דו"ח: אספקת מזון מהמדינה לנזקקים - מזיקה
"מעורבות ישירה של הממשלה באספקת מזון מלווה תדיר בתופעות שליליות", כותבת ועדת בין-משרדית לבחינת ה"ביטחון התזונתי" של אזרחי ישראל. עם זאת, בדו"ח מיוחד הם ממליצים להגדיל את תקציב העמותות ל-30 מיליון שקלים. מחקר מעלה: מחצית המשפחות החרדיות ויתרו על מזון חיוני
בזמן שבעמותות הסיוע מדווחים שהפניות לקראת הפסח החלו לזרום השנה מוקדם מהצפוי - מפרסם היום (ב') משרד הרווחה דו"ח לפיו הספקת מזון באופן ישיר על ידי המדינה לנזקקים, תוביל לקריסת מדיניות הרווחה של ישראל. "אחריותה של הממשלה אינה צריכה לבוא לידי ביטוי באספקת מזון למשקי בית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי. מעורבות ישירה של הממשלה באספקת מזון מלווה תדיר בתופעות שליליות", נכתב בדו"ח.
מדו"ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת אחריות המדינה להבטחת הביטחון התזונתי של אזרחיה, שבראשה עמד מנכ"ל
משרד הרווחה נחום איצקוביץ', נכתב כי הסיוע שניתן על-ידי העמותות הולך וגדל. "העמותות מגייסים ותרומות ממקורות שונים ומסעייות לרבבות ישראלים. המחקרים בתחום מגלים שרמת אי-הביטחון התזונתי מגיעה למימדים מדאיגים. הפעילות הענפה של העמותות הן עם כן סימן נוסף לכך שלמרות שהמשק הישראלי נהנה בשנים האחרונות מצמיחה, היא מלווה בתוחלת עוני גבוהה ובאי-שיוויון הולך וגדל ואי-ביטחון תזונתי מסימניה הבולטים והכואבים".
הוועדה ממליצה לפעול להסדרת העמותות הפועלות בתחום המזון, הן בשל התפקיד המשלים שהממשלה מייעדת לנזקקים, והן בשל התפקיד השמור להן בחירום."הסדר פעולת העמותות תסייע בפיקוח על המזון ואיכותו, תבטיח פריסה גיאוגרפית ומגזרית של הארגונים, תמנע אפליה, תשמור על זכויותיהם של הנזקקים ותסדיר את יחסי הגומלין בין הארגונים לשירותים חברתיים אחרים.
הדו"ח מכיל בין היתר מחקר בנושא מדידת עוני וביטחון תזונתי של המינהל למחקר של הביטוח הלאומי, המצביע על קשר בין עוני לאי ביטחון תזונתי. הנתונים מצביעים על שיעור משפחות שמוותרות על מזון חיוני כדי לממן מוצרים חיוניים אחרים.
המדינה מעבירה את המושכות לעמותות
בנוסף ממליצים חברי הוועדה כי על הממשלה להתערב בפעילות העמותות. "הסדרתה תושג בין היתר על-ידי הגדלת התמיכה של הממשלה בעמותות ופרסום מבחנים לתמיכה בהתאם למדיניות הממשלה", נכתב בדו"ח. להערכת הוועדה, יש להגדיל את היקף התמיכה הניתן היום ולהעמידו על עד 30 מיליון שקלים לשנה. בנוסף אומרים בוועדה כי יש להקים מועצה ציבורית לביטחון תזונתי ולבחון סיוע לתוכנית הזנה לאוכלוסיות התלויות באחרים לפרנסתן - בהן ילדים וקשישים החיים בעוני. המלצה נוספת היא לבחון מחדש את מערך הקיצבאות. "יש לבחון מחדש את שיעורן של הקצבאות השונות כך שהן תבטחנה שההכנסות הכוללות של מי ששוק העבודה אינו נותן מענה לצרכיו תקנה לו ביטחון תזונתי", נכתב בדו"ח.
בינתיים המצב הכלכלי של העשירונים התחתונים הופך לרע יותר. ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי 31 באחוזים מהמשפחות במדינה ויתרו על מזון בסיסי. המצב חמור יותר במשפחות החרדיות - שם ויתרו כ-52 אחוזים על מזון חיוני, אצל המשפחות החד-הוריות - 44.9 אחוזים והערבים - 37.3 אחוזים. כמחצית מהמשפחות בהן חמישה ילדים ויותר נאלצו לוותר לפי המחקר על מזון חיוני. מחברי הדו"ח מסבירים כי "הנתון מבטא את המצוקה הכלכלית בצורה טובה, שכן אין מוצר חיוני יותר ממזון ברמה המינימלית, ואם מוותרים עליו הוויתור מהווה איתות ברור נמוכה שבה שרוי משק הבית".
שר הרווחה, יצחק הרצוג: "העיקרון המנחה של המלצות הוועדה מתמצה בכך שמדינת ישראל מחויבת לשמור על צביונה כמדינת רווחה וככזו עליה להביא פיתרון לבעיית אי הביטחון התזונתי של חלק מאזרחיה".
מנכ"ל המשרד איצקוביץ' אמר: "חלומם הרטוב של פקידי האוצר היא שאנחנו נוותר על רשת הביטחון הסוציאלי הקיימת של הקיצבאות ונשקיע 500-600 אלף שקלים לפתרון העברת המזון ישירות לנזקקים כמו בארצות הברית".