השתלות: למרות הפרסומים – הרבנים לא יתקפלו
הרבנים לא חוזרים בהם בכל הקשור לחוק מוות מוחי נשימתי, שעבר בשבוע שעבר בכנסת - זאת למרות פרסומים נוגדים בעניין. "לא היתה שום התקפלות", אומרים בלשכתו של הרב הראשי עמאר. "דיברתי עם הרב", אומר ל-ynet יוזם החוק ח"כ שנלר, "ודעתו לא השתנתה"
"דיברתי אתמול (ג') עם הרב עמאר והוא לא שינה את דעתו וגם לא מתכוון לשנות אותה", אומר ל-ynet, ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), מי שאחראי לחוק מוות מוחי נשימתי,
שעבר בשבוע שעבר בכנסת ברוב קולות. על-פי החוק החדש, מועד קביעת מותו של אדם הוא מועד קביעת מוות מוחי-נשימתי או לבבי.
הוא הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, תיאר את המהלכים והדיונים אשר הובילו בסופו של דבר לתמיכה בחוק לקביעת מוות מוחי נשימתי, וגם התייחס לעניין השתלת איברים. "הדין לגבי השתלת איברים תלוי בכל מקרה לגופו", הבהיר הרב וציין כי בנושא זה הוא מתבסס גם על דבריו של הרב עובדיה יוסף. "מדובר במקרים שנגמר הכל, לכל הדעות, שהאדם מת, גם המוח, גם הנשימה נפסקה לגמרי, שעשו בדיקות ומצבו של האדם הוא בלתי הפיך", הסביר הרב את התנאים שחייבים להתקיים עד שעניין תרומת איברים יבוא לכדי אפשרות שהרבנים ידונו ויפסקו בנושא.
גם בלשכתו של הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר מיהרו להכחיש אמש (ג') בנחרצות את הדברים שהתפרסמו. "לא היתה שום התקפלות, הפסיקה של הרב עמאר נוגעת רק לעניין מוות מוחי ולא לתרומת איברים".
אמש (ג') אף טרח הרב הראשי עמאר להבהיר את עמדתו בנושא בדרשה אותה נשא בפני תלמידי ישיבת "חזון עובדיה" בירושלים, שם הסביר את צדדיה ההלכתיים של פסיקתו בעניין מוות מוחי נשימתי. בדרשה בישיבה, שנשיאה
החלטה היסטורית
אושרו 2 חוקים שישנו מערך השתלות האברים
אמנון מרנדה
במהלך היסטורי אישרה היום הכנסת שני חוקים שמסדירים את תחום השתלות האברים בישראל. החוק הראשון קובע הטבות לתורמי אברים מן החי. השני, חוק קביעת מוות מוחי, קובע כי מוות מוחי נחשב למוות לכל דבר. חוק זה, ביוזמת ח"כ עתניאל שנלר, בשיתוף רופאים ורבנים, אמור להכשיר את השתלות האברים גם בקרב אלו שהתנגדו לכך עד עתה מטעמים דתיים
את פסיקתו מחזק הרב עמאר בפסקי הלכה של שניים מחשובי הרבנים האשכנזים של הדור האחרון - הרב שלמה זלמן אויערבאך והרב משה פיינשטיין, בעל ה"אגרות משה", שעל-פי בנו, הרב דוד פיינשטיין, אמר ש"אכן מוות נקבע באופן מוחי ולא לבבי".
"ההתנגדות לחוק", אומר ח"כ שנלר, "באה מכיוון הזרם אותו מייצג הרב אלישיב, אבל התנגדות זו היא לא חדשה, ועובדה שגם בכנסת אותם זרמים שמזדהים עם הרב אליישיב הצביעו נגד החוק. מי שמסתמך על דעתם ופסיקתם של הרב עובדיה יוסף, הרב עמאר, הרב אליהו, הרבנים של הציונות הדתית או חלק ניכר מהרבנים האשכנזים, יכול להיות סמוך ובטוח שהם תומכים בחוק ובכל המשתמע ממנו".
שיתוף פעולה נדיר בין הדת לרפואה
כבר לפני למעלה מ- 20 שנה פסקה מועצת הרבנות הראשית, בראשם של הרבנים הראשיים דאז, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, כי ניתן לקבוע מוות על פי מוות מוחי. הרבנות הראשית התנתה קביעה זו בנוכחותם של רבנים מומחים לדבר שיקבעו זאת. הרופאים התנגדו להצעה בטענה כי הם אינם מעוניינים ב"משגיחי כשרות" במחלקות בית החולים.
אי לכך, עד היום הרופא המטפל היה זה שקבע את מות החולה. מציאות זו יצרה את הויכוח המתמשך, שכן הרבנים לא סמכו על הרופאים וחששו מקביעת מוות חפוזה שעל פי ההלכה דינה רצח. לפי החוק החדש, מועד קביעת מותו של אדם הוא מועד קביעת מוות מוחי- נשימתי, או מוות לבבי. החוק מגדיר לראשונה את האופן בו ייקבע המוות המוחי- נשימתי - בידי שני רופאים שהוסמכו לכך במיוחד, ובנוסף בבדיקת מכשיר מיוחד שיקבע כי קיימת הפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח, לרבות גזע המוח. המכשיר החדש מסוגל לקבוע שנפסקה זרימת הדם במוח או שאין פעילות חשמלית בגזע המוח.
עוד קובע החוק החדש כי תוקם וועדת היגוי בראשות רופא שתורכב מנציגי רופאים ומומחים למשפט, אתיקה ופילוסופיה, וכן נציג של דת המיעוטים, וזו תסמיך רופאים שיורשו לקבוע מוות מוחי בישראל. החוק גם מאפשר גם לקרובי משפחתו של הנפטר מוות מוחי לקבל את הפרוטוקולים הרפואיים המפרטים את אופן קבלת ההחלטה, כדי שיוכלו להיוועץ עם רבנים המקובלים עליהם לפני החלטה כלשהי.
לפנייה לכתב/ת 
לא מתקפל. הרב הראשי עמאר
צילום: עידו ארז
_a.jpg "צילום: אלי אלגרט")
אין כל שינוי. ח"כ עתניאל שנלר
צילום: אלי אלגרט
מומלצים
