תלונות הציבור: ארנונה בלי בית, משרד בלי רוסית

9,749 תלונות הוגשו בשנת 2007 לנציב תלונות הציבור, מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס; 33.7 אחוז מתוכן נמצאו מוצדקות. 998 תלונות הוגשו נגד המוסד לביטוח לאומי, 577 נגד משטרת ישראל, 355 נגד מערכת בתי המשפט ומספר דומה נגד משרד המשפטים. הבאים בתור: משרדי האוצר, הפנים, החינוך, התמ"ת, התחבורה והשיכון. את רשימת משרדי הממשלה סוגר משרד רה"מ, נגדו הוגשו 51 תלונות. בנוסף הוגשו עשרות תלונות נגד צה"ל, רשויות מקומיות, שירות בתי הסוהר, אגד ורכבת ישראל.

מהנתונים עולה כי 64 אחוזים מהתלונות שהוגשו נגד משרד התחבורה נמצאו מוצדקות. כ-45 אחוזים מהתלונות נגד המשטרה ומערכת בתי המשפט נמצאו גם הן מוצדקות. 83 מהתלונות שהגיעו לנציב תלונות הציבור הוגשו על-ידי חברי כנסת. 70 מהתלונות הוגשו על-ידי ח"כ זבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל), בעוד שחברי הכנסת עמי אילון ושלי יחימוביץ' (העבודה), אריה אלדד (האיחוד הלאומי-מפד"ל) ורן כהן (מרצ) הגישו שתי תלונות כל אחד.

גוף שלא הגיש כל תלונה לנציב היה הרשות לקידום מעמד האשה, זאת למרות שעל-פי החוק היא רשאית להעביר לנציב תלונה על מעשה הקשור בתחום מתחומי פעולתה, אם היא סבורה שהתלונה ראויה להתברר בידי הנציב, ואם הסכים על כך המתלונן.

לא מבין עברית - אין מענה ברוסית

בדו"ח, שמתפרסם היום (ד'), הביא המבקר-הנציב מספר דוגמאות לתלונות שהוגשו ונבדקו על-ידי משרדו. אחת התלונות שהוגשו נגד משרד החינוך היתה של אדם דובר רוסית, שהתלונן על-כך שהאגף להערכת תארים ודיפלומות שבמשרד אינו מטפל בבקשתו להערכת תואר שלישי שקיבל בחו"ל. בבירור שערך הנציב התברר כי הוא לא קיבל תשובה לפניותיו, מכיוון שהן נכתבו ברוסית ואיש לא ענה עליהן מפני שבאגף לתלונות במשרד אין דוברי רוסית. הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי יש להיות ערוך לקבל תלונות גם בשפה הרוסית.

אחת התלונות שהוגשה נגד משרד לקליטת העלייה וחברת עמידר היתה על-ידי אשה המתגוררת בבניין המשמש עולים חדשים באשקלון. לדבריה, היא ודיירים אחרים קבלו על-כך שעל גגות שניים מארבעה בתים בו מתגוררים העולים הותקנו אנטנות סלולריות. היא קבלה על-כך שהאנטנות הוצבו מבלי שהתקבלה הסכמת הדיירים.

המשרד ועמידר טענו כי לא ידוע להם על אנטנות שמוצבות על הגגות, אך בבדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה התברר כי אכן מוצבות אנטנות על הגג. הנציב מצא כי התלונה מוצדקת - ואחת האנטנות הוסרה. שני הגופים הבטיחו גם להסיר את האנטנה השנייה בקרוב.

חלק מהתלונות שהוגשו היו גם על פגיעה בנכים. הנציב כתב כי בהתאם לפקודת התעבורה ולתקנות שהותקנו על פיה, נכה זכאי לשלם אגרת רישוי רכב בשיעור מופחת של 21 שקלים ואף לקבל החזר של סכומי יתר של אגרה ששילם בטרם הוכרה זכאותו לאגרה מופחתת.

הנציב מציין כי משנת 2002 התקבלו בנציבות תלונות רבות המלמדות כי בפועל נכים משתי קבוצות נתקלים בקשיים בבואם לבקש אישור נכות: נכים בני 65 ומעלה ונכים שהוכרה זכאותם לשלם אגרה מופחתת המבקשים לקבל החזר של תשלומי אגרה ששילמו בעבר. המבקר מצא כי הסיבה לתלונות הרבות היא מחלוקת מתמשכת בין משרד הבריאות למשרד התחבורה בעניין הגוף שאמור להכיר בנכות.

בעקבות הפנייה הודיע שר התחבורה, שאול מופז, כי הנחה את עובדי משרדו להשלים את הטיפול בבקשות הנכים שפנו לנציבות משנת 2002. עוד הודיע השר שכדי לתת פתרון מערכתי כולל לטיפול בבקשות, הוקמה במשרד התחבורה בפברואר 2008 יחידה לטיפול בבעלי מוגבלות ניידות וכי מהחודש שעבר רופאי אגף הרישוי מטפלים בבקשות לאישור נכות.

מה צריך לעשות כדי למצוא את הנאשם?

בעניין זה הודיע מפקד מחוז המרכז במשטרה לנציבות כי לאחר בדיקה נוספת הוחלט כי אכן היה כשל בטיפול בעניין, וכי ינקטו צעדים משמעתיים נגד שלושת השוטרים שנמצאו אחראים לתקלה. 

ועוד תלונה נגד המשטרה: אשה מאופקים, שבנה נתפס בתחנה המרכזית בתל-אביב עם טלפון נייד גנוב, הופתעה לגלות כי השוטרים החרימו גם את הטלפון שלה, שהיה ברשות בנה. כדי להוכיח למשטרה כי מדובר בטלפון שלה, היא הגיע מאופקים לתל-אביב כמה פעמים שם מסרה מסמכים המעידים שהטלפון שייך לה. למרות זאת המכשיר לא הושב לה. נציג היועץ המשפטי של המשטרה הודיע לנציב כי התפיסה היתה כדין, אך היה על המשטרה להחזיר לאשה את המכשיר עוד בביקורה הראשון בתחנה. בסופו של דבר החליטה המשטרה לפצות את האשה על הנסיעות ועל התשלומים לחברת הטלפון הנייד.

במקרה אחר של תלונה שהוגשה נגד המשטרה היתה של אדם שהתנדב במשמר האזרחי במשך שני וחצי. הוא הגיש תלונה לנציב על-כך שהופסקה חברותו באופן מפתיע, למרות שהוא זכה לשבחים מהממונים עליו. בבירור עלה כי קצין האגף המרחבי החליט שמגיש התלונה לא מתאים להתנדב, מפני שהוא סובל מבעיות רפואיות - בגללן גם לא שירת בצה"ל. הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי יש לשלב אנשים עם מוגבלויות גם במשמר האזרחי. בעקבות הבירור החליטה המשטרה לבחון מחדש את המשך חבורתו של המתנדב במשמר האזרחי. בסופו של דבר הוא הוחזר לתפקיד משרדי.

גבייה חריגה של ארנונה בלי אישור

חלק מהתלונות שהוגשו לנציב היו על רשויות מקומיות. אחת התלונות היתה של תושב דיר חנא שבגליל, שקבל על-כך שהמועצה המקומית שלחה לבנו דרישת תשלום ארנונה על בניין שלא קיים, ששטחו על-פי דרישת התשלום, 195 מ"ר. במועצה המקומית אמרו כי בעקבות בירור התלונה היא הנחתה את מחלקת הגבייה שלא לחייב בארנונה מחזיק בנכס חדש כל עוד לא הוכח למנהל הארנונה או למי שהוא הסמיך לכך שבניית הנכס הסתיימה והוא ראוי לשימוש. בנוסף בוטלו כל החיובים של התושב.

גם נגד עיריית חיפה הוגשה תלונה בנושא הארנונה. לפי הנציב, בנובמבר 2005 החליטה מועצת העירייה להעלות את שיעור הארנונה ב-3.88 אחוזים, למרות שמשרדי הממשלה התירו להעלות את הארנונה בכ-3 אחוזים. אף שהעירייה לא קיבלה אישור חריג משרי הפנים והאוצר, היא חייבה את התושבים בסכום החדש. הנציב קבע שהעירייה פעלה שלא כחוק. בסופו של דבר נדחתה בקשת העירייה להעלות את הארנונה בסכום החריג - ובעקבות זאת היא זיכתה את התושבים בגין תשלומי היתר.

בתלונה אחרת, קבלה תושבת קריית ביאליק על-כך ששילמה במשך שנים "אגרת שירותי קבורה נוספים". לטענתה, רק בשנת 2005 נודע לה כי לא מדובר בתשלום חובה. מבירור שערך הנציב עם העירייה התברר כי האגרה נגבתה מכל התושבים, שלא ידעו שמדובר באגרת רשות. בעקבות הבירור הודיעה עיריית קריית ביאליק כי היא תפסיק לגבות את האגרה, ומי שמעוניין לשמור על זכויותיו לקבלת שירותי קבורה מכוח חוק העזר מתבקש להודיע על כך בכתב לעירייה.

תעודות הוקרה לחושפי שחיתויות

השופט בדימוס לינדנשטראוס מציין כי בשנת 2007 ביררה הנציבות 56 תלונות של מתלוננים שטענו כי נפגעו בשל חשיפת מעשי שחיתות. אחד מהם הוא החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה.

במהלך השנה נתן הנציב 6 צווי הגנה זמניים שתוקפם עד לסיום בירור התלונה או עד שהנציב ייתן צו אחר או יקבל החלטה אחרת. שתי תלונות נמצאו מוצדקות ובסיומן ניתנו צווים קבועים. ב-7 תלונות לא היה צורך בצו הגננה קבוע, מפני שהעניין בה על פתרונו. בירור של 13 תלונות הושהה עד לסיום חקירה או משמעת נגד המתלונן, 12 תלונות לא נבדקו מכיוון שהן בהליכים משפטיים, 10 תלונות נמצאו לא מוצדקות ו-3 היו על גופים שהנציב לא יכול לטפל בהן. בירורן של יתר התלונות לא הסתיים.

הנציב כתב כי רצוי שנשיא המדינה או יו"ר הכנסת יעניקו תעודות הוקרה לחושפי שחיתויות ובכך יתנו ביטוי לחשיבות המלחמה בשחיתות הציבורית.