ש"ס ובית המשפט - לחשבון נפש הדדי

הרשעתם של ח"כ שלמה בניזרי והרב ראובן אלבז, מחייבת את ש"ס כמו גם את מערכת המשפט לחשבון נפש מחודש.

ניתן לחלק את עידן ש"ס לשתי תקופות: עד שנת 2000 מדובר היה במפלגה פיראטית, ששמה דגש בעיקר על ייצוב הציבור המזרחי כמיעוט, והשקיעה בהקמת תשתיות חינוך, רווחה, קהילה ודיור. משנה זו ואילך, הפכה ש"ס מפיראטית לחוקית. היא למדה שיש חשיבות לא רק למטרה אלא גם לדרך השגתה. התנועה התבגרה, כבר עברה את גיל 13 והגיעה לגיל 25. היא הפכה למפלגה ככל המפלגות, וראשיה מבינים שמינהל תקין חשוב לא פחות מהקמת עוד ישיבה ועוד פנימיה לנוער בסיכון. הפוליטיקאים נדרשים להציג מערכת הגינות ויושר אישי.

הרשעתו של שלמה בניזרי תהווה ציון דרך בש"ס, כי היום היא מפלגה אחרת. האנשים עצמם למדו משגיאותיהם. אם פעם היתה סלחנות, היום הרב עובדיה יוסף דורש מראשי התנועה לוותר על הישגים שהדרך אליהם אינה סוגה בשושנים. לפיכך, ש"ס משתדלת להתנהג בשנים האחרונות כך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה. הפעילים והמנהלים מקפידים על התנהלות תקינה, כשבעבר לא הושם על כך דגש.

מעבר לכך מדובר ביום עצוב, כיוון שמערכת המשפט חוזרת על מה שעשתה בעבר לאריה דרעי, כשרדפה אדם אחד וביססה משפט על עד אחד מפוקפק. גם בפרשת בניזרי התשתית המפלילה התבססה על עד מדינה אחד ופחות על ראיות מוצקות. ולכן גם מערכת המשפט נדרשת במקרה זה לחשבון נפש. היא אוהבת להאיר פינות אפלות דווקא במקומות מסויימים. כשזה קורה  פעם אחר פעם באותה מפלגה זה אומר דרשני. האנרגיה של מערכת המשפט הרי מצומצמת, ומקרים שכאלה יוצרים תחושה מאוד לא נעימה. יכולתי להמליץ על עוד כמה פינות שבהן לא ביקרו נציגי המערכת מעולם, לפני שבוחרים לבדוק שוב את ש"ס.  

בטוחני שמערכת המשפט לוקחת בחשבון את כל מה שהתרחש מאז הרשעת דרעי, ואם היתה לה אפשרות לתקן היא היתה עושה זאת, במיוחד נוכח משבר האי-אמון הגדול שחוו חלקים גדולים בחברה מאז. התחושה היתה, ועודה גם כיום, שקודם סימנו מטרה ורק אז מצאו את הדברים. כשאין למערכת שכזו לגיטימציה בציבור, נשמטת הקרקע תחתיה.

סיפור בניזרי אמנם אינו משתווה לזה של דרעי. רק עיוור יכול להתעלם מהמהפיכה הדתית והחברתית שדרעי יזם במדינה. בזכותו זכו רבבות אנשים למקומות עבודה וזכות לחיים. המהפיכה הפריעה לאנשים והפחידה אותם, ולפיכך הורידו אותו מהבמה הציבורית. 

דרעי אמנם היה רק אחד, ושום הרשעה לא תידמה לזו שלו מבחינת סערת הרגשות ותחושת הנבגדות של עשרות אלפי התומכים. הפצעים מאז טרם הגלידו. אך הרשעתו של הרב ראובן אלבז עלולה ליצור תהודה דומה. זהו אחד המנהיגים החשובים בש"ס, ואם ינסו להכניס אותו למעשיהו יתעוררו עוצמות אדירות. אלבז עומד בראש תנועת התשובה הספרדית הגדולה במדינה, ששולטת על מוסדות חינוך תורניים שעשו חסד עם ציבור גדול מאוד. חלקו חי על הגבול האפור של הפשע. אלו אנשים שמערכות החוק הכירו והרב הפך אותם למחנכים, לעובדי קהילה, לרבנים.

היום על ש"ס להבין שיש לה בעיה - יש קבוצות שלא אוהבות אותה ועליה לאמץ כללים בהתאם. אך לא ניתן לפטור בכך את מערכת המשפט מחשבון עצמי. מתעוררת תחושה מאוד לא נוחה שיש מגזרים במדינה שמחפשים אותם יותר מאחרים. מצב זה מחייב את הנציגים החרדים להקפיד ולשמור על אמות מידה נכונות בהתנהלותם.

יוסי אליטוב, סגן עורך העיתון החרדי "משפחה" וחבר מועצת הרשות השנייה