הורים, אין דבר כזה זמן איכות

הרווחנו שעת אור נוספת, בואו לא נבזבז אותה בעבודה. שעת האור הזו שייכת לילדים שלנו והם אלה שראויים ליהנות ממנה.

תעשו לעצמכם טובה ואל תתפתו לעבוד על פי שעון השמש, אלא רק על פי השעון הסלולרי (או שעון היד אם אתם עדיין עונדים אחד). זכרו שהאור של היום הוא החושך של אתמול, ובחמש או שש בערב, כשהשמש עדיין מלטפת את שולי היום, טוסו הביתה, להיות עם הילדים שלכם – בגינה, בים, במשחק כדור בפארק, בסידור ארונות, בהכנת שיעורי הבית, בבישול ארוחת הערב. מכאן עד שמחשיך זה המון-המון זמן.

הסוד: מיקוד ויעילות

גם אם לפני שבוע יצאתם מהעבודה בראש מורם תחת מטריית הדמדומים המרגיעה כל בוס, אל תרגישו מוזר, מעתה ועד הסתיו, לצאת באותה שעה, כשבחוץ עדיין דולק אור יום. זאת השעה של הילדים שלכם, הם הרוויחו אותה ביושר ורק הם רשאים לממש את ההון הגלום בתוכה.

זכרו שבסופו של דבר, בסוף ימיו, אף אחד מאיתנו לא יבכה על כך שלא עבד יותר שעות ביום. כולנו יודעים שבטיפוח הקריירה תכונות כמו יעילות, ריכוז, הנאה, מחוייבות ומסירות, יכולות לפצות על תקופה של שעות עבודה ממוקדות.

הרי כבר הוכח, על ידי אינספור אמהות עובדות (ולשמחתנו גם קומץ אבות) שטסות בארבע או בחמש למשמרת השנייה שלהן, שאפשר להספיק המון אם מתמקדים ומתאמצים יותר (ברור שלצורך הוכחת המשוואה דרוש מקום עבודה הרגיש לעובדיו, בוס ישיר נטול חרדת נטישה ועובד שמתעלם ממסיחי דעת ומקדיש כל דקה מזמנו לקידום העבודה).

זמן איכות - סיסמה מרגיעת אגו

אם יש מונח מתעתע ביחסי הורים-ילדים הרי הוא "זמן איכות". מה זה זמן איכות? זו סיסמה מרגיעת אגו ומסיחת דעת שמבטיחה המון ומקיימת מאום. ביחסי הורים וילדים אין דבר כזה זמן איכות. הורה הוא לא נעלם איכותי בחיי הילדים שלו. הורה חייב להיות נוכח בחיי הילדים שלו ומי שרוצה להיות נוכח צריך לשלם בזמן.

זמן - המשאב שהכי חסר לנו היום, בהיותנו קורבנות של הקריירה המערבית המטורפת, הוא גם הדבק שנעדר בחיבור שביננו ובין הילדים שלנו. נתח מהזמן שלנו – זה כל מה שהילדים שלנו רוצים – שעתיים-שלוש ביום - ומתוכן, כפועל יוצא כמובן, את תשומת הלב, הרגיעה, האהבה, האכפתיות, העשייה המשותפת, הצחוק, ההשתובבות.

כי כשיש לך זמן, יש לך גם את כל אלה ובשפע. לכן אל תחשבו שאם אתם מקדישים לילדים שעה או שעתיים בשבוע וקוראים לזה זמן איכות, יצחק קדמן יסמן וי לצד סעיף ההורות ברזומה שלכם.

זמן עם הילדים פירושו להיות איתם, להיות בסביבתם, להיות זמינים עבורם, להיות בבית, עסוקים בעיסוקי היומיום שלנו, גם כאשר הם נמצאים בחדרם או צופים בטלוויזיה. הידיעה שאנחנו כאן, באים והולכים בין החדרים, מציעים קערת פירות או טורניר טאקי, יכולים להכיל את השאלות שלהם ואת סיפורי היומיום, היא הנוסכת בהם את הביטחון הקיומי ומוכיחה להם, בלי סיסמאות ריקות ומסעות שופינג, שהם הכי חשובים בעולם. שהם מספר אחת שלנו. והרי כבר נאמר שאדם אומלל הוא מי שאינו מספר אחת של אף אחד.

שכחנו איך לתת

כאשר אנחנו מעניקים לילדים שלנו נתח נכבד מהזמן שלנו, אנחנו מוכיחים להם הלכה למעשה שהם מספר אחת. כל מצב אחר הוא מצב שמוביל לחוסר, ועל הזמן שיחסר בבנק האמון שביננו ובין הילדים שלנו, לא יפצו מותגים או גאדג'טים משוכללים. המסך הדק והאם.פי 4 לא יעזרו לילדים להרגיש טוב יותר עם עצמם. הנייקי החדשות לא יקשיבו לסיפורי החרם מהכיתה והמיטה המתכווננת עם מערכת השמע שרק הכנסתם להם לחדר וחשבתם שאתם אחלה הורים, לא תסדר להם את הראש.

הילדים שלנו לא רוצים את מה שאנחנו מסוגלים לקנות עבורם תוך שאנחנו הורגים את עצמנו בעבודה שאינה נגמרת. הילדים שלנו רוצים לקבל את מה שאנחנו יכולים להעניק להם בחינם, אבל שכחנו איך לתת והם, כפועל יוצא, שכחו איך לקבל. לכן, כל מה שאינו זמן משותף ביחסי הורים-ילדים הוא תחליף זול ולא יעיל.

רק אחרי שתהפכו את הזמן עם הילדים לזמן הקובע בשעון שלכם, רק אחרי שיהיה לכם אותו נקי, נעדר טרדות קריירה ומסיחי הדעת המקוונים, אתם כבר תחזרו ותיזכרו, צעד אחר צעד, איך לצקת לתוכו את הנעימות והאיטיות, את הנוכחות וההשתהות, את השלווה והשמחה הדרושים כל כך על מנת לפסל את עתיד הילדים שלכם.

זה בידיים שלכם. תדאגו שיהיה לכם הזמן, הוא כלי הקיבול, הוא המאגר, מלאו אותו בתוכן מעצים ומעתיר, מלאו אותו באהבה, באיכפתיות, בשיחות, בצחוק, במשחקי מונופול ארוכים, בבישול משותף, בקריאה, בצעידה, בהליכה לספרייה, בכל מה שהורים וילדים עשו יחד עשרות ומאות שנים לפני שהתחלנו לגדל את הקריירות שלנו והילדים שלנו עברו לגדל את עצמם.

• ענת לב-אדלר היא מחברת הספר "סודות של בוקר טוב " שראה אור בהוצאת "ידיעות ספרים".
  

• לכל הכתבות בסדרה.