה ועל פסיקות של קודמיה.
השופטת כהן מציינת בהחלטתה כי בסעיף 13 של הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשס"ח נקבע: “הוכח להנחת דעתו של בית משפט כי קיים חשש של ממש שתוכנו של מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית או הפצתו ברשת כאמור, מהווים עוולה כלפי אדם או הפרת זכות קניין רוחני שלו, רשאי הוא, על פי בקשת אותו אדם, להורות לספק שירותי אינטרנט המספק שירות גישה או שירות אירוח, למסור למבקש פרטים שברשותו שיש בהם כדי לזהות את מפיץ המידע". כלומר, לבית המשפט יש סמכות להורות לספק שירותי אינטרנט לחשוף פרטי גולש אשר הוציא לשון
פרשנות
גולשים, הזהרו בדבריכם / ניב ליליאן
לאור הצעת חוק מסחר אלקטרוני, ניכר שבתי המשפט משנים את גישתם, ומנצלים את הסמכות המוצעת בחוק להורות על חשיפת שמות של גולשים אשר משמיצים ומבזים אחרים באינטרנט - ללא צורך במבחנים אחרים, שהוצעו בפסיקות קודמות.
במקביל להפחתת אחריותם של אתרי האינטרנט המארחים המוצעת בחוק, מסיטים בתי המשפט את כובד האחריות ליוזם התוכן הפוגע ומעבירים מסר לגולשים: היו זהירים ואחראים בדבריכם - האנונימיות ברשת היא לא עיר מקלט או תעודת חסינות.
עוד מסתמכת השופטת כהן בפסיקתה על פסק דין שנפסק באחרונה על ידי השופטת ד"ר דרורה פלפל, שהורתה לאתר nrg לחשוף פרטי גולש משמיץ, בהסתמך על הצעת חוק מסחר אלקטרוני ובקובעה כי בית המשפט רשאי לצוות לעשות כך – בלא צורך במבחנים או תנאים מקדימים.
השופטת כהן קבעה כי במקרה של לוי, לא היה מדובר במקרה חד פעמי אלא ב"מסע הכפשות מאסיבי”, תוך יצירת הרושם כי מדובר במספר רב של מפרסמים (מגיבים). בפסק הדין כותבת כהן: “אין להפוך את האנונימיות ברשת האינטרנט למקום מחסה לאנשים אשר מוצאים לנכון להשמיץ ולבזות בבוטות".
כהן הורתה לספקיות לחשוף את פרטי הגולשים תוך 30 יום ואפשרה ללוי להגיש כתב תביעה מתוקן, אשר ישא את שמות הגולשים שהוציאו לכאורה את דיבתו רעה.
המידע הראשוני התקבל באימייל האדום.
בית המשפט פסק: לחשוף שמות
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
